מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לזכרו של חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל, לציון 20 שנים להירצחו בהשתתפות משפחת זאבי.
יו"ר הכנסת מיקי לוי אמר בפתח הדיון: "ההתנקשות בשר זאבי תוכננה ואורגנה במשך זמן רב. עקבו אחריו ואספו מידע מודיעיני אודות סדר יומו. ההחלטה קרת הרוח לרצוח שר בישראל הייתה ועודנה חצייה של כל הקווים האדומים. זו התקפה נפשעת על מדינת ישראל, סמליה ופגיעה בלתי נסבלת בריבונותה ובשלטון שלה".
"ברמה האישית אני זוכר את הבוקר הנורא ההוא כמפקד מחוז ירושלים. הגעתי במהירות למלון היאט שנמצא דקות ספורות מבניין המטה הכללי של משטרת ישראל וכשהגעתי למקום נחרדתי לגלות ששר בישראל נרצח. זה היה יום טראומטי ונורא במסגרת תפקידי. לאחר מכן ארגנתי את כוחות המרדף יחד עם שירות הביטחון הכללי כדי לתפוס את המחבלים השפלים".
"במהלך השנים מדינת ישראל רדפה את מבצעיו ומתכנניו של פיגוע ההתנקשות ובשנת 2006 במסגרת מבצע הבאת ביכורים סוף סוף שמה ידיה על המרצחים שעמדו להשתחרר מהכלא ביריחו. יש לכך חשיבות עליונה במאבק בטרור ובמשמעויות הקשות של האירוע החמור הזה".
ראש הממשלה נפתלי בנט: "חיים חפר כתב את ״האיש מן הבקעה״ ובעבור רבים – האיש הזה היה גנדי. האיש מן הבקעה, אלוף פיקוד המרכז הבלתי-נשכח, מי שהוביל את המרדפים אחר חוליות המחבלים לפני יובל שנים. ״האגדות יפות הן״, כתב חיים חפר, ״עד שפתאום עפות הן רק אלוהים ידע לאן״. ואמנם – גם גנדי היה, במידה רבה, אגדה. אגדה בחייו ואגדה במותו. לא אגדה נוטפת דבש, ם לא אגדה שמחפשת להיות בלב הקונצנזוס החם והנעים. ובכל זאת – אגדת גנדי ליוותה את המעשה הביטחוני וההתיישבותי בארץ ישראל משך עשרות שנים".
"הוא היה יריב חד למול החולקים על דעותיו, בר-פלוגתא משובח ועתיר ידע. לשונו הייתה חדה, שנונה ומושחזת, מיטיבה לשקף את תפישת עולמו. בעולם של מעט שחור, מעט לבן והרבה מאוד אפור – גנדי היה איש של שחור ולבן. הוא לא חשש להילחם על תפיסותיו גם אם הוציאו אותו מלב הקונזצנזוס. בצמתים בהם רבים ניצבו וחיפשו כיוון, לגנדי לא היה ספק לאן הדרך צריכה להוביל. שליחותו של גנדי כאן, בין כתליה של כנסת ישראל, ארכה כשלוש-עשרה שנים. גם מעל הדוכן הזה, המשיך גנדי להילחם עם דעותיו ועל דאגתו לארץ ישראל ועתידה".
"משפחת זאבי היקרה, עשרים השנים שחלפו בהיעדר האבא והסבא שהכרתם ואהבתם הן בוודאי רצופות בגעגוע ובכמיהה למי שהיה בעבורכם. אומרים שאדם חי כל עוד הוא קיים בזיכרונם של אחרים, ואני בטוח כי כפי שהוא חי ונוכח בחייכם – כך הוא נצור גם בליבם של רבים בעם הזה. נזכור את רחבעם זאבי כאוהב מושבע של הארץ ישראל, כיהודי הגאה במורשת . נזכור אותו כלוחם מושבע על תקומתה ועל הבטחת עתידה".
יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו אמר: "לפני 20 שנה גנדי נלקח מאיתנו בפיגוע טרור נפשע בירושלים. המאמר האחרון שהוא הספיק לכתוב לפני הירצחו היה על המתקפה נפשעת ב-11 בספטמבר בארצות הברית ולדאבון הלב גנדי עצמו נפל קורבן לטרור הנתעב. מחבלים צמאי דם גדעו את חייו שכהוא בעיצומה של עשייה נמרצת. אבל הטרור לא ניצח אז והוא לא ינצח היום".
"אבל כשאני אומר את זה יש תנאי, והתנאי שנילחם בו במלוא העוצמה, ללא מורא וללא סייג. לצערי הממשלה הנוכחית לא עושה זאת, היא מגלה חולשה תהומית בתחום זה כמו בתחומים רבים אחרים. לירי רקטות על קריית שמונה אין תגובה, מול אש מקלעים למרפסות בשדרות אין תגובה, פשוט לא עושים כלום".
"גנדי היה מזדעק למראה הריצה הבהולה של שרים לאבו מאזן שהסומק חזר ללחייו. גנדי היה מוחה על קיפוח לוחמי צה"ל שלא קיבלו כל תוספת לשכרם בשעה של 53 מיליארד ש"ח הובטחו לרע"ם. גנדי היה תוקף בשצף קצף את מחדלי הקורונה, את הפגיעה בחקלאים, את ההשלמה עם הסכם הגרעין המתגבש עם איראן. גנדי לא היה משלים עם ממשלה שהעומד בראשה בקושי עובר את אחוז החסימה והיא מתקיימת רק בזכות קולות התנועה האסלאמית. גנדי בטוח לא היה משלים עם דיבורי סרק על ממשלה שהיא 10 מעלות ימינה בעוד שהיא בפועל 180 מעלות שמאלה. קולו האישי של גנדי חסר אבל זעקתו מושמעת ע"י המוני אזרחי ישראל".
