בית משפט השלום בירושלים דחה שתי תביעות בגין לשון הרע שהגישו רשת "ויקטורי" ומנהל סניף בית שמש של הרשת נגד יובל מקוריה, צעיר ממוצא אתיופי שטען להפליה מצדם לאחר שהתבקש להיכנס לסניף ללא תיק, בקשה שלטענתו נעשתה על רקע מוצאו. במקביל, בפסק הדין שהתקבל אתמול, קיבלה השופטת קרן מילר את התביעות שכנגד שהגיש מקוריה נגד מנהל הסניף ונגד הרשת לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות ציבוריים, וחייבה אותם לפצות את יובל בסכום של 75 אלף ₪ בנוסף לתשלום הוצאות משפט בסך 25 אלף ₪. את התביעות שכנגד הגיש מקוריה באמצעות הסיוע המשפטי (מחוז מרכז) במשרד המשפטים.
המקרה עצמו התרחש בתחילת שנת 2018, כאשר יובל מקוריה הגיע לסניף "ויקטורי" בבית שמש על מנת לבצע קניות כאשר הוא נושא תיק גב. השומר בכניסה לסניף ביקש ממנו להשאיר את התיק בכניסה ולא להיכנס עמו, אולם לאחר שיובל הבחין שבתוך המרכול נמצאים אנשים הנושאים תיקים שונים, הוא פנה למנהל הסניף לקבלת הבהרות. בתום השיחה השתכנע יובל כי הוא הופלה במרכול באותו יום, ואף במקרים קודמים, על בסיס מוצאו, ובעקבות האירוע צילם סרטון בטלפון הנייד שלו בו הוא מספר את מה שאירע לו בסניף מנקודת מבטו ופרסם אותו בפייסבוק. הסרטון זכה למאות אלפי תגובות ושיתופים ברשת.
לאחר הפרסומים ברשת, מנהל הסניף הגיש נגד יובל תביעה בסך של 100,000 ₪ בגין הפרת חוק איסור לשון הרע, ורשת "ויקטורי" הגישה נגדו תביעה דומה בסך של 70,000 ₪. יובל פנה ליחידה הממשלתית לתאום המאבק לגזענות שהכווינה אותו לסיוע המשפטי (מחוז מרכז) לצורך קבלת הגנה מפני תביעות לשון הרע. לאחר בחינת התיק ונסיבותיו הוחלט בסיוע המשפטי כי מלבד התקיימותן של עילות הגנה לפי חוק איסור לשון הרע, קיימת גם עילה משפטית להגשת תביעות שכנגד בגין התנהלות הרשת ומנהל הסניף, המהווה הפליה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. בהתאם לכך, מונתה עו"ד גלית ניסים מטעם הסיוע המשפטי לייצג את יובל בהגנה מפני תביעות לשון הרע ולהגשת תביעות שכנגד בגין הפליה. במסגרת ההליכים המשפטיים הועלתה בין היתר גם טענה שלפיה התביעות שהוגשו הן תביעות השתקה לאור פערי הכוחות בין הצדדים.
אתמול (רביעי), לאחר הליך משפטי שנמשך למעלה משלוש שנים, ניתן פסק דינה של כב' השופטת קרן מילר הדוחה את התביעות שהוגשו נגד יובל, תוך קביעה כי התביעות שהוגשו הן בעלות מאפיינים של תביעת השתקה. מנגד, השופטת קיבלה את התביעות שכנגד שהוגשו על ידי יובל, ופסקה כי הרשת ומנהל הסניף ישלמו לו פיצויים בסך של 75,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 25,000 ₪.
עיקרי פסק הדין
תביעות השתקה הן תביעות דיבה שמוגשות על ידי בעלי כוח או ממון במטרה להשתיק ביקורת או מאבק ציבורי הפוגע בהם. דומה כי אכן מתקיימים היבטים מסוימים המלמדים שאחד המניעים של התביעות שהוגשו הוא השתקה והרתעה, הן של יובל והן של מי שירצה להביע ביקורת ציבורית בעתיד כנגד "ויקטורי".
עדותו של יובל נמצאה מהימנה בכללותה, שעה שמדובר בעדות עקבית, מתונה וזהירה. כב' השופטת התרשמה מבחור צעיר, נבון ושקול, שלא צפה את גודל הסערה שיעורר ואשר היה מעדיף לוותר על כלל ההליכים סביב האירוע. מנגד נמצא, כי עדויות העדים מטעם "ויקטורי" היו מוכוונות מטרה ורצופות סתירות והתחמקויות, כך שקשה להסתמך על מהימנותן
"דומה כי הפיצוי הניתן כאשר מופר חוק איסור הפליה צריך להיות גבוה יותר מקום בו מדובר על הפליה של קבוצות "חלשות" שסובלות מהפליה היסטורית, כגון המשתייכים לעדה האתיופית. הפגיעה במקרה זה היא אף קשה יותר ובעלת מסר חברתי שלילי, שכן היא מבוססת על סטריאוטיפ קשה וחמור לפיו בחור צעיר ממוצא אתיופי יהיה מועד יותר לגניבה מאשר מקבילו שאינו ממוצא זה. תפיסה סטריאוטיפית זו יש להוקיע באופן ברור וחד משמעי"
הוכח שלקוחות רבים, גברים ונשים שאינם משתייכים לעדה האתיופית, נכנסו למרכולים של "ויקטורי" כאשר הם נושאים תיקים ולא נדרשו להשאיר את התיק בכניסה למרכול. נראה כי ההבחנה לגבי יובל נבעה מהיותו גבר או בחור ממוצא אתיופי
"הפליית קבוצות אוכלוסייה על ידי רשת מרכולים גדולה היא בוודאי עניין ציבורי שמצדיק דיון וביקורת ציבורית. כמו כן, הפליית בני העדה האתיופית היא נושא כאוב ורגיש שעולה מפעם לפעם לדיון ציבורי ותקשורת".
