שיתוף
תגובות
לאישה » ספרים שפוגשים אנשים: דיווחים מהזירה
כל הדרך להלסינגפורס
זה היה קטע מעניין, חמוד ומצחיק. שכפלתי אותו לעצמי מתוך הקלסר הכחול בחדר בתיה, אבל יום אחד השכפול נעלם. בדיוק כמו גיבור הקטע, שלא ויתר ולא התייאש
ספרי לימוד, אילוסטרציה | צילום: Textbooks, שאטרסטוק

כל העניין לא היה צץ לולא זולצבוים.

יום אחד מתקשר זולצבוים לגיבור הסיפור, כיוון שהוא חושב שמח לו בקודקודו, ושניתן לסמוך עליו בעניינים מסוימים. זולצבוים מבקש מהגיבור שיסור אליו, אם יוכל, כדי לסגור כמה עניינים.

גיבור סיפורינו שמח ממש על ההזדמנות שנפלה בחלקו, הלא זולצבוים הוא בכל זאת זולצבוים לכל הדעות, בלי להתמהמה הוא שואל את זולצבוים איפה הוא גר, ומקבל את התשובה המורכבת וטומנת המוקש הזו: 'רחוב הליסינגפורס 7'.

שם בלתי קליט, בלתי זכיר, ובקושי ניתן להגיה. משם עובר המישהו דרך חתחתים נוראה. שוכח שוב ושוב את שם הרחוב, וסוף הדרך, ספוילר, לא ממש מסתיים כשהוא מגיע לרחוב הלסינגפורס.

כולי דפדפתי לתומי באחד הקלסרים הכחולים הגדולים שבחדר בתיה, חיפשתי הקראה יפה לסיום הפעולה לחניכותי, ואז נפל לי מבט על קטע שנקרא, תחזיק חזק: מצפון תפתח הרעה.

אם המבט שלי היה נופל רק שם, ככה היה מסתיים הסיפור. אבל הוא גם על השורה הבאה, שהתחילה, ממש כמו שמתחיל הפוסט הזה "כל העניין לא היה צץ לולא זולצבוים".

3 דקות אחר כך סיימתי לקרוא את הקטע, עמדתי רועדת מצחוק באמצע החדר, כשכל המדריכות האחרות קצת שותקות, קצת המומות ובעיקר מנסות לבדוק מה קראתי.

למעשה, זו היתה ההיכרות הראשונה שלי עם קטע שכתב אפרים קישון. אחריו עוד היתה דרך ארוכה. הקראתי אותו בפעולה, ואחר כך סתם למי שהיה מוכן לשמוע, ואחר כך גם למי שלא היה מוכן. בשלב כלשהו אבד לי הדף השני של הקטע, או אובד, אם אפשר לקרוא לזה ככה. ואז היה לעולם קצת שקט מהרעה שנפתחה מצפון.

ניסיתי לחפש את הקטע שוב בקלסרים הכחולים, אבל היו שם עשרות, ולא זכרתי באיזה קלסר זה הופיע. הקדשתי לזה שעה שעתיים של חיפושים, אבל סיימתי בידיים ריקות.

לא קיבלתי תוצאות משמעותיו בהקלדת משפטים מהקטע בגוגל, ולמעשה, אפילו לא ידעתי מי כתב את הקטע. זו היתה כיולה הליות סתם מדריכה שנידבה את הקטע מהפעולה שלה לטובת מדריכות אחרות, ונשאר לי להתייאש. או לשאול אנשים.

אז שאלתי בפורום איש את רעהו באתר פרוג, בספק גדול מה יכול לצאת מזה, אבל ב-מה כבר יש להפסיד? וכן, היה שם מי שידע! הוא אפילו לי שלח לי הקלטה של הקטע, בסגנון מיושן, אבל מצחיק להפליא.

היום, ההקלטה הזו נמצאת לי בהודעת פתיחה האוטומטית של מי שפונה אלי בהודעת טקסט (מרשה לנסות), קראתי את כל הספר 'הג'ינג'י עם המפתח' שבו מופיע הקטע, ואפילו גיליתי שבאמת היה רחוב הלסינגפורס בצפון תל אביב, אבל עיריית תל אביב שינתה את שמו להלסינקי בגלל שהתושבים התקשו להגות את שמו (ליתר ביטחון, השם הלסינגפורס עדיין מופיע על שלט הרחוב בסוגריים, זכר למעשה בראשית).

בניגוד למישהו המסכן שניסה להגיע אל זולצבוים בהלסינגפורס, וכשל, אני הצלחתי.

וכן, אני עדיין אוהבת את הקטע הזה במיוחד, לא רק בגלל שהוא אחד הקטעים המצחיקים והנוקבים שקראתי בחיי, אלא בגלל שהוא סמל בשבילי שתמיד כדאי לנסות שוב. נכון, לא תמיד זה יצליח (כמו בדרך הלסינגפורס, לדוגמא) אבל הרבה פעמים כן. ומה יש להפסיד?

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי

Sorry. No data so far.

מטבע
שער יציג
שינוי
דולר ארה"ב3.5260.743
ליש"ט4.26860.789
ין יפני2.60541.528
אירו3.68501.336
דולר אוסטרלי2.3973-0.341
דולר קנדי2.72740.731
כתר דני0.49541.35
כתר נורבגי0.35470.882
רנד0.21520.749
כתר שוודי0.34210.974
פרנק3.67750.734
דינר ירדני4.96270.533
לירה לבנונית0.02330.866
לירה מצרית0.18760.752
עדכון אחרון: 2022-07-01
אם אתה נראה היום כפי שהיית נראה אתמול, בשביל מה לך המחר?