מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב זיהה לראשונה קשר בין גשם לאירוסולים. הזיהוי נעשה באמצעות 10 תחנות מדידה בישראל ובקליפורניה אשר מודדות בו-זמנית הן את כמות המשקעים והן את כמות החלקיקים. התוצאות של המחקר מצביעות על כך שמהרגע שבו מתחיל לרדת גשם רואים ירידה מקסימלית של אירוסולים באוויר עד כשעתיים וחצי (בין 140-160 דקות) שאחריהן כמות החלקיקים מתחילה לעלות חזרה ואף מתגברת מסיבות שונות.
החוקרים מדגישים שהמשמעות של הנתונים והגילויים הללו עדין לא לגמרי ברורה ומחייבת בדיקה של קיומן באמצעות מדידות נוספות נרחבות בעולם ורק אחרי זה ניתן יהיה להוסיף את מה שנחוץ ואף חסר במודלים האקלימיים הקיימים.
המחקר נערך בהובלת החוקרים פרופ' פינחס אלפרט, חיים שפיר ואמילי אלחכם מבית-הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ ע"ש פורטר באוניברסיטת תל-אביב. המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Geophysical Research Letters.
פרופ' אלפרט מסביר שגשמים ואירוסולים ממלאים תפקידים מרכזיים במערכת האקלים של כדור הארץ ומשפיעים באופן מהותי על חיינו. אירוסולים הם למעשה חלקיקים מוצקים שנמצאים באוויר ומחולקים לסוגים שונים– אבק (חול מדברי), זיהום אויר, חלקיקי צמחים (שגורמים לאלרגיות), חלקיקי מלח (בשל קרבה לים) חלקיקי גפרית וכו'. גם ביום נקי בכל ס"מ מעוקב ישנו ריכוז של מאות חלקיקים באוויר וביום מזוהם הריכוז יכול להגיע לאלפי חלקיקים. מבחינה גיאוגרפית, ישראל נמצאת באזור מיוחד בכדור הארץ שאליו מתנקזים חלקיקים רבים הן מאזור מדבר הסהרה והן מהתעשייה המזהמת של מזרח אירופה, מה שמשפיע בסופו של דבר, על הבריאות של כולנו.
יצוין שאחד הנושאים הנחקרים היום בתחום איכות הסביבה הוא כיצד האירוסולים משפיעים על משקעים ולהיפך – כיצד הגשם משפיע על כמות האירוסולים באוויר. כך למשל, זריעת עננים (נושא שמדינת ישראל עוסקת בו כמעט מיום הקמתה) – היא דוגמא להשפעה של אירוסולים על כמות המשקעים. אחת המשימות של האסטרונאוט אילן רמון ז"ל בחלל הייתה להבין טוב יותר את ההשפעה של החלקיקים על האקלים ועל העננים בפרט. בנוסף, ההקשר החשוב של מחקרים בנושאים אלו הוא ההשפעה של העלייה בכמות האירוסולים שנצפית באיזורים רבים בעולם על ההתחממות הגלובלית, קרינת השמש ושינוי האקלים העולמי. יש לציין כי קיים דיון נרחב ומעמיק בין המדענים בנושא, בין היתר בשל קשיים במדידות.
במסגרת המחקר, החוקרים זיהו כי בעקבות הגשם כמות האירוסולים יורדת באופן מובהק וכעבור כשעתיים וחצי מגיעה לערכים מינימליים. מיד לאחר מכן התהליכים הפיזיקליים האחראים דווקא על עלייה בריכוזי החלקיקים שבאוויר הופכים להיות דומיננטיים. "במחקר שבצענו רואים בבירור קשר מאוד חזק בין גשם לריכוז אירוסולים ולראשונה הצלחנו למדוד את הקשר", אומר פרופ' אלפרט. "אלה נתונים שעד כה לא היו ידועים ולכן נדרש בדחיפות מחקר מקיף של התהליכים הפיסיקליים החסרים במודלים המפותחים כיום במרכזים רבים בכל העולם לשם הבנה טובה יותר של ההשפעות על התחממות כדור הארץ".
"תוצאות המחקר ממחישות את החשיבות במדידת אירוסולים וגשם בו-זמנית בסמוך לקרקע, ומציגות את הצורך בניטור משולב", מוסיפה החוקרת אמילי אלחכם. "אחת התרומות הגדולות של המחקר היא למודלים של שינוי האקלים. למעשה, הוא יהווה כלי למדענים, ייתן להם זווית חדשה ויקדם את המחקר בנושא".
