שיתוף
תגובות
חדשות » פוליטי » כך הובילו 4 מערכות בחירות לפיצוץ בממשלה
'זום אין'
מנהיג פוליטי חדש מגיח לעולם, הופך בעל כורחו למנהיג מחנה 'רק לא ביבי', יושב עם נתניהו ובסוף הכל מתפוצץ • כך הגיע ראש הממשלה לצעד חסר תקדים, ואז התקפל
אביחי מנדלבליט, בנימין נתניהו ובני גנץ | צילום: דוברויות

השבוע ראינו בזום אין (zoom in) תהליך שעובר על ישראל מזה שנים – ערבוב המערכות בין הפוליטית למשפטית. שבוע שבו הפכו הכתבים הפוליטיים לכתבי משפט וכתבי המשפט לכתבים פוליטיים. אם תרצו, המשבר החוקתי הגדול של ישראל, שהפתרון לו – לא נראה באופק.

היה זה לאחר שבג"ץ הורה לממשלה, או יותר נכון – נתן תוקף של החלטה להתחייבותו של ראש הממשלה – לכנס את הממשלה לדיון בנושא מינוי שר משפטים. זאת, לאחר כחודש שבו אין שר משפטים מכהן בישראל. 

עוד לפני שהממשלה התכנסה היה ברור ששקט זה לא הולך להיות. מזה כחודש, מאז תום כהונתו כממלא במקום במשרד, עומד יו"ר כחול לבן בני גנץ על דעתו שהוא המועמד היחידי לתפקיד והוא לא מוכן להתפשר על כך. נתניהו מצידו, לא הסכים לכך בשום אופן. 

כך קרה שמשרד המשפטים, אחד מן החשובים שבמשרדי הממשלה – נותר מיותם, ללא שר מכהן פרק זמן של מספר שבועות. מה שגרם בין היתר לסכנה בריאותית, אותה העלה לראשונה היועמ"ש מנדלבליט: העובדה ששר המשפטים הוא היחיד שמוסמך לחתום על צווים לאי הבאת עצירים ואסירים לדיונים בבתי משפט וקיום הדיונים בהיוועדות חזותית. היועמ"ש טען כי הדבר עלול לגרום לסיכון בריאותי בשל העובדה שרבים מהעצירים והאסירים אינם מחוסנים או מחלימים. הדבר אף עמד במרכז הדיון של בג"ץ בנושא והדגיש את הצורך והחשיבות בהימצאות שר מכהן.

בכדי להסביר את ההתעקשות של השניים, נתניהו וגנץ בכל מחיר, נלך קצת אחורה, אל בחירות מועד א'.

מנהיג פוליטי חדש מגיח לעולם

כ-4 שנים לאחר שפשט את מדיו, מודיע הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל במיל' בני גנץ על הקמת מפלגה חדשה – 'חוסן לישראל'. כשלושה חודשים לאחר מכן, סמוך לתום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה-21, בפברואר 2019, נחתם באישון ליל איחוד פוליטי ענק שעתיד לשנות את המפה הפוליטית כולה לזמן רב קדימה – גנץ ורשימתו החדשה, ושר הביטחון לשעבר משה יעלון שחבר אליו, מכריזים על הקמת רשימה מאוחדת עם רשימת יש עתיד של יאיר לפיד, ואליהם גם מצטרף הרמטכ"ל שקדם לגנץ בתפקיד – רא"ל במיל' גבי אשכנזי. גנץ הופך ליו"ר רשימה ענקית שעתידה כאמור להשפיע על המערכת הפוליטית כולה. 

ושם, זה מתחיל – גנץ, ישראלי ממוצע, איש מרכז, לא ימין ולא שמאל מוצא את עצמו בגוש הליברלי, במחנה שהוא לא שמאל מובהק אבל ימין הוא לא, ובמחנה שבשנים האחרונות נטש כמעט לחלוטין את האג'נדות השונות לשם מטרה אחת: החלפת שלטונו של יו"ר הליכוד, ראש הממשלה בנימין נתניהו. וגנץ, מתאים את עצמו למקום בו הוא נמצא ולמחנה בראשו הוא עומד – ונקלע לנרטיב.

החלפת נתניהו לפני הכל

גנץ, כעומד בראש המחנה הליברלי והגוש ששם לו למטרה לפני הכל להחליף את נתניהו – נאלץ להיכנס לדמות ובלחץ של בכירי רשימת כחול לבן וכלי התקשורת הגדולים במדינה – הוא מצהיר, שוב ושוב מעלה כל במה אפשרית: "לא נשב בממשלה תחת נאשם בפלילים".

הקמפיין של כחול לבן מתרכז במסר המרכזי: נתניהו רע לישראל, באנו להחליף אותו, לא לשבת איתו.

וכחול לבן זוכה במספר מנדטים חסר תקדים למפלגה חדשה – 35 מושבים בפרלמנט הישראלי.

ברשותכם, לא באתי לספר את הסיפור כולו, שכולנו מכירים ואדלג קצת קדימה, הכנסת פיזרה את עצמה לאחר שלא הצליחה להרכיב ממשלה והתקיימו בחירות נוספות לכנסת ה-22 שהתפזרה שוב בשל אי הקמת ממשלה, ואז מתקיימות עוד בחירות בהן זוכה הרשימה המאוחדת ל-33 מנדטים. ואז מגיעה הקורונה לעולם, ובחסות המגיפה והחשש מבחירות נוספות חסרות טעם – גנץ עושה מעשה, מפרק את הרשימה המאוחדת ומצטרף לממשלה תחת 'הנאשם בפלילים' בנימין נתניהו. 

גנץ מנמק זאת בכך שאין ברירה ועל המדינה לאחד כוחות כדי להילחם במגיפה. כמו גם בכך שבחירות נוספות הן אסון. ובכדי שהתקשורת לא תוקיע אותו לגמרי והציבור לא ימאס בו לחלוטין – הוא מתנה את הצטרפותו לממשלה בהקמת מנגנון יצירתי שיעוגן בחוק יסוד הממשלה. ממשלת חילופים, רוטציה, כוח שווה (פריטטיות) לגוש הליכוד ולגוש כחול לבן בהצבעות ועוד ועוד. כך מסביר גנץ לציבור, לתקשורת ולכל מי שרק מוכן לשמוע – שהוא עשה את המעשה הנכון למדינה, ובמקום לשבת בצד ולתת לביבי לנהל את העניינים כפי ראות עיניו בממשלת מעבר נצחית עד שתקום ממשלה בעוד עשרים מערכות בחירות – הוא נכנס תחת האלונקה, לקח לביבי חצי ממשלה וחצי מהכוח והשליטה ואף נתן לראשונה תאריך תפוגה למוצר הבלתי מתכלה הזה שנקרא בנימין נתניהו.

בית המשפט העליון | צילום: דוברות הרשות השופטת

כל זה למה? כי הוא נקלע לנרטיב, שלדעתי הוא מעולם לא האמין בו בעצמו, אבל כיום, אחרי שנה של סכסוכים עם נתניהו הוא מאמין בו בכל ליבו. הנרטיב שאומר שאסור לשבת עם נתניהו, שצריך להחליף אותו בכל מחיר, שהוא מסוכן למדינה, שהוא מודאג רק ממשפטו ומנצל את כוחות השלטוני כדי לחמוק מהדין.

ונחזור חזרה לימינו: כל זה מוביל את גנץ להתעקש בכל מחיר על שליטה במשרד המשפטים, כדי להראות לציבור ולא פחות מכך – לתקשורת שהוא מונע מנתניהו לחטוף את המדינה. שהוא מגן על המדינה מ'מזימת אפריל' ועוצר את ביבי מלהשתמש בממשלה כדי לחמוק מהדין. זו הסיבה שהוא להתעקשות שלו על משרד המשפטים וזו הסיבה לאינספור מהלכים אחרים – הנרטיב.

ההתעקשות של נתניהו לעומת זאת, נובעת מהפחד של שליטה ליברלית במערכת המשפט. שר המשפטים הקבוע האחרון, אבי ניסנקורן שהיה ממפלגתו של גנץ – לימד את נתניהו ואת כל הפוליטיקאים מימין כמה כוח מרוכז בידיו של השר העומד בראש המשרד בצלאח א-דין. הוא, אגב – ידע לנצל את הכוח הזה היטב. אם במינויים שונים 'זמניים' וב'מילוי מקום', עבור דרך הוועדה למינוי שופטים, ענייני חקיקה ועד הנחיות הנוגעות למדיניות מערך התביעה והפרקליטות, ולהחלטות היועץ המשפטי. 

המהומה בממשלה

ונחזור לשולחן הממשלה: הממשלה התכנסה ביום שלישי כשגנץ מבחינתו מבהיר ומדגיש כי הוא המועמד היחיד לתפקיד שר המשפטים ולא מוכן אפילו לשקול שום אפשרות אחרת. בפתח הישיבה ביקש ראש הממשלה 48 שעות נוספות בכדי לשבת עם גנץ ולפתור את הדברים ביניהם – ככל הנראה במטרה להגיע לסיכום שיעבירו לשר אחר את הסמכות לחתום על צווים לאי הבאת עצירים ואסירים לבתי המשפט ולקיום הדיונים באמצעות וידאו. גנץ מצידו הסכים אך אמר לנתניהו מראש – זה ממילא לא יוביל לכלום, אני לא זז מדרישתי להתמנות לתפקיד. ברקע היועץ המשפטי לממשלה מודיע להם שעליהם למנות שר משפטים בתוך שעות ספורות ולא ניתן למשוך זמן יותר. למרות זאת, בתחילה גנץ הסכים לדחייה שביקש נתניהו, אך ברגע האחרון התחרט ודרש להעלות את מועמדותו להצבעה במיידי. 17 שרים הצביעו נגד ו-10 נגד וההצעה נפלה.

ואז, מתחיל הקרקס, נתניהו מציע למנות את השר אופיר אקוניס מהליכוד לתפקיד ובמקום החלה מהומה.

בהקלטות שפורסמו ב'כאן חדשות', שר החלקאות אלון שוסטר נשמע צועק: "אני לא משתתף בהצבעה הפרועה הזאת, בפיגוע הזה".

למרות הכל, ההצבעה התקיימה. 17 שרים הצביעו בעד, 7 נגד ו-3 לא הצביעו. זר שהיה נקלע למקום היה סבור לתומו שההצבעה עברה – מכיוון שרוב השרים בממשלה הצביעו בעד ההצעה, אולם היועץ המשפטי מנדלבליט טען כי ההצבעה אינה חוקית. תיכף נסביר גם למה.

השר מיכאל ביטון צעק: "אוחנה, כמה פעמים עוד נבזה את עצמנו. אנחנו כבר יודעים את הכל וכולנו פגשנו את האירוע הזה וגם אם נגזרה דרכו להיפרד – ככה אתם רוצים כאקורד סיום לסיים את עבודת הממשלה הזו?"

אופיר אקוניס | צילום: אתר הכנסת

"ההצבעה לא חוקית. אסור היה לקיים אותה. בית המשפט העליון יעודכן בהצבעה הזו", צעק היועמ"ש מנדלבליט. לפני כן ניסה היועמ"ש להביע את דעתו לפיה ההצבעה אינה חוקית, אולם הוא הושתק על ידי ראש הממשלה. כאוס מוחלט.

השר אמיר אוחנה הגיב לביטון: "תמשיכו להתרפס ולהתבזות בפני היועץ המשפטי לממשלה שמעוות פה את החוק עם פרשנות פסולה ושגויה וכולכם יודעים את זה. אנחנו נעמוד על האמת והצדק".

לאחר ההצבעה, כשניתנה לו רשות הדיבור, אמר היועמ"ש מנדלבליט: "זה לא תקין, אני חושב שזה לא בסדר שלא איפשרו לי לדבר. ברגע שראש הממשלה החליפי אמר תעצרו ואני אומר לכם שאני לא מוכן שזה יעלה לסדר היום – היה צריך לעצור ולעשות דיון על השאלה הזאת. לא התאפשר לי לומר את דבריי אלא לאחר ההצבעה שבעיני היא לא חוקית. עכשיו אחרי שבוצעה ההצבעה הלא חוקית – התוצאות שלה והמשמעות שלהם היא אחת – שההחלטה לא עברה. משום שיש את סעיף 13א לחוק היסוד שקובע שכשיש הצבעה גושית, וזה מה שהיה כאן, וכל הגוש מצביע כאחד במקום מסוים – זו הצבעה פריטטית והמשמעות שזה לא עובר".

נתניהו מצידו טען שזה אבסורד ושהיועמ"ש מפעיל מניפולציה.

הטענות המשפטיות

וכעת נסביר את הטענות המשפטיות: היועמ"ש טען שההצבעה אינה חוקית מ-2 סיבות: 1. לדבריו, מכיוון שראש הממשלה החליפי התנגד להצבעה על מינוי אקוניס לא ניתן לקיים את ההצבעה. זאת, בהתאם להוראות החלטת הממשלה מס' 11 ממאי 2020, לפיה "קביעת סדר היום לעבודת הממשלה ודיוניה תיעשה בהסכמה מראש של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי". אם כך, מנדלבליט טען כי מכיוון שגנץ לא הסכים להעלות את מועמדותו של אקוניס להצבעה – ההצבעה אינה תקפה. 

מנגד, נתניהו טען כי מלכתחילה סוכם ונכתב בסדר היום של הממשלה, כי ישיבת הממשלה תדון בנושא מינוי שר משפטים ולא נכתב בנושא מינויו של בני גנץ לתפקיד.

"על דעת ראש הממשלה החלופי נקבע כי עניין מינוי שר משפטים יעלה לסדר היום. סדר היום לא קבע מי יהיה שר המשפטים שימונה. אשר  על כן לא היתה כל מניעה לדון באפשרות למנות כל אדם הכשיר לכך", נכתב בתגובת ראש הממשלה לבג"ץ.

סיבה שנייה, על פי היועץ, היא שלנוכח העובדה כי כל שרי גוש כחול לבן הצביעו נגד הצעת ההחלטה, הרי שבהתאם להוראת סעיף 13א לחוק יסוד: הממשלה, יש לראות בתוצאה כאילו היה שוויון בין הקולות, ולפיכך – כי ההצעה לא התקבלה. 

על פי סעיף 13א, "מספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה יהיה שווה למספר השרים המזוהים כבעלי זיקה לראש הממשלה החלופי; ואולם לא היה מספר השרים שווה כאמור, תקבע הממשלה מנגנון הצבעה שלפיו כוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה בממשלה יהיה שווה לכוח ההצבעה של כלל השרים בעלי הזיקה לראש הממשלה החלופי, או כללים לעניין אופן קבלת ההחלטות שיבטיחו יחס כאמור".

מנגד, טען נתניהו, חוק היסוד אכן קבע שהממשלה תקבע מנגנון הצבעה פריטטי. אלא שמנגנון כזה טרם נקבע ולפיכך החוק אינו בר ביצוע. 

בא כוחו של נתניהו בבג"ץ, עו"ד דוד פטר הזכיר כי "ההחלטה שהתקבלה בממשלה, כזכור, נוגעת להעלאת נושאים לסדר היום". לדבריו היא 'נותנת מענה יפה ל'פריטטיות' של הממשלה בהעניקה זכות וטו לראש הממשלה החלופי על קביעת סדר היום'. אולם 'קביעת מנגנון אחר ללא הסכמה בממשלה אינה יכולה להיעשות, אף לא על ידי בניית מנגנון כזה מטעם היועץ המשפטי לממשלה'. 

עוד טען ראש הממשלה בבג"ץ, באשר לטענה שמשרד המשפטים הוא בעל זיקה לראש הממשלה החליפי, כי סעיף 13א לחוק יסוד הממשלה טרח לחלק את השרים המתמנים בממשלת חילופים לפי זיקות לראש

הממשלה או לראש הממשלה החלופי, אך נמנע מלקבוע זיקות של משרדי ממשלה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי. "בהיעדר קביעה שכזו, אין כל יסוד לטענה כי קיימת זיקה חוקתית של משרד ממשלתי זה או אחר באופן הדומה לזיקות השרים".

בא כוחו של ראש הממשלה התייחס בתגובה לבג"ץ גם לטענה שעלתה, לפיה לאחר שהשר אקוניס מונה, הוא מצוי בזיקה ישירה לגנץ ולפיכך ראש הממשלה החליפי יכול לפטר אותו ולהפוך אוטומטית לממלא מקום שר המשפטים לשלושה חודשים נוספים – אולם, הסביר עו"ד פטר, אם אין זיקה של משרדים לראש הממשלה או לרוה"מ החליפי, אלא רק זיקה של שרים – המשרד לא בזיקה לגנץ וממילא אין שום סיבה לראות באקוניס כבעל זיקה אליו.

ההתקפלות המפוארת

ביום רביעי לפני הצהריים עוד הגיש ראש הממשלה לבג"ץ את תגובתו, בה הצדיק את מינויו של השר אקוניס מהסיבות שפירטנו לעיל. אולם, זמן קצר מאוד לאחר מכן, בפרק זמן של בערך בין תענית אסתר לפורים, הדרמה הפוליטית-משפטית באה אל קיצה עם התפתחות מפתיעה: ראש הממשלה מוציא הודעה רשמית בה הוא מודיע כי הוא מוכן למינויו של השר גנץ לתפקיד שר המשפטים. בום.

ככל הידוע לי, אף אחד מן הכתבים הפוליטיים, אפילו המשופשפים ביותר, לא צפה את המהלך הזה. ההודעה נחתה על כולם בהפתעה מוחלטת. 

העיתונאי בן כספית היטיב להגדיר זאת "ההתקפלות הכי מפוארת מאז המצאת המקופלת".

"כדי לצאת מהמבוי הסתום ולאפשר את הפעילות ההכרחית של משרד המשפטים, רה"מ החליט למנות את בני גנץ כשר המשפטים בממשלת מעבר. רה"מ יביא את המינוי לאישור הממשלה היום", נכתב בהודעת הליכוד.

לכחול לבן לא נותר אלא להמשיך לשחק את המשחק: "מנענו את מזימת אפריל, נמשיך לשמור על הדמוקרטיה", מסרו בהודעה קצרה.

מאוחר יותר הודיע ראש הממשלה, בכדי לייתר לחלוטין את הדיון בבג"ץ כי יביא לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב גם את יתר תפקידי השרים שאינם מאוישים.

הדיון שתוכנן בבג"ץ בוטל, והאמת והשלום אהבו. עד לעימות הבא

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.261-0.123
ליש"ט4.5394-0.095
ין יפני2.9871-0.003
אירו3.93070.173
דולר אוסטרלי2.52890.087
דולר קנדי2.66410.132
כתר דני0.52860.171
כתר נורבגי0.3909-0.61
רנד0.22850.794
כתר שוודי0.38570.182
פרנק3.58980.462
דינר ירדני4.5989-0.143
לירה לבנונית0.02160
לירה מצרית0.2082-0.096
עדכון אחרון: 2021-05-06
הדרך לחלומות רצופה בהשגת מטרות