שיתוף
תגובות
חדשות » פוליטי » מדיני » "שגרירים ביקשו כסף כדי לקיים אירוע"
אשכנזי לכנסת
שר החוץ לוועדת החוץ והביטחון: " למעלה מ-45 שרי חוץ ביקרו פה במהלך השנה האחרונה. שוחחתי עם למעלה מ-80 שרי חוץ. עשור לא דרך מזכיר מדינה אמריקאי במשרד החוץ"
גבי אשכנזי | צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

ועדת החוץ והביטחון הזמנית, בראשות ח"כ אורנה ברביבאי, שמעה היום את סקירתו של שר החוץ, גבי אשכנזי. הדיון היה דיון חסוי אולם בתחילתו יו"ר הוועדה ושר החוץ נשאו דברים קצרים:

יו"ר הוועדה, ח"כ ברביבאי: "אין מילים כדי להגדיר את חשיבות יחסי החוץ של המדינה, לחוסנה הלאומי של ישראל. משרד החוץ דיווח לוועדת החוץ והביטחון בדצמבר 2020 על תכנית העבודה, השינוי בהצבת החזון ואת האופן שבו הוגדרו יעדי המשרד. אף אחד לא העלה אז על דעתו את העוצמה של אתגרי משרד החוץ בעת הזו – וביניהם התגברות האנטישמיות בעולם, אתגר ה-ICC, חילופי המשטר בארה"ב ועד מבצע "שומר החומות", על כל אתגר ההסברה שהוא הכיל בתוכו. אני מבקשת להביע הערכה על הדרך שאתה, גבי אשכנזי, הובלת את משרד החוץ. האתגרים גדולים ומגוונים אבל היכולת לדייק את האתגרים, לקבוע סדרי עדיפויות ולייצר תכנית עבודה עם מדדים להצלחה היא מאוד משמעותית. תודה לך ולאנשי משרד החוץ בארץ ובעולם".

שר החוץ אשכנזי: "בשנה החולפת עמדו בפני ישראל המון אתגרים, עם שלושה מעצבים עיקריים: אתגר הקורונה שהצריך דיפלומטיה של קורונה; חתימה על הסכמי השלום והנורמליזציה שהם שינוי פרדיגמה דרמטי והמעצב השלישי – הכניסה של הממשל האמריקאי החדש. השתדלתי להביא את הנכסיות של מדינת ישראל, לנצל את ההזדמנויות ואת האתגרים".

"בשנה האחרונה מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית התחזק תוך אבחנה בין מממשלות לבין ארגונים בינלאומיים ודעת קהל . זה עמד למבחן במבצע "שומר החומות". במהלך המבצע ישאל זכתה לתמיכה בינלאומית רחבה, מדינות מרכזיות בעולם הכירו בזכותנו להגן על עצמנו וגינו את החמאס, וזה קנה לנו חופש פעולה. במהלך המבצע ובסופו של המבצע לא התקבלה אף החלטה, למרות שהיו ניסיונות אנטי ישראליים, לא בזירה של מועצת הביטחון, לא בעצרת הכללית ולא באיחוד האירופאי".

"למיטב שיפוטי, משרד החוץ חזר להיות משרד רלוונטי. דיברתי עם כניסתי לתפקיד על החזון ועל ארבעת הממים: להיות משרד מוביל, מתכלל ומשפיע על מדיניות החוץ של ישראל. אני חושב שאנחנו שם. היינו שותפים לתהליכי קבלת החלטות בכל הפורומים, קיבלנו הזדמנות ויצרנו את הנגישות של המשרד במקומות האלה וזה חשוב לתהליך קבלת ההחלטות במדינה".

אלון אושפיז | צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ

"למרות משבר הקורונה הצלחנו לקיים יחסי חוץ. למעלה מ-45 שרי חוץ ביקרו פה במהלך השנה האחרונה. מדובר במספר שיא. בנוסף היו עשר נסיעות שלי לחו"ל במהלך הקורונה, כולל ביקורים שלא נעשו הרבה זמן. הייתי בקהיר, בהזמנת סאמח שוקרי, אחרי 13 שנה שלא היה שם שר חוץ. אתם יודעים כמה זמן לא דרך מזכיר מדינה אמריקאי במשרד החוץ? עשור…"

"אני חושב שקשר של שר חוץ עם שרי חוץ הוא מאוד משפיע ומעצב יחסים. עיקר העבודה שלי ב"שומר החומות", מעבר לדיונים במשרד, הערכות מצב וכו', שוחחתי עם למעלה מ-80 שרי חוץ – השיחות משפיעות יותר מראיונות בתקשורת. הכלי הזה של קשר ושיח שוטף ברמה של שרי חוץ הוא חשוב מאוד".

"משרד החוץ בשנה האחרונה עבר שינוי לא פשוט: בהיבטי משאבים. כשהתחלתי את התפקיד התקציב היה 1.2 מיליארד ₪ (ירד בבת אחת מ-1.6 ל-1.2 בשנה אחת). זה קיצוץ שלא עבר על שום משרד וצריך לתחקר אותו למה זה קרה. זה שיתק את המשרד, ואני שמח שמיד אחרי כניסתי לתפקיד הגעתי להסכמה עם שר האוצר והוספנו תקציב והגענו ל-1.7. היו מצבים ששגרירים ביקשו מקהילות יהודיות כסף כדי לקיים אירוע – עד כדי כך המצב היה קשה. שינינו את התקציב ואת תרבות העבודה, אנחנו מתכללים את העבודה עם משרדים שונים. אנחנו יותר מסודרים בתהליכי העבודה. המשרד עובד יותר שיטתי כולל במבצע האחרון".

"מאוד אהבתי את העבודה במשרד. יש אנשים יוצאים מן הכלל במשרד החוץ, וכל מה שקרה לא יכול היה לקרות בלי האנשים האלה. יש שם איכות בלתי רגילה. עשיתי דיון על איך נערכים לממשל החדש והסתכלתי על החדר והיו שם בערך 300 שנות ניסיון של אנשים שעבדו עם האמריקאים. אין תחליף לפריסה העולמית של המשרד. אלה אנשים מצוינים שנעשה להם עוול לפני שנכנסתי ואני רוצה לנצל את הזדמנות זאת להודות להם. זאת הייתה זכות להיות איתם".

יו"ר הוועדה, ח"כ ברביבאי: "הדבר שניכר בשנה האחרונה הייתה החזרת גאוות היחידה לאנשי משרד החוץ, אשר הרגישו בשנים האחרונות שהם נדחקים ולא מסוגלים לממש את האחריות שלהם. את השינוי אפשר לזקוף בהחלט לך".

המשך הדיון, כאמור, היה סגור, ובמהלכו יו"ר וחברי הוועדה הודו לשר החוץ ולאנשי משרד החוץ על כל פועלם.

בסיכום הדיון אמרה יו"ר הוועדה כי המטרות שהוגדרו ע"י משרד החוץ לשנת 2021 עומדות בהלימה לאתגרי השעה ביחסי החוץ של ישראל ועיקרם: שימור והידוק היחסים המיוחדים עם ארה"ב, סיכול איום הגרעין ומכלול האיומים הנוספים מצד איראן וציר ההתנגדות, ביסוס והרחבת מעגל השלום והנורמליזציה ומינופו, שימור ושיפור מעמדה הבינ"ל של ישראל, חיזוק הכלכלה הישראלית וקידום אינטרסים כלכליים תוך מינופם המדיני, מיצוי הזדמנויות בינ"ל להתמודדות עם משבר הקורונה, מתן שירות מיטבי לאזרח ולמגוון מקבלי השירות בארץ ובחו"ל.

עוד ציינה יו"ר הוועדה כי ניכר שבתקופתו של שר החוץ אשכנזי גדל מרחב ההשפעה של משרד החוץ, אולם היא סבורה שפוטנציאל ההשפעה לא תם ויש אפשרות להרחיבו יותר, בהתייחסות אחרת של הממשלה, לצורך קידום האינטרסים של ישראל.

לבסוף אמרה כי, היא סבורה שוועדת החוץ הביטחון נדרשת לשים דגש גדול על משרד החוץ, בדגש על דיונים פתוחים לציבור, ומקווה כי מי שיחליף אותה בעתיד ייקח זאת לשימת ליבו.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אושר הוא האומנות לקלוע זר פרחים, מהפרחים שבתחום השגותינו

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים