חדשות » פוליטי » בחירות רביעיות? בכירי הפרשנים בפאנל 'בחזית'
הכנסת לאן
האם ישראל נערכת לסבב בחירות רביעי? מי המרוויחים והמפסידים מהקדמת הבחירות? והאם החרדים ונתניהו כבר לא? • 'בחזית' כינס את בכירי הפרשנים הפוליטיים לפאנל מיוחד
נתניהו במליאת הכנסת | צילום: Gil Cohen Magen, שאטרסטוק

המתיחות בין מרכיבי הקואליציה אינה ניתנת עוד להדחקה. תוחלת ימי השעטנז הפוליטי בדמות ממשלת האחדות שקמה לה מחוסר ברירה ואילוץ, לאחר 3 מערכות בחירות ללא תוצאה מהדהדת, על פי כל הפרשנים, איננה יותר מחודשים ספורים – במהלכם היא תנסה עוד לדדות על רגליה המצולעות ו'למשוך' ככל הניתן.

חוסר האמון שנרשם החל מהרגע הראשון בין הליכוד לבין כחול לבן, התרחב והתפשט עד מהרה לעבר מפלגות נוספות בקואליציה, שמוכיחה את עצמה בחוסר האמון בין מרכיביה.

עד כמה מדינת ישראל אכן נצבת לפתחה של מערכת בחירות רביעית, מהן סיכויה של מפלגת 'יהדות התורה' לצלוח מערכה זו בעיתוי הנוכחי המורכב מבחינתה, וכן… בהנחה והתרחיש הבלתי הגיוני אכן יתממש, האם לאחר 'תסמיני הקורונה' שספגה היהדות החרדית, ובשים לב לחיזור העדין שנרשם בשבועות האחרונים מצדו של יו"ר כחול לבן בני גנץ, האם היא עדיין מונחת בכיסו של בנימין נתניהו?

כדי לעשות סדר בדברים ולקבל תשובות, כינס 'בחזית' את כתבי הכנסת והפרשנים הפוליטיים החרדים לפאנל מיוחד, מתוך ניסיון לחזות את העתיד הסמוי מן העין. משתתפי הפאנל השבוע: הכתב הפוליטי של 'המבשר' מאיר ברגר, כתב הכנסת של 'בחדרי חרדים' ארי קלמן, יועץ התקשורת אבי גרינצייג ופרשנית 'חרדים 10' שרי רוט.

בחירות רביעיות, כן או לא?

"לא". קובע בנחרצות יועץ התקשורת אבי גרינצייג. לדבריו, "זה תלוי בשני אנשים – ביבי וגנץ, ולשניהם יש כרגע רק מה להפסיד. אם כי תמיד קיים סיכוי קטנטן שכדור השלג של התקציב יתגלגל לבד".

מנגד, סבור מאיר ברגר, כי "עד כמה שזה נשמע לא הגיוני, רצף המשברים המאפיין את מערכת היחסים בין הליכוד לכחול לבן בשבועות האחרונים מקרב אותנו לבחירות רביעיות".

לדבריו, "הפולמוס סביב חקיקת סמוטריץ' לפני שבועיים ואירועי האתמול בכנסת רק היו הסימפטום. הוויכוח הקשה הוא סביב התקציב. נתניהו רוצה תקציב חד שנתי כדי לקבל 'תחנת יציאה' לקראת מרץ הקרוב – ערב חקיקת התקציב הבא. הוא נזקק לתחנת יציאה כי הוא לא רוצה לתת לגנץ את הראשות, בעיקר בגלל ענייניו המשפטיים ועתידו שייגזר כתוצאה מכך. בדיוק על כך נלחם גנץ המתעקש על דו-שנתי".

ברגר מוסיף ומציין, כי "התבצרות של שני הצדדים יכולה להוביל אותנו לפיצוץ כבר בסבב הנוכחי – קרי בשבועות הקרובים – עם זאת, אני מניח שהפחד של שניהם מהליכה עכשווית לבחירות בצל הקורונה תקפיא את התוכניות ותוביל אותם לגיבוש מתווה סביב התקציב הנוכחי".

מי שספקני פחות מברגר וגרינצייג הוא ארי קלמן, שמסביר כי "אי אפשר באמת לדעת האם אנחנו בדרך לבחירות. נכון שהקואליציה חורקת, אך לבינתיים זה נראה שגנץ וביבי לומדים להסתדר". עם זאת, מעריך קלמן כי "נראה שהשניים לא ילכו לבחירות בתקופה הקרובה מרצון אלא אם כן זה יקרה אוטומטית (אי העברת תקציב)".

שרי רוט לעומת זאת, קושרת את ההחלטה של נתניהו בשאלת הבחירות לתוצאות הבחירות בארצות הברית. "אני נוטה להסכים עם דבריו של אביגדור ליברמן, שאמר לי בשיחה אתו, בהקשר הזה ש'אפילו ביבי לא יודע מתי הוא רוצה בחירות'". אומרת רוט בשיחה עם 'בחזית'. לדבריה, "בנובמבר ייערכו הבחירות בארה"ב, התוצאות שם ישפיעו על רצונו של נתניהו להמשיך או לא להמשיך בפוליטיקה. אם יובס טראמפ, הרי שבמקרה כזה אין לו פרטנר ידידותי מעבר לים ולא בטוח שהוא ירצה לעבור מחדש את סדרת החינוך שהעביר אותו ברק אובמה כנשיא. אם טראמפ ינצח, הרי שנתניהו יעדיף להמשיך בתפקידו הפוליטי ויסתער עליו כמו רק ביבי יודע לעשות", כך רוט.

לדבריה, "כרגע, הצעד הכי לא חכם עבור נתניהו הוא לרוץ לבחירות רביעיות. העם עצבני, על סף רתיחה, ואפילו ביביסטים גמורים נשבעים שלא יצביעו לו בשנית. גם אם רק 10 אחוזים מהם יממשו את הבטחתם, זה המון בעולם בו אתה תלוי ב-61 אצבעות".

המתיחות ב'אגודת ישראל' לאן?

אין ספק כי בין הנושאים הבוערים שעל סדר יומה של 'יהדות התורה' נמצאת גם שאלת יחסי הכוחות ב'אגודת ישראל'. המאבק על הוועדה לפניות הציבור הגבירה את הדרישה לפריימריז פנימיים ובחירות סמוכות למאבק זה עשויות להשליך לא מעט על שאלת יחסי הכוחות במפלגה.

"אין ספק שבשלה השעה לפריימריז", מגיב מאיר ברגר, כתב הבית של ביטאון 'שלומי אמונים' שעשויה להרוויח ממהלך שכזה. "הגיע הזמן להסדיר את יחסי הכוחות באגודת ישראל המתבססים על הסדר של לפני 50 שנה. לצערי הסיכוי שזה יקרה נמוך בעיקר בשל חוסר ההסכמה של כלל המרכיבים באגודת ישראל לבצע פריימריז".

ארי קלמן לעומת זאת, דווקא מביט לרחוב החסידי. לדבריו, "למתיחות הפנימית הגואה בצמרת המפלגה, תהיינה ללא ספק השלכות קריטיות על תוצאות הבחירות. מצד אחד, לא ניתן לדעת מה יהיו ההשלכות בבחירות שייערכו בעוד יותר מ-3 שנים, מאידך, לו הבחירות יתקיימו בחצי שנה הקרובה בוודאי שתהיינה השלכות".

קלמן מציין, כי "הרחוב החסידי בוער בין היתר, גם לאור פילוח מאגר הנתונים שחשפנו ב'בחדרי חרדים', המוכיחים כי יחסי הכוחות בתוככי המפלגה בעידן הנוכחי לא משקפים את יחסי הכוחות כפי שהן במציאות. באגודת ישראל יהיו חייבים לפתוח את החלוקה ולהגיע להסכמות".

"בצמרת המפלגה יהיו חייבים לחשוב על נוסחה גואלת שאמורה לאו דווקא לבוא לידי ביטוי בשיטת הפריימריז (חברי מועצת גדולי התורה יתנגדו לחלוקת יחסי הכוחות מחדש על פי שיטה זו). אחרת, יהיו המון מאוכזבים שלא יצאו להצביע. מה שבטוח זה שיהיה מעניין", מסכם קלמן.

שרי רוט דווקא חושבת כי "השאלה אינה איך תשפענה היריבויות השונות בתוך אגודה (שהן פחות מעניינות את השטח) אלא איך יתבטא הכעס הציבורי על מחדלי הנבחרים החרדיים בהקשר של הקורונה – השאלה היא: האם יהודי שסבל מבידוד במלון בו האוכל היה דוחה, יתרגם את הכעס והאכזבה שלו ביום הבוחר בקלפי? האם כל אותם יהודים שזועמים על האפליה בסגירת בתי כנסת, לעומת בתי תיאטראות או הפגנות בהם מותרת ההתכנסות כמעט ללא סיג, ומאוכזבים מהנציגות החרדית ש'סגרה להם את הבית כנסת בשכונה', האם הם לא ינקמו במפלגות החרדיות ביום הבוחר ויעדיפו להישאר בבית? ניחוש שלי: רוב הציבור יציית לגדולי ישראל וישים בצד את כאבי הלב וכאבי הבטן".

"ולעצם השאלה", אומרת רוט, "אכן יהיה מעניין לפני הכל לעקוב אחר הצעת החוק להורדת אחוז החסימה שהגיש ח"כ אייכלר. היה והחוק יעבור, יתכן ש'דגל התורה' ו'אגודת ישראל' ירוצו בשני ראשים נפרדים. אבל גם במצב כזה לא תוכלנה הסיעות השונות בתוך אגודה להרשות לעצמן ריצה בנפרד, כך שסביר להניח שערב הבחירות הן תזמזמנה לנו מחדש את השירים על 'כוחנו באחדותנו'".

הקול הנחרץ בחברה, הוא של אבי גרינצייג, שקובע חד משמעית כי "הכל דיבורים. 'ברגע האמת', ליריבות ולמתיחות הפנים מפלגתית לא תהיה כל השפעה על אופי ההצבעה ביום הבוחר".

החרדים והליכוד כבר לא, או שזה רק גפני?

שרי רוט: "את תחושת 'החרדים והליכוד כבר לא', לא מפמפם רק גפני. שמענו עוד נבחרי ציבור חרדיים רומזים על כך, חלקם בשיחות גלויות, אחרים בשיחות שלא לציטוט בשמם. התחושה היא שתחת ימי כהונתו של נתניהו הציבור החרדי לא מטופל בכפפות של משי, כפי שמטופלים מגזרים אחרים".

"עם זאת" מציינת רוט, כי "אל מול היעדר אלטרנטיבה הגיונית אחרת, סביר להניח שבערב הבחירות הכעסים הללו ישכחו. בפרט מול קסמו של ביבי, ששוב יפציע עם סרטונים ועם ביקורי שטח בכפר חב"ד ובמעוזים חרדיים נוספים. תסמכו עליו, שאם יחוש שיש כעס אמיתי, הוא יסכים גם לחבוש שטריימל לראשו. האם הקוסם יידע להפעיל את קסמו גם הפעם? ההיגיון אומר, שכן".

"איפה בכל זאת יורגש שינוי? באהדה שיפגינו כלפיו קודקודי המפלגות החרדיות". רוט סבורה, כי "בבחירות הקרובות, ככל שיתקיימו בקרוב, לא בטוח, כשנראה פעם נוספת את תמונתו של דרעי בראש חוצות כשהוא מנדב עצמו להיות האריה שישמור על ביבי. לא בטוח בעיתוי שנוצר, שזה ימכור טוב את ש"ס".

לדבריה, "שאלת ה'גוש' גם היא מוטלת בספק, לא בטוח שדרעי את ליצמן את גפני יחזרו שוב על בדיחת ה'גוש' (בדיחה, כי ברגע האמת הם סובבו את גבם לחבריהם לגוש, ימינה). מה שיפתח מחדש את הקלפים לפני וגם אחרי הבחירות. יפתח, לכל הכיוונים. כלומר, גם ביבי יוכל להרשות לעצמו לחבור לגורמים שלא ממש אוהבים את המפלגות החרדיות. ואולי אפילו להשאירם מחוץ לקואליציה שלו. אל תופתעו, זה כבר קרה ב-2013", מזהירה רוט.

מי שסבור שליהדות התורה אין באמת אלטרנטיבה לביבי, הוא מאיר ברגר. לדבריו "זה נכון שאירועי יום האתמול הולידו כעס חרדי עצום על הליכוד, שלא מתנהג כשותף שחתם עם יהדות התורה על הסכם קואליציוני. זה לא רק בזה אלא אף בנושאים אחרים. עם זאת, מבחינה אסטרטגית ואפילו טקטית, ליהדות התורה אין באמת אלטרנטיבות אחרות, כך שלדעתי החיבור עם הליכוד והימין צפוי להישאר".

אבי גרינצייג מעריך כי בכלל מדובר בשיקולי משא ומתן פוליטיים. "מאז ומעולם נוהג גפני לשדר שהחרדים אינן מונחים בכיסו של ביבי, בכל פעם בהקשר שונה. אם כי לזכותו ייאמר שבדרך כלל זה נעשה למטרות מדויקות ויעילות", כך גרינצייג.

ארי קלמן קושר את האמירות של גפני בחוק ההסדרים. "מדובר בשיטה פוליטית ישנה, שלקראת חלוקה של תקציב או ג'ובים, משדרים רמזים ו'מוצאים' על מה להתעצבן, כדי שלשותף יהיה רצון לפנק אותך בחלוקה", הוא מסביר. "חייבים לזכור שאנחנו עומדים כרגע לקראת תקציב, העברת כספים לישיבות ועוד עשרות דברים בוערים שעל הפרק. בהינתן שחשוב לגפני להגיע לתוצאה מיטבית, הרי שהוא שולף את השיטה המוכרת שהוא משתמש בה המון".

"בניגוד ל'פרשנים' שטוענים שמדובר באיתותים לנתניהו שאנחנו הולכים עם גנץ וכו׳ אני חושב שזה פחות עמוק", הוא מוסיף. "גפני מדבר בשם עצמו והדברים הם לא על דעת חבריו לסיעה. אם כי הם מכירים את השיטה של גפני ואם היא תועיל הם יברכו. ואם זה יזיק? הם יגידו כמו תמיד שגפני שמאלן, כפי שנהוג להאשים מהיום הראשון שלו בפוליטיקה".

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

נכון לתאריך: 2020-08-07
USD3.4090
GBP4.4659-0.55
JPY3.2280-0.04
EUR4.0327-0.129
AUD2.45930.457
CAD2.5527-0.468
DKK0.5413-0.111
NOK0.3785-0.185
ZAR0.1934-0.052
SEK0.3911-0.077
CHF3.7326-0.517
JOD4.8076-0.004
LBP0.02250
EGP0.21340.141