שיתוף
תגובות
כלכלה » פיננסים » בורסה ושוק ההון » הגיע הזמן לעשות סוף למונח "חד-קרן"
מהון להון
דניאל שבקס נזכר מי המציא את המושג הפיננסי שמזמן כבר לא נדיר ולא הבין מדוע עדיין מגדירים את החברות העשירות ככאלו • האם אנו בפתחה של בועת דוט.קום נוספת?
האם אנו עדים לבועה נוספת שמתפתחת מול עינינו? | צילום: שאטרסטוק

בתחילת השבוע פורסם על השקעה נוספת של קרן אינסייט בסטארטאפ בארץ, וזה לאחר לא מעט השקעות בשנים האחרונות. בזכות ההשקעה הופכת הקרן את ארניקס – חברת הפינטק הישראלית מגבעתיים אשר פיתחה תוכנה לתמחור מוצרים פיננסיים – לחד קרן.

חד-קרן היא חברת הזנק פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר. חברת הזנק או חברת סטארטאפ היא חברה שהוקמה תוך זמן קצר במטרה לפתח מוצר או רעיון ייחודיים, לרוב בתחום ההייטק.

המונח חד קרן בהקשר של חברות סטארטאפ הומצא בשנת 2013 על ידי איילין לי, שבחרה את החיה חד-קרן כדי לייצג את הנדירות של אותם חברות.

כאשר איילין לי השתמשה במונח הזה לראשונה, היו בעולם פחות מ-40 חברות פרטיות ששווין הוערך ביותר ממיליארד דולר. השנים חלפו ולעניות דעתי הגיע הזמן להיפרד מהמונח חד קרן. מי שיבדוק את הנתונים יראה שמספר החברות האלה התנפח פי חמשה עשר. היום יש בעולם מעל ל־500 חדי קרן שהשווי המצרפי שלהן מתקרב ל-2 טריליון דולר.

הזינוק במספר החברות הללו נוצר בזכות ההתפתחות של תעשיית ההייטק בשנים האחרונות. משבר הקרונה לא עצר את התהליך אלא אפילו האיץ אותו… משבר הקורונה אומנם פגע קשות בענפים רבים, אבל מצד שני גרם לזינוק בתחומים נוספים.

גם בימים אלו של ריחוק חברתי עדיין קיים הצורך שלנו במוצרים ושירותים שונים, ולכן נוצר מצב שאנשים עדיין צורכים שירותים או מוצרים אבל דרך המדיות הדיגיטליות ובאמצעות אמצעים דיגיטליים. הארגונים השונים העבירו את עיקר הפעילות שלהם לדיגיטל וזה בהחלט נותן את אותותיו. כך לדוגמה, קניות באונליין הפכו זה מכבר לדבר שבשגרה – ואינני מדבר על קניית גאדג'טים או פרטי לבוש, אלא אפילו על הקניות בסופר שיותר ויותר הופכות לאונליין. התהליכים הללו גורמים לשימוש רב של תוכנה וממילא להאצת התהליך של הקמת חברות סטארטאפ וכו'

אפילו בארץ, במהלך 2020 ראינו לא חברה אחת ולא שתיים שהגיעו לשווי של 2 מיליארד דולר ויותר לכל אחת. חלק מאותן חברות הצליחו לגייס לפי שווי של פי שתיים או יותר ביחס לשווי שלהן מלפני מספר לא רב של חודשים. רובן של החברות מייצרות קצב הכנסות של כמה עשרות מיליוני דולרים במקרה הטוב, כך שהגיע הזמן לשאול את שאלת השאלות – האם השוק גדל יותר מידי ומתפתחת כאן בועה?

אין ספק שהעולם באמת משתנה לנגד עינינו בשנים האחרונות והפך ליותר ויותר דיגיטלי. אנשים כנראה ימשיכו לעשות קניות ברשת ומפגשים ימשיכו להיות בחלקם וירטואליים, ולכן תהליך הדיגיטציה תמשיך אבל אנחנו נמצאים כרגע במצב עדין.

יתכן שיש צורך בכל החברות הללו ואף יותר מכך, אבל האם באמת זה השווי שלהם, האם הפעם זה שונה ואנחנו לא בדרך לבועת דוט קום נוספת? (בועת הדוט-קום הייתה בועה כלכלית שהתרחשה בסוף המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית. במהלך השנים ההם היתה עלייה מהירה במחירי מניות סקטור האינטרנט תוך ניתוק מוחלט מהשווי הכלכלי של החברות הללו).

אין ספק שיש היגיון באופטימיות לגבי היכולות של החברות הללו לצמוח, אבל מצד שני צריך לזכור שאותן קרנות שמשקיעות בחברות הללו מצוידות בהרים של כסף שרק מחפש השקעות. הרצון של אותם משקיעים לא לפספס את אותן חברות שבאמת ימשיכו לצמוח ולצלוח את המשברים גורם לעליות בשוק, שלא תמיד מייצגות באמת את השווי הכלכלי הריאלי שלהן.

דניאל שבקס הוא מנהל החטיבה הפיננסית ב’הירשוביץ פתרונות’. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה במוצרים פיננסיים מכל מין וסוג שהם.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.254-0.306
ליש"ט4.4941-0.093
ין יפני2.9567-0.105
אירו3.8430-0.158
דולר אוסטרלי2.3975-0.146
דולר קנדי2.5891-0.381
כתר דני0.5167-0.154
כתר נורבגי0.36800.054
רנד0.2190-0.455
כתר שוודי0.37790.292
פרנק3.55590.008
דינר ירדני4.5896-0.317
לירה לבנונית0.0215-0.463
לירה מצרית0.2069-0.624
עדכון אחרון: 2021-07-27
צחוק משכח כאבים