חמאס הכין בעוד מועד את מתקפת הרקטות מרצועת עזה, כולל לעבר ירושלים, במטרה להמחיש חיבור בין הרצועה לאל-אקצא (הר הבית).כפי שהבהיר מנהיג חמאס, אסמאעיל הניה: "המשוואה הקושרת בין הרצועה לבין ירושלים איתנה". השיגורים לעבר ירושלים ביום חגה נועדו לייצר משוואה חדשה, שתציג את חמאס ״כמגן אל-אקצא".
ואכן, מיצוב חמאס כמגן אל-אקצא וירושלים נחשב בעיני הארגון מרכזי בשורת ההישגים שהוא מייחס לעצמו. הישגים נוספים, עד העת הזו, הם: השגת נקודות זכות בדעת הקהל הפלסטינית ביחס למעמדו אל מול הרשות הפלסטינית, בפרט על רקע ביטול הבחירות לבית המחוקקים הפלסטיני; הדגשת היות חמאס מוביל התנועה הלאומית הפלסטינית לנוכח חולשתה ואזלת ידה של הרשות הפלסטינית, המשתפת פעולה עם ישראל; קביעת כללי המשחק מול ישראל – הצבת אולטימטום ומימוש האיום, ובעיקר במהלך פתיחה של שיגורים לעבר ירושלים; מניעת קיומו של מצעד הדגלים ביום ירושלים דרך שער שכם ועליית יהודים להר הבית; תקיעת טריז בתהליך ההתקרבות של המפלגה האסלאמית הישראלית לממשלת ישראל, ואף ליבוי והצתת אלימות של צעירים ערבים ישראליים; הנעת גל גינויים לישראל בעולם הערבי ובקרב הקהילה הבינלאומית.
הערכת המצב שגיבש חמאס וחישוביו לגבי השלכות פעילותו התוקפנית, מתבססים על שתי הנחות יסוד שלובות: האחת, שתגובת ישראל לשיגורי הרקטות תהיה "מידתית", קרי מתונה יחסית, בין היתר עקב חוסר היציבות הפוליטית הנוכחי בה; השנייה, שישראל מעדיפה מספר מוגבל של ימי לחימה (מושג "ימי קרב", השגור במערכת הביטחון), שלאחריו תגיע הרגעה.
ולכן, ישראל נדרשת לנפץ את תקפותן של הנחות אלה, המנחות את מדיניות ופעילות חמאס. בראש ובראשונה, יש לתת את הדעת לכך, שסבב ההסלמה הנוכחי ממחיש את הבעייתיות שבהתנהלות הנוכחית מול חמאס – העברת הכסף מקטר, שלצד הקלות לתושבי רצועת עזה מאפשר לחמאס להתחזק ולהוביל מדיניות מתריסה, ובה בעת החלשת הרשות הפלסטינית בין היתר תוך ערעור מעמדה כפרטנר להסדר עם ישראל.
ובמיוחד לנוכח סבב ההסלמה הנוכחי, חובתה של ישראל להגיב בעוצמה רבה נגד חמאס ותשתיותיו ברצועה, כדי להבהיר שלא תאפשר לארגון לקבוע את כללי המשחק. זאת, גם אם תקיפה עוצמתית תחייב אותו להמשיך בשיגורי הרקטות, מה שבהכרח יאריך את משך המערכה. על מנת ליצור נתק בין הלחימה בחמאס לבין המתרחש בירושלים, יש להפחית את הלהט הדתי-אסלאמי בבירה בכלל, ובפרט לקראת סוף חודש הרמדאן וימי 'עיד אל-פיטר'. במסגרת זו, יש לפעול לצמצום החיכוך בין משטרת ישראל לבין צעירים ערבים בעיר. את יהודה ושומרון יש להשאיר מחוץ למעגל ההסלמה באמצעות התאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית וגם על ידי הענקת תמורות – הקלות לקראת החג; לגייס את מנהיגות הציבור הערבי בישראל להרגעת ולריסון הגורמים הקיצוניים. בד בבד יש לנטרל גורמים יהודים קיצוניים, אלו הדוגלים ב'תג מחיר' ואלו המחפשים חיכוך כדי להבעיר את השטח; אשר למערכת הביטחון הישראלית – עליה לחדול מחשיפת תפיסותיה המבצעיות בדבר העדפת 'ימי קרב' על פני מלחמה ממושכת מול חמאס (וגם מול חזבאללה). הצד השני רואה בהעדפה זו עדות לחולשה ישראלית ולחוסר מוטיבציה להילחם.
—
הכותב הוא תת אלוף במילואים, שימש בין היתר כראש החטיבה לתכנון אסטרטגי באג"ת. בתפקידו הנוכחי, הוא מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי
תגובה אחת
חבל שניצלו את רצון הטוב שלנו כחולשה. וכיוון שכך יש להראות להם אחת ולתמיד .מי כאן בעל הבית ולהגיב בחומרה רבה על כל מעשי תוקפנות שלהם כלפינו. כך שבפעם הבאה יחשבו פעמיים ושלש לפני שהם לוחצים על ההדק. ולערביי ישראל הקיצונים יש לבוא איתם בחשבון ולשפוט אותם על בגידה במדינה .ואם יש צורך לשלוח אותם לעזה .שם אולי ירגישו יותר בבית.