שיתוף
תגובות
יהדות » חריף מתוק » איך קשור הצל של הלחם?
חריף מתוק
כשמשה רבנו לא אמר אמת • מי יכניס את הילדים? • הענווה שבגללה פחד משה • ממצב זמני לארבעים שנה
חפץ מטיל צל | צילום: studiovin, שאטרסטוק

"ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (יג, טז)

בתרגום יונתן בן עוזיאל מבואר: כאשר ראה משה את ענוותנותו של הושע בן נון, קרא לו משה יהושע.

ויש להבין: מה קשורה כאן מידת הענווה, שבגללה שינה משה את שמו של יהושע.

בספר 'שם משמואל' מבאר באופן נפלא: בדרך כלל, אנשים שנוהגים במידת ענווה אמיתית, נוהגים לבטל את דעתם מפני אחרים. כיון שידע משה שהמרגלים לא הולכים בכוונה טובה וייתכן שיחזרו ויוציאו דיבת הארץ רעה, פחד משה שמא יבטל יהושע – הענו – את דעתו מפני דעתם ויצטרף אליהם.

כדי למנוע זאת, שינה משה את שמו של יהושע, בכך שהתפלל עליו "י-ה יושיעך מעצת מרגלים", ולא תטה אותו הענווה הטובה שלו למעשה לא טוב. 

"סר צילם מעליהם וה' איתנו אל תיראום" (יד, ט)

לאחר דברי המרגלים בוכים עם ישראל ורוצים לחזור למצרים. יהושע וכלב מנסים להשיב לדברי המרגלים ובין דבריהם אומרים כך: "ואתם – אל תיראו את עם הארץ. כי לחמנו הם. סר צילם מעליהם וה' איתנו, אל תיראום".

מה הדימוי שמשווים יהושע וכלב את יושבי כנען ללחם, והיכן נכנס כאן ה'צל' שיסור מעליהם?

בספר 'תולדות יצחק' ביאר באופן מתוק מדבש: המן היה יורד בשעת בוקר מוקדמת. בשעה רביעית ביום, "וחם השמש – ונמס", כאשר הייתה השמש מתחילה לחמם את העולם, היה המן נמס.

לפי האמור מבאר ה'תולדות יצחק' את דברי יהושע וכלב: "כי לחמנו הם", הרי הכנענים דומים למן, "סר צילם מעליהם", מתי נעלם הצל? כאשר מאירים על חפץ מסוים אור חזק – הצל שלו נעלם. כך ביציאת השמש – הם יימסו כמו מן. "אל תיראום"…

"ויהס כלב את העם" (יג, ל)

ויהושע היכן היה?

מבארים חז"ל (סוטה לה) שבזמן שרצה יהושע לדבר בפני ישראל, השתיקו אותו באומרם "דין ראש קטיעה ימלל?" דהיינו, מחמת שליהושע אין בנים – לא הסכימו שידבר בפניהם.

מה הקשר להיותו של יהושע חשוך בנים לעניין הדיבור? הביא בספר 'מן התורה': טענו ישראל בפניו: איננו יכולים לעלות לארץ משום שאנו מפחדים על צאצאינו. לכן לך, שאין לך בנים שיורשים את הארץ, אין זכות דיבור.

על כך אמר הקב"ה: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה – והבאתי אותם וידעו את הארץ אשר מאסתם אותה". מי יוביל את הילדים שלכם לארץ? אותו יהושע שטענתם בפניו שאסור לו להביע דעה…

"ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת" (טו, לב)

יש להבין, שואל רבנו בחיי, מפני מה טרחה התורה להקדים "ויהיו בני ישראל במדבר", לפני פרשת המקושש. וכי עד עכשיו לא היו במדבר?

מבאר רבנו בחיי באופן מתוק: עד עתה היו ישראל במדבר בדרך ארעי. עניין של זמן עד שייכנסו לארץ כנען אחרי קבלת התורה. אולם אז חטאו המרגלים ונגזרה גזירה על כל הדור ההוא מגיל עשרים עד גיל שישים למות במדבר.

עתה מקוננת התורה על מצבם "ויהיו בני ישראל במדבר", וזה כבר הולך להיות סיפור ארוך של ארבעים שנה…

"אני ה' אלוקיכם" (טו, מא)

בעת שהיה הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי ילד קטן, פגש בו תלמיד חכם אחד ושאלו: היכן מצאנו בתורה פסוק שפותח ומסיים באותן מילים?

נענה שניאור זלמן הקטן: "במקום שמשה רבנו לא אמר אמת".

תהו כל השומעים לפשר האמירה החריפה וגערו בו.

הצטדק הילד בחיוך והסביר: בסוף פרשת שלח נאמר "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה' אלוקיכם", הרי שהפסוק מתחיל ומסיים באותן תיבות. אלא שבקריאת שמע אנו מוסיפים תיבת 'אמת' כדי להשלים לרמ"ח תיבות. מה שאין כן כשאמר משה רבנו פסוק זה, לא הוסיף 'אמת' בסופו…

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
אם לא נשנה כיוון, סביר להניח שנגיע לאן שאנו הולכים

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים