רוצים לחבק תסמין? אל תאמינו לחסינות העדר

השבוע יוצא מדור 'עצמאית בחזית' לחופשת מחלה קצרה. לאחר שבועות בהם מייעצת אתי לבעלות עסקים, מרימה אותן ותומכת, הפעם היא זקוקה להקשבה ולאמפתיה. אחרי הכל, לא כל יום מצטרפים לסטטיסטיקה…

אחרי כל הסקרים, טבלאות, גרפים וצבעים, הייתי חייבת להוסיף משו לחגיגה, או לפחות להיות חלק מהסטטיסטיקה, קוראים לזה בשפה שלנו חיובית.

איך, למען אלוקים, אפשר לקרוא לכאבי גב מסייטים, חיובית?

איך, ריבונו של פתח תקווה, משקולת 5 קילו על המח, חיובית?

אה?

מהבוקר עלייה לרגל טלפונית של כל טובי החוקרים והרופאים, עם מי היית, איפה נשמת, עם מי הסתובבת, כמה הנפשות אתם, כמה חדרים בבית? בפגישות עם בעלי הוא לא שאל כל כך הרבה שאלות. מאתמול בבוקר אני תקועה בכלא, מתחבקת עם כריות ושמיכות, זקוקה לרחמי העוברים ושבים בבית בכדי לזכות בכוס מים מהתמי 4.

מהבוקר מנסה לשנן את התסמינים, קוראת כל מה שפעם מאן דהוא שרבט על זה, ומשתעלת שלוש פעמים ברצף כדי לזהות אם מדובר ביבש או ליחתי.

מנסה לארגן פרוטקציות שאם כבר מלונית שיהיה שם 7 כוכבים ומזלות, נוף לים, סוויטה משפתית מאובזרת, בריכה מחוממת, הופעה של פריד ושוואקי, ושימי אילוזיני.

מחשבנת את מספרי הימים, קולטת שאפסיד יומולדת לבת ה-11 אם לא אמות מקורונה, אמות מזה שלא ארגנתי מסיבה, מבינה שאפסיד את חתונת הקורונה של האחיינית המהממת שלי, האמת שגם ככה תפסתי מקום ליד חבלי הכביסה במרפסת שלהם, ששם כפי הנראה תהיה החופה בקצב הנוכחי.

במגיפה הזו, את לא נהיית חולה וזהו – אלא מדביקה את כל הסביבה ומכניסה אותם לבידוד, את עושה הכנות נפשיות לפני שאת מעדכנת אנשים שהם צריכים להקדיש 14 יום מחייהם לטובת ספירת בלטות בחדר של 10 מטר רבוע, מבאס.

אל תאמינו לכאלה שיש להם סוג דם o פלוס והם חסינים, אל תאמינו לחיסון העדר, אין ביטוח, אין חסינות, גם אם אמרתם פיטום הקטורת ותרמתם לקופת העיר.

סורי.

זהו, פרקתי.

בינתיים הלכתי לחבק עוד תסמין. עד אז, היו ברוכים.

אתי קצבורג היא יועצת ומלווה עסקית, עיתונאית ומרצה לתקשורת בינאישית.