ד"ר אולי היינונן, לשעבר סגן מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית וחוקר בכיר ב־דה סטימסון סנטר אומר בראיון ל'ישראל היום' כי "תקיפה ישראלית נגד הגרעין האיראני ניתנת לביצוע מבחינה טכנית, ויכולה לסייע לישראל להרוויח זמן אך לא תפתור לחלוטין את הבעיה".
את תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית מכיר ד"ר היינונן, בן 75, מקרוב מאוד. אחרי הכל, הוא בילה ימים שלמים במתחמים התת-קרקעיים באיראן – כשתוכנית הגרעין היתה רק בראשיתה, וגם בהמשך לאחר שהתרחבה והתפתחה. הוא כיהן בתפקידים רבים בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, וטיפס עד למשרת מס' 2 בארגון, שבמסגרתו היה האחראי על הפיקוח הגרעיני בכל העולם.
כשהוא נשאל כמה פעמים בדיוק היה באיראן, הוא מודה: "איבדתי את הספירה. כמה פעמים טובות, אולי 25 שנים. הייתי שם במשך שנים, לפעמים חמש או שש פעמים בשנה, אבל מעולם לא ספרתי". מימד הזמן קריטי כאן, כי הוא מאפשר להבין, מכלי ראשון, את היקף ההתפתחות הטכנולוגית שעברו המשטר בטהרן ואת דהירתו לעבר נשק גרעיני.
ד"ר היינונן עוקב אחר התהליך הזה מראשיתו, אי אז באמצע שנות ה־80, במהלך מלחמת איראן־עיראק: "מההתחלה חשתי אי נוחות גדולה לגבי כמה היבטים של התוכנית. הייתי בכל אתרי הגרעין חוץ מהאתר בפורדו, אבל כבר ידענו עליו כמה שנים לפני עזיבתי. היו לנו זמנים טובים וזמנים קשים יותר, עליות ומורדות".
