משה רבנו יודע שזמנו להיפטר מן העולם קרב והולך, אהרן כבר נפטר לפני תקופה, ובפרשת מטות שתיקרא בשבוע הבא, הקב"ה כבר מצווה את משה בצורה ברורה: "נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך".
כעת הוא הזמן לבקש מן הקב"ה שידאג למנהיג עבור בני ישראל, וכמו שביקש משה רבנו "אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה". מישהו שידאג להם לכל מה שהם צריכים – כמו שאני הייתי מסור ומשועבד לצורכיהם – כך מבקש משה מה'.
דוגמה למנהיג שכזה, מספרים בני עיירת סלוצק שבליטא: הרב מסלוצק היה חולה ושכב במיטתו על ערש דווי. באו בני משפחתו וביקשוהו: "אבא, תקרא לפרנסי העיר, ותבקש מהם שלאחר פטירתך ידאגו לנו לפרנסה ולכל הצרכים, שלא נישאר לבד".
השיב להם הרב מסלוצק: "בתורה נאמר שמשה רבנו ביקש מנהיג שידאג לעדה לפני מותו, אבל לא נאמר שהוא ביקש מן העדה שידאגו לבניו לאחר מותו"… המנהיג צריך תמיד לחשוב על טובת הכלל לפני טובתו שלו.
הקב"ה אכן ענה למשה, ואמר לו שישנו מנהיג כזה שיכול להנהיג את עם ישראל. יהושע בן נון.
מי היה יהושע? אומרים חז"ל שכשנכתב בתורה "ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האוהל", פירושו של התואר "נער" הוא – שהיה מסדר את הספסלים בבית המדרש, פורשׂ את המחצלאות על הרצפה, נכנס ראשון ויוצא אחרון.
בקיצור, הגבאי של בית הכנסת. או השמש. בכל מקום כפי שרגילים לכנות זאת.
מה הקשר בין זה שיהושע סידר את הספסלים בבית המדרש לכך שהוא נבחר להיות המנהיג? בדרך הפשט הסיבה היא כזו: מי שמגיע ראשון ומקדיש מזמנו לסדר את בית המדרש עבור אחרים, מי שיוצא אחרון ודואג שלא להשאיר לכלוך, למרות שמחר בבוקר הוא שוב יגיע לפני כולם וידאג לאחרים – זהו מנהיג אמיתי! אדם שחושב על הזולת לפני טובתו האישית.
נשוב לבקשתו של משה רבנו למנהיג עבור עם ישראל לאחר מותו, לכאורה, כמו שתיארנו עד עתה, גם כאן עשה משה רבנו ודאג לאחרים למרות שעבורו אין בכך משמעות – הוא הולך להיפטר מהעולם.
אבל הקב"ה מסמיך לבקשתו של משה למנות מנהיג, את פרשת קרבן התמיד, פסוקים המוכרים לנו מן הקרבנות: "את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו… את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".
אומר על כך המדרש (שיר השירים רבה א, נד) שהקב"ה אמר למשה כך: "עד שאתה מצווני על בני" – מבקש ממני למנות להם מנהיגים לאחר פטירתך, "צווה את בני עלי" – דהיינו, שהם יקיימו את התורה והמצוות שנתתי להם.
מה רמז לו הקב"ה כאן?
יש פעמים שקשה לנו לקיים מצוות, קשה לנו לשמור על התורה.
למה? מיליון ואחת סיבות. פרנסה, שלום בית, בריאות, ילדים, ביורוקרטיה ושכנים – בעצם, מה לא?
אבל הקב"ה אומר לנו: עד שאתם מבקשים ממני ש'אסדר לכם את החיים', אולי תנסו אתם לקיים מה שנתתי לכם בתורה? אז תראו שהבעיות נעלמות מעצמן, אין בעיה ואין צורך בפתרון. "תשמרו להקריב לי במועדו".
