אני בהחלט סבור כי ניתן להוריד את יוקר המחייה בישראל ולהורידו משמעותית. אבל זה מחייב שיתוף פעולה מלא בין ממשלה, המגזר העסקי, הרשויות המקומיות וארגוני העובדים. נוכח קריאתו של ראש הממשלה לקבלת צעדים אמיצים בכיוון זה, ועל רקע ניסיוני הציבורי הלא מועט, להלן שורת הצעות אפקטיביות להורדה חדה ביוקר המחייה בישראל כבר בשנת 2022:
1. מס הארנונה: מס זה הועלה מתחילת השנה הנוכחית ב 1.92%, מתוקף נוסחה פסולה ומיושנת ועל פי מדד, שמחציתו עליית השכר במגזר הציבורי. לא רק זאת, שרת הפנים ושר האוצר אישרו העלאות חריגות, חלקיות ומלאות, לעוד 65 רשויות מקומיות, אם למגורים או לנכסים מסחריים. ל-6 רשויות בלבד אושרה הפחתה של מס ארנונה על מגורים, וכן ל- 12 רשויות מקומיות אושרה הפחתה מלאה או חלקית של מס הארנונה שלא למגורים.
מוצע: לבטל לחלוטין ורטרואקטיבית מתחילת שנה זו את העלאת מס הארנונה ואת כל האישורים החריגים. על הרשויות המקומיות להירתם למאבק ביוקר המחייה, להתייעל ולמצות את הגבייה האפשרית.
2. נמלי הים: דומני כי ממשלת ישראל טרם הפנימה מספיק את החשיבות הקריטית שיש לתפעול מלא של נמלי הים בישראל. נמלי הים הם במוקד פעילות המשק כולו. הם עדיין עובדים בתת תפוקה, כאשר 60 אניות ממתינות מחוץ לנמלים עד לתורן לפריקת המטענים וזמן ההמתנה לפריקה מגיע לחודש. פיגורים ממושכים אלה מעלים פלאים את הוצאות היבואנים, אם בדמי אחסון, היטל צפיפות ואגרות שונות אחרות. בנוסף לכך, עדיין יש 5 רציפים שעומדים שוממים לצורך פריקת מטען כללי.
מוצע: תפעול מלא ושלם של כל תשתית הפיזית של נמלי הים בישראל, על בסיס תחרותי וללא שום פריבילגיות והסכמים חוסמים.
3. מיסוי יתר של הוצאות הייבוא בהובלה ימית ובנמלי הים: ההובלה הימית נסקה פלאים ונמלי הים בישראל משיתים עלויות נוספות על היבואנים והיצואנים. על עלויות אלה, מטיל האוצר מסי יבוא.
מוצע: לבטל הטלת מסי יבוא על הוצאות הנובעות מעליית מחירי ההובלה הימית והוצאות היתר פרי רמת העבודה הירודה בנמלי הים.
4. ביטול מסים חדשים: בשלושת החודשים האחרונים, ביוזמת רשות המסים ובאישור האוצר והכנסת, הועלו לא פחות מ- 8 מסים חדשים: על הצרכנים הוטלו מס ישיר על צריכת משקאות ממותקים ומס על כלי פלסטיק מתכלים, על המגזר העסקי הוטלו שורת מסים, כגון מכס על יבוא מלגזות, מס על טרקטור הממונע בבנזין, מס חדש על שמנים ממיסים לרכב ולתעשייה, העלאת המס על הפחם פי 4.33 מרמתו כיום לתקופה של חמש שנים, העלאת מס על גז לבישול ביתי, העלאת הבלו על גז טבעי פי 9.7% מרמתו כיום לתקופה של חמש שנים.
התועלת מהעלאת מסים אלה פחותה בהרבה לעומת הנזק שהם גורמים למגזר העסקי ולמשק כולו. הם מייקרים את המיסוי על המגזר העסקי ואת תשומות האנרגיה המולידות התייקרויות בתעריפי החשמל.
מוצע: ביטול מלא של כל המסים החדשים שהוטלו בישראל במרוצת תקופת כהונתה של ממשלת השינוי.
5. מכסי המגן המוטלים על יבוא גידולים חקלאיים: החקלאות בישראל מוגנת בפני יבוא בדרך של הטלת מכסי מגן ברמות דרקוניות. איש לא מאמין שרמות מיסוי כאלה קיימות, לדוגמא: 272% יבוא עגבניות, 340% יבוא שום, 560% יבוא תמרים, 298% על יבוא בצל וצנון.
מוצע: קביעת תקרת מכס מגן שלא תעלה על רמה של 100% עד תום שנת 2022, ובמהלך תקופה זו העברת הרפורמה הנחוצה בהגנה על המגזר החקלאי.
6. בנזין ודלק: מדובר בהעלאת גבוהות שבוצעו רק לאחרונה, והן כוללת גם רכיב מס – הבלו והמע"מ על בנזין מהווה 55% מהמחיר. הבלו והמע"מ על סולר מהווה 52% מהמחיר. אין הצדקה לרמות מס כה גבוהות על מוצר שהוא בגדר צריכה עממית והנחוץ לפעילותו של המגזר העסקי.
מוצע: רמת המיסוי על דלקים בנזין וסולר לא תעלה על 40% מערך המוצר עצמו.
7. הורדת נטל הרגולציה: במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה, הוקמה רשות אשר אמורה לפקח על כלל הפעילות הרגולטורית במדינת ישראל ונקבעו עקרונות להמשך הפחתת נטל הרגולציה. עלות הרגולציה במונחי תוצר מוערכת בין 56 מיליארד ₪ ל 100 מיליארד ₪, זמן הניהול במגזר העסקי המוקדש לעמידה בנטל הרגולטורי גבוהה מאד את פיתוח העסקים.
עד היום לא צלחו המאמצים להפחתת הנטל הרגולטורי ברמה משמעותית, החלטת ממשלה שהתקבלה באוקטובר 2014 להפחתת נטל הרגולציה ב 25% עד תום שנת 2020 לא בוצעה.
מוצע: להטיל על כל רשות רגולטורית בישראל, ללא כל הבחנה וללא שום סלקטיביות, להימנע מיצירת רגולציה חדשה במהלך שנת 2022, אלא אם אושרה ספציפית בישיבת ממשלה. בנוסף, תוטל חובה על כל רשות רגולטורית להפחית ב 10% את הנטל הרגולטורי בתחומי אחריותה עד סוף שנה הנוכחית.
8. צריכת חשמל: צריכת חשמל הוא מוצר יסוד בכל משק בית. התייקרותו פוגעת בעיקר בשכבות החלשות, במרכז הארץ ובפריפריה.
מוצע: הפחתת תעריפי החשמל לכל משקי הבית בישראל ברמה של 20%, על פי החלוקה הבאה: 3% יבוצע באמצעות התייעלות של חברת החשמל, 17% יבוצע באמצעות ביטול מס ערך מוסף על צריכת חשמל ביתית. ביטול המע"מ מוצדק מאה מונים יותר מאשר הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מדובר במהלך שישפיע באופן שוויוני ומלא על כל משקי הבית ויוזיל מצרך חיוני בסיסי.
9. ביורוקרטיה בתחנות ההסגר בנמלי הים: בנמלי ישראל קיימות תחנות הסגר שבפיקוח משרד הבריאות הממוקמות בנמלי הים. הן פועלות תמיד ובאופן כרוני בהעדר יעילות ותוך צבירת פיגורים ממושכים. עובדה זו מייקרת יבוא מזון רגיש.
מוצע: הוספת 4 עובדות ועובדים לתחנות ההסגר של משרד הבריאות בנמלי הים, בין אם בדרך של ניוד עובדים בתוך משרד הבריאות או בדרך של הוספת תקנים חדשים.
10. האצת רפורמות: במסגרת חוק ההסדרים במשק במדינה, הממשלה העבירה רפורמות חשובות, בהן הרפורמה בתקינה להקלות בבדיקות מכון התקנים ואישורי היבוא, והאצת הרפורמה בייבוא וביטול המונופולים בכשרות.
מוצע: יש לקדם ולהאיץ את מועד יישומם של כלל התהליכים הללו.
כאמור, הורדת יוקר המחייה יכולה להתבצע והיא אכן מחייבת נקיטה בצעדים אמיצים בכל התחומים ובכל המרחב, ובשיתוף פעולה מלא של הממשלה, המגזר העסקי, הרשויות המקומיות וארגוני העובדים.
—
עו"ד אוריאל לין הוא נשיא איגוד לשכות המסחר.
