"הנושא הבא הוא אולי אחד הכואבים שמלווים אותנו מאז בוא הקורונה. אין ספק שהפחד, החרדה מפני העתיד, העובדה שאנשים נכנסו לבתי חולים או חלילה נפטרו, מכניסה אנשים רבים ללחץ, אך אל לנו לשכוח שמאחורי כל מחלה – עומד אדם שלא בחר להיות חולה. הקורונה תקפה אותו כרעם ביום בהיר והוא גם ככה סוב"ל".
את הפוסט הבא כתבה אישה מקסימה בשם מיכל, שמשתפת בחוויה האישית שלה והחלטנו להביא את הדברים ב'שיח ציבורי' על מנת להעלות את המודעות של אנשים סביב הנושא.
"אז במוצ"ש בעלי התגלה כחיובי לבדיקת קורונה ואני חייבת לשתף:
המחשבה שאולי אני חולה מטרידה אותי מאוד, אף מדירה שינה מעיניי.
אבל, הרבה יותר כואבת לי התחושה הזאת שאני מקבלת בהודעות, בשיחות טלפון, כאילו הזמנתי את הקורונה אלינו הביתה בשמחה.
אני ובעלי מקפידים מאוד על כל הכללים. אני אישית מגיעה מהעבודה לבית ולא יוצאת, אין לנו שמץ של מושג מאיפה הקורונה הגיעה אליו, אבל זה לא באמת משנה. זהו רצון ה' והוא נותן כלים וכוחות להתמודד עם כל דבר, גם עם מחלה כזו.
ממש כואב לי עד כדי דמעות לראות את היחס של האחרים אלינו. מהחברים הכי קרובים לקבל סטירת לחי של שנאה, אכזבה.
אני ובעלי בשעות האחרונות נמצאים יחד תחת קורת גג אחת עם חוסר חשק לחיות – וזה בזכות כל אותם אנשים הבאים אלינו בהתרסה.
אז תודה שאתם נותנים לנו חשק לחיות וכוחות להתמודד עם המאבק הזה.
ותאמינו לי שאנחנו נסתפק באהבה והבנה בברכת רפואה שלמה, בלי עקיצה".
