שיתוף
תגובות
חדשות » חדשות בעולם » ארגון השלום שלא הצליח לסיים אף מלחמה
אוּם-שמוּם
עשור לאחר שהוקם ארגון האומות המאוחדות, שמציין כעת 56 שנים להיווסדו, המציא ראש הממשלה דוד בן גוריון את המונח "אוּם-שמוּם". לא לקח זמן רב וזה הפך ל'סלנג מקובל
העצרת הכללית של האו"ם | צילום: shutterstock

שלהי מלחמת העולם השניה, שנת 1945, הייתה אחת התקופות הקשות שידע העולם בכלל, אירופה וארה"ב בפרט, והעולם היהודי בעיקר. העולם שהיה שבע קרבות, כאוב ומלקק את פצעיו ועדיין קובר את מתיו, החל לעשות את חשבון הנפש, כיצד זה אירע לנו, ועוד יותר כיצד נמצע את המלחמה הבאה.

מתוך ניסיון לגאול את העולם מייסוריו הרבים, ומתוך מחשבה שלו היה כאן שוטר עולמי בעל שיניים וכזה היודע לומר "נו נו נו" למעצמות המתקוטטות ביניהן ולהפסיק את המלחמות ההדדיות, הוקם לו ארגון 'האומות המאוחדות' על ידי ארה"ב ובריטניה.

האו"ם כפי שנקרא בפי כל בקיצור, למעשה בא להחליף את מה שהיה לפניו… הלא הוא 'חבר הלאומים'. וראה זה פלא, גם זה הראשון הוקם לו לאחר מלחמת העולם הראשונה. על פי החלטת ועידת השלום בפריז, שהתקבלה ביוזמתו של נשיא ארצות הברית דאז וודרו וילסון, בין יתר מטרות החבר נכללו מניעת מלחמה באמצעות ביטחון קיבוצי, פירוק מנשק, יישוב סכסוכים בין מדינות באמצעות משא ומתן ודיפלומטיה ושיפור הרווחה העולמית.

תפיסת העולם הדיפלומטית של אותם הימים, היא שהביאה להקמת חבר הלאומים וייצגה שינוי משמעותי במחשבה המדינית של מאה השנים שקדמו להקמתו. לפי תפיסת העולם החדשה, היה אמור הארגון להיות ממשלתן של הממשלות, ולו תפקיד מוגדר, של יישוב סכסוכים בפורום פתוח הפועל על פי כללים חוקיים. היוזמה להקמת הארגון באה מנשיא ארצות הברית וודרו וילסון, אך כמדינות רבות אחרות, ארצות הברית מעולם לא הצטרפה לחבר הלאומים.

בשונה ממוסד ממשלתי רגיל, חבר הלאומים קם ללא כוח צבאי או משטרתי משלו, והיה תלוי למעשה בחסד רצונן של המעצמות החברות בו על מנת שייכפו את החלטותיו בכוחן, דבר שהתקיים רק לעיתים נדירות. משום שלא היה חבר הלאומים מסוגל למנוע תוקפנות מצד המדינות הפשיסטיות, עד מהרה מצאו עצמם בשנות השלושים של המאה הקודמת מדינות החבר והעולם בתחילת אותה הידרדרות שהובילה לתחילת מלחמת העולם השניה.

באופן עקבי רובן של הצעות ההחלטה בדבר גינוי הפרת זכויות האדם עוסק בישראל. בין השנים 2006–2016 התקבלו 67 החלטות על גינוי ישראל ו-61 החלטות דומות על שאר כל העולם יחדיו. כל אחת מהחלטותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה כנגד מדיניות צה"ל

בניין האו"ם בניו יורק | צילום: shutterstock

תמו ימי הסבל?

עם פרוץ מלחמת העולם השניה היה ברור שהחבר סיים את תפקידו ההיסטורי, והוא מניעתה של מלחמת עולם נוספת. לא ניתן היה לכנס את המליאה או את המועצה של החבר והמזכירות בז'נבה הופחתה לצוות מינימלי ביותר. החלטתו האחרונה של חבר הלאומים הייתה קריאה למדינות החברות בו לסייע לפינלנד ב"מלחמת החורף". לאחר כישלונו הוחלט ליצור גוף חדש שימלא את תפקידי החבר, אך יימנע מהכשלים שליוו את פעולת החבר. גוף זה היה בעצם הבסיס להקמת האו"ם. רבים מגופי החבר הפכו למוסדות של האו"ם והמשיכו בתפקודם. בכינוס של המליאה בשנת 1946 הכריז החבר באופן רשמי על פירוקו, והעביר לרשות האו"ם את כל סמכויותיו, המנדטים שלו וארגוניו.

בשונה מהחבר, מבנה האו"ם נועד להפוך אותו לאפקטיבי יותר. בעלות הברית העיקריות במלחמת העולם השנייה, כגון ארצות הברית, בריטניה, צרפת, סין וברית המועצות, הפכו לחברות קבועות במועצת הביטחון של האו"ם והעניקו למעצמות הגדולות סמכויות והשפעה מעבר לאלו שהיו להן במועצת החבר. החלטות מועצת הביטחון מחייבות כל מדינה חברה באו"ם, אך בניגוד למועצת החבר לא נדרשת החלטה פה אחד, כי אם ניתנה זכות וטו לחברות הקבועות על מנת לשמור על האינטרסים החיוניים שלהן. בדומה לכך אין לאו"ם כוח צבאי משלו, אך האו"ם הצליח הרבה מעבר להצלחת חבר הלאומים בגיוס כוחות צבא מחבריו, כפי שהיה במלחמת קוריאה או בכוחות שמירת השלום ברחבי העולם. סנקציות כלכליות שמטיל האו"ם ניתנות לאכיפה הרבה יותר מן הסנקציות שהטיל החבר. האו"ם הצליח יותר מן החבר לקבל לשורותיו את רוב מדינות העולם, ובמיוחד את ארצות הברית, חברה מרכזית בשורות האו"ם.

המסמך המכונן של האו"ם הוא מגילת האומות המאוחדות, המהווה בעצם חוקה לארגון, נחתמה ב-26 ביוני 1945 בוועידת האומות המאוחדות שהתקיימה בסן פרנסיסקו, על ידי 50 מתוך 51 המדינות שהיו חברות בארגון באותה העת, ונכנסה לתוקף ב-24 באוקטובר 1945, לאחר אשרורה בידי חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ובידי רוב המדינות החתומות.

בעצם מאז קיים האו"ם הוא מצליח רק להפסיק מלחמה, אבל לעולם אינו מצליח לתת לשום מלחמה להיגמר. שלום אין הוא מסוגל לעשות

גולדה מאיר
ראש הממשלה נפתלי בנט מעל במת האו"ם | צילום: אבי אוחיון, לע"מ

ניטרליות? הצחקתם

ארגון האומות המאוחדות גילה נכונות להקמת מדינת ישראל על-פי תוכנית החלוקה, בהחלטה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר 1947, ומהווה מאז יום היסטורי למדינת ישראל. ההכרה בישראל כחברה מן המניין לא הייתה מהיום הראשון להקמתה, טרם קבלתה כחברה רשמית מן המניין נדרשו והופעלו שלל לחצים מצד המעצמות, כגון ברית המועצות וארצות הברית, כאשר כל אחת מהן ניסתה לנכס לעצמה את הכנסתה של ישראל לארגון. אל דאגה, לא היה זה מתוך פרץ של אהבת ישראל ליהודים המסכנים שלאחר השואה וניסיון לכפר ולו במשהו על מעשיהם של המעצמות. דבר שכזה, לסברתן, יכול היה לעזור בקירובה של ישראל לאחת מהן, דבר שהיה לו פוטנציאל להשפעה אסטרטגית עצומה ולקידום מדיניותן במזרח התיכון. וכך, בתאריך ה-11 במאי 1949, הפכה מדינת ישראל לחברה ה-59 במספר של האו"ם, כאשר 37 מדינות הצביעו בעד צירופה, 13 התנגדו ו-9 נמנעו. המובילה העיקרית לקבלתה של ישראל כחברה הייתה למעשה ברית המועצות.

דרכה של ישראל באו"ם לא סוגה בשושנים, ברבות השנים התקבלו במסגרת האספה הכללית של האו"ם מספר החלטות שפגעו בתדמיתה של ישראל ובהצדקת פעולותיה בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה ובשטחי אויב בעתות מלחמה וצרכים מבצעיים, לבנון וסוריה. די אם נציין לדוגמה, את ההחלטה החמורה ביותר נגד ישראל שקיבלה עצרת האו"ם בשנת 1975 להשוואת תפיסת 'הציונות' לתפיסה גזענית.  רק בדצמבר 1991 ביטלה העצרת את אותה החלטה שנויה במחלוקת. החלטה נוספת, מהותית גם היא נגד ישראל, הייתה זו אשר קיבלה עצרת האו"ם לשלוח את סוגיית בניית גדר ההפרדה לידי בית הדין הבינלאומי בהאג כאשר ב-9 ביולי 2004 התפרסמה החלטתם של 14 משופטיו, במסגרתה הואשמה ישראל בהפרת החוק הבינלאומי וביצירת תנאים למשבר הומניטרי.

רק העזת היהודים הקימה [את] המדינה ולא החלטת 'אוּם-שמוּם'

דוד בן גוריון
בנימין נתניהו השתמש בנאום לחשיפת פרויקט הגרעין האיראני

אחת מהמטרות שלשמה הוקם, והיא עיקר פעילות האו"ם, היא סוגיית זכויות האדם, ואם אתם בטוחים שבטח ידיהן של הוועדות השונות באום מלאות עבודה מהנעשה באפריקה, מדינות ערב ועוד שאר מדינות עולם שלישי, כדאי מאוד שתחשבו שוב. הן מתרכזת לרוב בישראל. באופן עקבי רובן של הצעות ההחלטה בדבר גינוי הפרת זכויות האדם עוסק בישראל. כך לדוגמה, בין השנים 2006–2016 התקבלו 67 החלטות על גינוי ישראל ו-61 החלטות דומות על שאר כל העולם יחדיו. כל אחת מהחלטותיה של מועצת זכויות האדם של האו"ם התקבלה כנגד מדיניות צה"ל בשטחי יהודה והשומרון וחבל עזה. רבות מהצעות הגינוי כנגד ישראל הן פרי יוזמתה של הקואליציה האסלאמית בעצרת הכללית.

מה שמונע פעמים רבות ממוסדות האו"ם לקבל החלטות גינוי ונקיטת צעדים אופרטיביים נגד מדיניותה של ישראל היא זכות הווטו האמריקאית המעניקה לישראל מעטפת הגנה פעם אחר פעם, שרק הלכה וגברה בעידן ממשל טראמפ.

את אחד ההגדרות הטובות מהו האו"ם מצאתי דווקא ביומני מלחמת יום הכיפורים שהתפרסמו לאחרונה, וכך אמרה מי שהייתה ראש הממשלה גולדה מאיר, בשם מאן דהוא: "בעצם מאז קיים האו"ם הוא מצליח רק להפסיק מלחמה, אבל לעולם אינו מצליח לתת לשום מלחמה להיגמר. שלום אין הוא מסוגל לעשות". אם היו נותנים לישראל להשלים את מה שרצתה לעשות בכל אחד מהמלחמות האחרונות, המזרח התיכון היה בהחלט נראה אחרת. מזרח תיכון חדש.

הצטרפו ועקבו אחר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עדכני
פופולרי
ויראלי
מטבע
שער יציג
שינוי
עדכון אחרון:
גם מסע בן אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד קטן

התקינו את האפליקציה החדשה שלנו!
ותישארו מעודכנים