שיתוף
תגובות
כלכלה » כלכלה בארץ » תקציב המדינה לשנים 2021-2022 במספרים
הוצג בוועדה
תקציב המדינה לשנת 2021, כולל הוצאות הקורונה ותשלום חובות, הינו כ-609.1 מיליארד ש"ח. התקציב לשנת 2022 לעניין שימושים אלה, יעמוד על כ-562.9 מיליארד ש"ח
אביגדור ליברמן בוועדת הכספים | צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה היום (ב') דיון בנושא תקציב המדינה לשנות הכספים 2021-2022 – בהשתתפות שר האוצר אביגדור ליברמן והשר במשרד האוצר חמד עמאר.

מסקירת מכון המחקר והמידע של הכנסת עולה כי לפי התחזית המקרו-כלכלית של משרד האוצר בתקציב המדינה, בשנים 2022-2021 צפויה צמיחה בשיעור של 5.1% ו-4.7%, בהתאמה. יעד הגירעון בשנים אלו הוא 6.8% בשנת 2021 ו-3.9% בשנת 2022. יחס חוב-תוצר צפוי להישאר ברמתו הנוכחית של כ-73%, לאחר שעלה באופן חד בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה.

הצעת התקציב המקורי נטו לשנת 2021, כולל הוצאות קורונה ותשלום חובות, היא כ-609.1 מיליארד ש"ח ולשנת 2022 כ-562.9 מיליארד ש"ח, המהווה גידול של כ-22% ביחס לתקציב המקורי בשנת 2018. בחינת הצעת התקציב לשנים 2022-2021 לפי אשכולות מלמדת כי משקל תקציבי הביטחון ותשלומי הריבית בתקציב ירד, כך שהתפנו מקורות תקציביים לגידול בשיעור גבוה יותר בתקציבי המשרדים האזרחיים (כגון: משרד החינוך ומשרד הבריאות) וכן בתקציבי פיתוח תשתיות.

לפי הצעת התקציב, מוצע להעלות את יעד הגירעון בשנת 2021 לכ-6.8%, שמתוכו 3.8% הוא גירעון הנועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה, ובשנת 2022 מוצע להעלות את יעד הגירעון לכ-3.9%, שמתוכו 0.4% נועד להתמודד עם הוצאות משבר הקורונה. כמו כן, מוצע כי ההתכנסות ליעד גירעון של 1.5% תהיה החל משנת 2026 ואילך, במקום בשנת 2024 כפי שקיים בחוק. מוצע כי התקציב לחישוב מגבלת ההוצאה בשנת 2021 יהיה 432.3 מיליארד ש"ח ובשנת 2022 – 452.5 מיליארד ש"ח, גידול בשיעור של כ-14% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2019.

הכנסות המדינה ממיסים ואגרות בשנת 2019 היו כ-317.4 מיליארד ש"ח, נמוכות מתחזית האוצר – כ-323.2 מיליארד ש"ח. בשנת 2020 הכנסות המדינה קטנו בשיעור של 1.7%, כתוצאה מהקיטון בפעילות הכלכלית בשנה זו שנבע ממשבר הקורונה. עם זאת, לפי תחזית משרד האוצר בשנים 2022-2021 צפוי גידול בהכנסות המדינה, כתלות בהתאוששות פעילות המשק בשנים אלו וסיום משבר הקורונה – כ-362.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021 וכ-372.4 מיליארד ש"ח בשנת 2022. עוד על פי תחזיות האוצר, הייצוא צפוי לצמוח ב-6.9% בשנת 2021 וב-4.5% בשנת 2022.

סכום הצעת התקציב הרגיל לשנת 2022 הוא כ-391.1 מיליארד ש"ח, גידול של כ-16% בהשוואה לתקציב הרגיל בשנת 2018. סעיפי ההוצאה הגדולים ביותר בשנת 2022 הם משרד החינוך (17.3%), משרד הביטחון (15.3%), העברות לביטוח הלאומי (12.8%), משרד הבריאות (11.2%), ותשלומי ריבית ועמלות (11%).

הגידולים העיקריים בתקציב 2022 בהשוואה לתקציב 2018 הם בסעיפים הבאים: תקציב משרד החינוך – גידול של כ-11.3 מיליארד ש"ח (20.2%), תקציב משרד הבריאות – גידול של כ-8.5 מיליארד ש"ח (24.1%), העברות לביטוח לאומי – גידול של כ-7.5 מיליארד ש"ח (17.7%) ותקציב משרד הביטחון – גידול של כ-5.8 מיליארד ש"ח (10.8%).

שר האוצר, אביגדור ליברמן פתח את הדיון: "הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. חשוב להתחשב לכל הפרמטרים האובייקטיבים – קודם כל גביה, בנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי, זה שובר את כל השיאים. גם שמסתכלים על הדוחות הרבעונים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצוא, אנחנו שם במצב יותר מידי טוב – פלוס 13.2 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה, מצד אחד זה מאוד מעודד, מצד שני השקל חזק מידי וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור ושום התערבות של בנק ישראל לא יכולה לעזור בזה".

"עוד מה מאפיין את התקציב הזה – הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. שאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22. יש לחשוב גם על השנים 23-24, בהן נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 לדעתי. עלות כל ההסכמים שמחכים לנו בדרך, ועובדי מנהל ומשק, מורים, מטפלות, רופאים, חיילים, הכל יחד זה 11 מיליארד ₪ בהערכה זהירה. שלא יהיו שום אשליות בנידון, אי אפשר למצוא את הכסף, לכן אנחנו דוחים את כל המו"מ לשנת 2022, אז אנחנו מקווים להגיע להסכמים עם כל המגזרים ולתת לזה ביטוי בתחילת 23. ב-21-22 גם בנושאי גירעון וצמיחה נעמוד בכל היעדים, אפילו מעבר לזה".

"נקודה משמעותית היא ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות ולנהל את החיים לצד הקורונה. להכיל את החיים, לתת להם פרנסה ואוכל. אני מציע להסתכל על כל נושאי הסגרים, אני עוקב בקשב רב אחרי 2 מדינות שמתנהלות עם סגרים ממושכים והכי קשוחים, ניו זילנד ואוסטרליה – בימים האחרונים יש בניו זילנד התפרצות נוספת. צריך להבין שהתשובה לקורונה היא ב-2 מישורים: חיסונים והיגנה בסיסית. הנושא של הסגרים לא עובד, והם פוגעים בצורה אנושה ביותר בכלכלה. הייתה קביעה בצרפת שממשלה יכולה לחייב עובדים לעבור חיסונים, ובמידה שלא רוצים גם לפטר אותם. כדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה".

"אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לבסיס תקציב מיליארד ש"ח, משרד הרווחה 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב, לא חיכינו אפילו לאישור, 150 מיליון למאבק באלימות במשפחה הוספנו בשוטף. מיליארד ₪ למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב. תקציב משרד הבט"פ תוספת של כמיליארד ש"ח, הגדלה של 1,100 שוטרים וחלק ניכר מהכסף למאבק במלחמה בפשיעה במגזר הערבי. 300 מיליון ₪ תוספת למענק השנתי לניצולי השואה, תוספת לנכים של 800 מיליון ₪, מיליארד לנכי צה"ל. תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יעבור בכנסת. גם מיגון הצפון – 5 מיליארד ₪ לעשור הבא, וזה רק כמה דוגמאות מהתקציב הכי חברתי שאי פעם הכנסת אישרה.

"גם בנושא מנועי צמיחה, צעדים חסרי תקדים: מטרו של גוש דן, הכי גדול בתולדות המדינה, מקיף עשרות רשויות, כולל 10 תחנות תת קרקעיות. כל נושא בינה מלאכותית – תוספת של 550 מיליון ₪. בתחום התקשורת – פריסה של כל הסיבים האופטיים ע"י המדינה והסקטור הפרטי, בהשקעה של 6.8 מילארד ₪ ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט המהיר, כולל ישובים קטנים ודגש על הפריפריה. הוספנו גם תדרים חדשים של דור 5".

בהמשך לדברי שר האוצר, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס את עיקרי תקציב המדינה: "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול. בתקציב הבא נצטרך כמו שאמר השר לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור את הגרעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות.

"הדרך בו הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים.

"ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממיסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממיסים, המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם".

השר ליברמן: "צריך לשים לב לריבית, יכול להיות שכן תהייה עליית ריבית וזה אירוע משמעותי מבחינתנו".

גרדוס: "עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד ₪, זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".

עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד ₪, תקציב הביטחון – 59.8 מיליארד, ביטוח לאומי – 50 מיליארד, בריאות – 44.8 מיליארד והחזרי ריבית – 42.9 מיליארד.

גרדוס הציג כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטיי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ולא נכון להעלות מיסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק".

לעניין השינויים המבנים ציין גרדוס: "נשאלנו, גם פה, מה הקשר לתקציב, תביאו בנפרד, אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. שמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. שיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד ₪ אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".

כך סיכם גרדוס כי "גם פיסקלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המושכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
היה אסיר תודה על כל האנשים הקשים בחייך, ותלמד מהם. הם מראים לך בדיוק מי אתה לא רוצה להיות

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים