ראש המטה לביטחון לאומי מאיר בן שבת בטקס ההוקרה לאנשי מערכת הבריאות ולגופים השותפים במאבק בקורונה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין: "המעמד הזה מציין את סיומו של פרק מרכזי בהתמודדותה של מדינת ישראל עם מגיפת הקורונה".
"כולנו מלאי תקווה שזהו פרק הסיום במערכה הזו, אך הקורונה בעצמה, יותר מכל התרחשות אחרת, לימדה אותנו להתבונן על הדברים בענווה, להיות צנועים בהערכותינו ולהעדיף אמירה זהירה על קביעה נחרצת. יתרה מזאת, גם אם תם – עדיין לא נשלם".
"אנחנו בישראל חזרנו לשיגרה כמעט מלאה, אך ברחבי העולם הנגיף ממשיך להכות בעוצמה. מידי יום מאובחנים כחצי מיליון מקרים חדשים, מספרם של המתים ממשיך לנסוק והוא עומד על למעלה משלושה מיליון ושבע מאות אלף נספים".
"מדינות כמו וייאטנם, שכמעט ולא נפגעו בשנה הראשונה של המגיפה, חוות כעת התפרצות במעורבות זנים שלא הכרנו. בשעה שהתקדמות החיסונים מאפשרת לעוד ועוד מדינות להקל במגבלות שהטילו – מדינות אחרות גם עם שיעורי חיסון גבוהים למדיי חוות התפרצויות קשות ונצבעות באדום".
"פחות מחצי שנה חלפה מתחילת 2021 וכבר דווחו בעולם יותר מקרים של הדבקה מאשר בכל שנת אלפיים ועשרים. בתמותה – המגמה קרובה לכך. "צונאמי של סבל" – הגדיר זאת מזכ"ל האו"ם באחרונה, ולא הסתיר את דאגתו שהסוף עדיין רחוק".
"על הרקע הזה אפשר להבין את גודל הישגינו, אבל גם את הזהירות הרבה המתחייבת כדי לשמור עליו מכל משמר. צירוף של כפר גלובלי מודרני, תנועות, מעברים בין אזורים ונגיף משתנה שמתפשט במהירות, מחייב אותנו להמשיך להיות דרוכים".
"”אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד". מכובדיי, שישה עשר חודשים חלפו מאז הרגע בו כינס ראש הממשלה את הדיון הראשון והמכונן בעניין הקורונה. הדיון הוגדר כ"ישיבת חירום" במטרה לקבוע את המדיניות ולהנחות על ההיערכות הלאומית מול הקורונה. השתתפו בו שרים, מנכ"לים, צמרת מערכת הבריאות ובכירים ממערכות נוספות".
"היה זה כשלושה שבועות לפני שדווח על הישראלי הראשון שנדבק בנגיף ועוד בטרם הוכרזה הקורונה כמגיפה עולמית. בעודנו מייחלים בסתר ליבנו שלא נידרש לכך בישראל, קבע ראש הממשלה כי עלינו להתכונן למסע ארוך, מסע שסיומו יובטח רק כשיהיו חיסונים. הוא הטיל על המכון הביולוגי לגבש תכנית פעולה לכך, והנחה את משרד הבריאות לעקוב ולשמר קשב להתפתחויות בנושא זה".
"ראש הממשלה הורה אז למערכת הממשלתית לפעול כ"במצב חירום לאומי", לקצר תהליכים ולנקוט צעדים מהירים. על המטה לביטחון לאומי הוטל לרכז ולתכלל את המאמצים ברמה הלאומית, לתאם את עבודת גורמי הממשלה ולהכריע במחלוקות, ככל שיהיו".
"אני מודה לך ראש הממשלה על האמון בנו וגאה על ההזדמנות להיות לעזר לך, לממשלה ולמערכת הבריאות בהובלת המשבר הזה . בכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר ולכן בקצירת האומר אתייחס לכמה מן הדברים שראוי לשמרם, בראיה צופה פני עתיד".
"ראשית, עקרונות על לניהול המערכה. שורה של עקרונות קבע ראש הממשלה בראשית המשבר ובמהלכו והם אשר סללו לנו דרך בגיבוש הצעדים כנגד המגיפה, בכל שלביה. העיקרון הראשון: הצלת חיים, היא היעד העליון והשיקול המוביל. ראש הממשלה עמד על כך שזהו יעד ערכי ולא רק תוצר הכרחי של המאמץ להשטחת העקומה, שנידרש למניעת קריסתה של מערכת הבריאות וההשלכות הכלכליות שעלולות להיות לה. אני גאה על קביעה זו ומקווה שהיא תיזכר לאות ולעדות גם בדורות הבאים, כשבנינו ונכדינו ילמדו על תקופה זו, אשרי העם שככה לו".
"העיקרון השני: נקיטת גישה מחמירה בהיערכותינו – עדיף לטעות בהיערכות ייתר מאשר להיערך באופן בלתי מספק. העיקרון השלישי: מהירות ההחלטה, הפעולה והתגובה – עדיף מהר גם אם לא שלם מאשר שלם אך מאוחר. הדברים נכונים שבעתיים במגפה שבה תמונת ההווה משקפת את העבר, והנסתר רב על הגלוי".
"העיקרון הרביעי: מנגנוני המדינה יירתמו להצלחת המשימה על פי יתרונם היחסי ולאו דווקא על פי ייעודם. העיקרון החמישי: חשיבה מתקפית ויוזמה – מול היקף אדיר של אירועים והתפתחויות נקל להישאב לטיפול המיידי. ברם, חיוני להפנות קשב לחשיבה על המהלך הבא, לחפש, ליזום, לגלות פתיחות לרעיונות ולמומחים אך מתוך גישה תכליתית ומעשית – להחליט, לתכנן ולבצע".
"העיקרון השישי: יתירות. במשבר עולמי, שמחיריו עצומים ואי הודאות בו רבה, אין לסמוך על כללי משחק שמתאימים לשיגרה ואין להישען על פתרון אחד או כיוון אחד. שם המשחק הוא: ריבוי, גיוון ויתירות. השתדלנו לפעול בהתאם לעקרונות אלה לאורך כל המשבר. הם היו לנו למצפן ולמיגדלור בים הסוער.
לא תמיד הצלחנו בכך".
"ההתמודדות עם מגפה, אמנם עוברת דרך מעבדות, אך אינה מתנהלת בתנאי מעבדה. כך בשום מקום בעולם ובודאי לא בישראל של 2020-2021. מכל מקום, ראוי כי עקרונות אלה יעמדו לנגד עינינו גם בעתיד. מרביתם נכונים גם למצבי משבר מתחומים נוספים".
"מכובדיי, איך מנהלים אירוע בסדר גודל כזה, חסר תקדים, מרובה אתגרים ,ורווי במתחים, סימני שאלה ואי ודאות? אנו עדיין מתקשים לעכל את אשר עברנו. אחרוג ממנהגי ואספר כאן רק אנקדוטה אחת של ההתרחשויות הסמויות מעין, מה שנעשה מאחורי הקלעים".
"כמעט לאורך כל ימי המשבר, חול, שבת, חג ומועד ראש הממשלה פתח את יומו וסיים את אותו בדיון טלפוני עימי, מעין חיתוך מצב לא רשמי. מידי לילה, בשעות הקטנות, הטלפון מצלצל בביתי. מעברו השני של הקו ראש הממשלה. עוברים יחד על הנתונים, מנתחים את המצב, בודקים את סטטוס ההחלטות שהתקבלו, לעיתים, מצרפים לשיחה גורמים נוספים. כך מידי יום בניהול השוטף של המגיפה וכך או אף יותר מכך, במאמץ החיסונים".
"עבורי, היתה זו הדגמה לאופן קיומו של הציווי – "ודיברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". למי שתוהה: לטלפונים בלילות לא היתה שעה קבועה. היה להם מאפיין קבוע. לא משנה באיזו שעה עליתי לישון, הטלפון צלצל תמיד רבע שעה לאחר מכן. הכרת הטוב היא מן הערכים החשובים ביהדות, ואני הדל – שעיניי ראו ולא זר, מבקש להכיר טובה גם על כך".
"מכובדיי, משבר הקורונה יותיר את רישומו על המציאות בעולם ובישראל, בהיקף ובטווח זמן שעדיין לא ניתן לשערם. המשבר לא רק הציף והדגיש אתגרים, אלא גם יצר הזדמנויות בתחומים רבים. יציאתה של ישראל מהמשבר לפני כולם, ותנאי הפתיחה שלה בחזרה לשיגרה, מעניקים לה יתרונות יחודיים המאפשרים למצות את ההזדמנויות ולמנף את היכולות המוכחות שלה, להאצת הצמיחה הכלכלית ולשידרוג נוסף במעמדה המדיני, ביכולותיה הטכנולוגיות ובמרכיבי החוסן הלאומי".
"לשם המחשה, בתחום הבריאות, ישראל יכולה להיות חלוצה בהקמת מערכות מידע מבוססות ביג-דאטא ובינה מלאכותית לזיהוי התפרצויות עתידיות, להשתמש בניסיון שנצבר בתקופת הקורונה כדי לשדרג את הטכנולוגיה המעבדתית ואת הקישוריות שלה למערכות אחרות, למסד ולפתח תהליכי אישפוז וטיפול מרחוק, להפוך למוקד עולמי לרפואה מרחוק ולרפואה דיגיטלית".
"בתחומי המשק, ישראל יכולה למסד ולהרחיב תהליכים חיוביים שנוצרו בעקבות אילוצי הקורונה ולחזק את מגמת העבודה מרחוק. כך גם ביחס לעסקים מרחוק ולמתן שירותים שונים. בנוסף ליעילות שעשויה להיות לשיטה זו, אפשר שהיא תסייע גם בהתמודדות עם אתגרי התחבורה", דברי בן שבת.
