המשרד להגנת הסביבה שלח דרישות תשלום בסך מצטבר של 48 מיליון שקל לתשע חברות משקאות קלים, בגין אי-עמידה ביעדי האיסוף וביעדי המיחזור עבור מכלי המשקה הגדולים.
בנוסף, המשרד שלח דרישות תשלום לארבע חברות נוספות בסך מצטבר של 1.5 מיליון שקל, בגין אי עמידה ביעדי האיסוף של מכלי משקה קטנים בפיקדון, בהתבסס על ביקורת חשבונאית שנערכה על ידו.
זאת, לאחר שבשנת 2018 הטיל הממונה על חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה עיצומים כספיים על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה גדולים, לאחר שמצא כי לא עמדו ביעדי האיסוף והמיחזור הקבועים בחוק לשנת 2016.
בפסק הדין שניתן בערעור שהגישו החברות נקבע, כי החלטת הממונה על חוק הפיקדון ניתנה לאחר בחינה מקיפה של כלל טענות היצרנים והיבואנים ולאחר מתן הנמקה מפורטת, כי גישתו של הממונה על חוק הפיקדון לטענות היצרנים והיבואנים ראויה להערכה, וכי אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטה.
לאחר קבלת פסק הדין נשלחו דרישות התשלום בהיקף של 48 מיליון שקל לתשע החברות בגין אי-עמידה ביעדי חוק הפיקדון (מכלי משקה גדולים): החברה המרכזית למשקאות, IBBL, טמפו, יפאורה תבורי, מי עדן, יקבי חברון, שופרסל, גוטגולד, אקו-אלפא.
בהמשך לביקורת שערך המשרד בנושא מכלי המשקה הקטנים, העביר המשרד דרישת תשלום בהיקף מצטבר של 1.5 מיליון שקל לארבע החברות: אדיר סחר, אלטרנטיבה סחר, צרפת ישראל וניצן מוצרי מזון.
בית המשפט קבע, כי הממונה על חוק הפיקדון מטעם המשרד להגנת הסביבה רשאי ואף נדרש לבצע בקרה משמעותית על דיווחי היצרנים והיבואנים, ורשאי לדחות דיווחים שאינם מבוססים על אסמכתאות מהימנות, כולל תעודות שקילה, או לדחות דיווחים על יסוד התקשרויות מלאכותיות בדיעבד.
בהודעת המשרד להגנת הסביבה נכתב, כי המשרד "מדגיש את האחריות המורחבת הישירה, המוטלת על היצרנים והיבואנים בחוק. בין היתר, הטלת פיקדון וגבייתו, חובת סימון מכלי משקה, איסור מכירת מכלי משקה לא מסומנים, ניהול רישום מלא ומפורט של המידע ודיווח, חובת עמידה ביעדי איסוף מכלי משקה ריקים ומיחזורם". עוד נמסר, כי "על היצרנים והיבואנים לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותם כדי למלא את חובותיהם".
