במהלך חודשים ינואר-פברואר 2021, תקופה של הסגר השלישי ושיא מבצע חיסוני קורונה, נצפתה תופעה לא מוסברת: התחזיות ניבאו ירידה מיידית ומשמעותית במספר החולים הקשים החדשים מדי יום. בפועל, למרות שיעור גבוה של בני 60+ אשר קיבלו מנת חיסון ראשונה, ובהמשך גם את מנת החיסון השניה, הירידה במספר היומי הכולל של החולים הקשים היתה צנועה.
בתקופה זו הפך הוריאנט שזוהה לראשונה בבריטניה (וריאנט B.1.1.7) לדומיננטי בישראל. זן זה נצפה לראשונה בישראל בסוף דצמבר ועד תחילת חודש פברואר כבר גרם, לפי הערכות משרד הבריאות, לרוב ההדבקות בישראל. על פי מחקרים מן העולם, זן זה ידוע כמדבק יותר. ממספר דיווחים ראשוניים מאנגליה, עלה כי זן זה עשוי לגרום גם לתחלואה קשה ותמותה ניכרת יותר, אולם לא היו נתונים מישראל המתייחסים לתופעה אפשרית זו.
מכון כללית למחקר עקב אחר שיעור ההדרדרות לתחלואה קשה בקרב נדבקים לא מחוסנים במשך 14 ימים ממועד ההדבקה שלהם. המעקב כלל קבוצת השוואה של כ-60 אלף נדבקים בקורונה בתקופה שבין ה-1 לאוקטובר עד ל-19 בדצמבר 2020 (לפני תחילת מבצע החיסונים ולפני זיהויו של B.1.1.7 בישראל). בתקופה זו, שיעור ההדרדרות למחלה קשה בתוך 14 ימים בקרב הנדבקים היה דומה לשיעורים בעבר – 1.0% בבני 30-50, 3.7% בבני 50-60, ו-14.5% בבני 60+.
הקבוצה השניה מנתה כ-50 אלף איש אשר נדבקו בנגיף הקורונה בתאריכים שבין ה-17 בינואר ועד ה-7 לפברואר 2021 , ולא התחסנו לפני אבחנתם כחיוביים. בתקופה זו, על פי הערכות משה"ב, הזן הגיע לשיעור של כ-80% מההדבקות החדשות. ואכן, בתקופה זו נצפה שיעור גבוה משמעותית של הידרדרות למחלה קשה תוך 14 ימים מהאבחנה: 1.3% בגילאי 30-50, 5.5% בגילאי 50-60 ו-19% בגילאי 60+.
"הנתונים שלנו מספקים הסבר אפשרי מדוע בשבועות הראשונים של השנה לא נצפתה ירידה חדה כמצופה במספר החולים הקשים החדשים מדי יום, למרות העמקת מבצע החיסון והיעילות הרבה של החיסונים כפי שנמצאה במחקר הגדול שערכה כללית והתפרסם הבוקר בכתב העת ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין." אומר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך החדשנות בכללית. "לפי התוצאות שבידינו, חלק מהירידה הכוללת בחולים הקשים בכל הגילאים עקב ההתחסנות נצפתה באיחור והיקף מוגבל מהצפוי – בשל עליה חדה מקבילה בשיעורי התחלואה הקשה מבין הנדבקים בקרב הלא מתחסנים בכל קבוצות הגיל – עליה של כ-70% ביחס לתקופה של עד לפני חודש".
״תוצאות המחקר מלמדות כי מאז תחילת 2021 השתנו מאפייניה הקליניים של התחלואה בקורונה והסיכון לתחלואה קשה התגבר משמעותית בקרב אוכלוסיית הלא-מחוסנים, ומכאן ניתן לשער שהזן הבריטי (B.1.1.7) אינו רק מדבק יותר – אלא גם מסוכן יותר. תוצאות אלו תואמות דיווחים מבריטניה על אלימות מוגברת של הזן החדש. על כן – אילולא הבלימה הראשונית בתחלואה בעקבות הסגר והשפעות מבצע החיסון, היינו רואים עכשיו מספר גבוה משמעותית של חולים קשים מציפים את בתי החולים שלנו, ויש לשוב ולברך על העיתוי של מבצע החיסון בישראל בד בבד עם התפשטות הזן הבריטי – דבר שמאפשר בינתיים להכיל את השפעתו.״
"אנו מוצאים לנכון לפרסם ממצאים אלה לפני פרסום מדעי ובקרת עמיתים, בכדי להתריע בפני הציבור על הצורך לגלות זהירות במהלך חג הפורים. יצאנו מהסגר למציאות חדשה ולא מוכרת, של זן מדבק ואלים יותר. גם מי שהתחסן, ובוודאי מי שלא עשה זאת עדיין – זה הזמן להתנהל במתינות ובזהירות ולהקפיד על הנחיות משרד הבריאות. וכמובן – זה הזמן למי שטרם התחסן לעשות זאת כעת." כותב פרופ' בליצר.
המחקר מתבסס על אחד ממסדי הנתֹונים הגדולים כיום אודות חולים ומתחסנים. אנו נמצאים כעת תחת גל חסר תקדים של הדבקה בזן אשר הינו ללא ספק מדבק יותר, ולפי נתונים ראשונים אלה, גם מסוכן יותר מהקורונה אשר הכרנו ב-2020. בישראל עדין יש מעל ל- 400,000 בני 40-60 וכ- 130,000 בני 60+ אשר טרם התחסנו. ממצאי מחקר זה מדגישים את החשיבות בהתחסנות, דווקא לאור האלימות המוגברת של הזן הבריטי שהפך לזן העיקרי הגורם לתחלואה.
