ועדת הפנים בראשות ח"כ וואליד טאהא דנה היום, לבקשת הח"כים גבי לסקי ורון כץ במדיניות הממשלה בסוגיית הפליטים מאוקראינה. בדיון השתתפה שרת הפנים איילת שקד ותומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין. במהלך הדיון, דרש בן גביר להפסיק את הישיבה בעקבות תמיכתו של היו"ר טאהא בטרור.
יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא: "באוקראינה מתנהלת מלחמה. כשליש מתושביה הפכו לפליטים. מדובר בלמעלה מ-10 מיליון איש. כ-3 מיליון מהם עזבו למדינות אחרות, והשאר פליטים בארצם. זה מחייב התנהלות מצד אומות העולם. אי אפשר להישאר אדישים למיליוני אנשים שהולכים ברגל קילומטרים רבים לחפש מחסה. הוצפתי בפניות רבות מצד ח"כים, עמותות ואנשים פרטיים שהתרעמו על מדיניות שרת הפנים, ועל המראות הלא נעימים בשדה התעופה, והחלטתי על דיון בנושא החשוב הזה".
בתחילת הדיון ביקש יו"ר הוועדה ח"כ ווליד טאהא מיועמ"ש הוועדה תומר רוזנר להסביר את הרקע המשפטי. תומר רוזנר: "הוגשה עתירה לבית המשפט העליון. בעתירה נטען שלצורך דרישת אישור כניסה לארץ מראש נדרש תיקון לצו של שרת הפנים שנתן פטור לאשרות כניסה למבקרים מאוקראינה. הממשלה השיבה שהצו בעינו, אבל אפשר לפרש שהוא מאפשר שינוי במדיניות השרה. הכנסת צורפה כצד לעתירה. אין מחלוקת שהצו ממשיך לחול".
"הכנסת לא צריכה להביע עמדה, אבל בית המשפט ביקש את עמדת הכנסת לגבי השאלה אם נדרשת התייעצות עם ועדת הפנים לרגל שינוי המדיניות. לא גיבשנו מדיניות. לדעתנו דרישת אישור כניסה מראש לא מתיישבת עם הפטור מאשרה כפי שנקבע בצו. אבל תכלית הצו היא מצב שגרה, והוא לא צפה את מצב החירום של כניסת אנשים במצב הנוכחי. פרשנות הממשלה אפשרית כי תכלית הצו נועדה למצבי שגרה, וכי מדובר במדיניות לשבועיים, שבמהלכם תתגבש החלטה".
"לעת הזו אפשר להסכים עם מדיניות השרה. אם המצב יימשך לתקופה משמעותית, צריך לבחון אם זה מצריך דיון בוועדה. לכן הידיון היום אינו התייעצות שבמסגרתה התבקשה הוועדה על ידי השרה, אלא דיון פיקוח על עבודת הממשלה. אנו מניחים שדברי הח:"כים בדיון הזה יובאו בחשבון בעת שהשרה שוקלת מחדש את מדיניותה".
בשלב זה התפרץ ח"כ איתמר בן גביר וקרא לעבר היו"ר ווליד טאהא: "אין לך לגיטימיות לנהל דיון. אין לך לגיטימיות לנהל את הוועדה. אתה הלכת לחבק אנשים חמאס. כל השנה אתה מחרחר דם. נרצחים אנשים". יו"ר הוועדה הורה להוציאו מהדיון.
שרת הפנים איילת שקד: "בפילוח גס נכנסו לארץ עד היום כ-4000 איש שאין להם קרובי משפחה בארץ, מתוך המכסה של 5000. בנוסף נכנסו כ-5000 איש שיש להם בארץ קרובים. בשבוע האחרון מגיעים יותר עולים מאשר אנשים באשרת תייר. מדינת ישראל קלטה כמות גדולה יותר מבריטניה, שגם עובדת עם תשאול, ומכניסה על פי קרבת משפחה. עובדי רשות האוכלוסים עובדים מבוקר עד לילה. אני הרבה בנתב"ג. שרת הקליטה עברה לגור שם. תפקיד הכנסת לפקח וטוב שמפקחים".
"אנו מאפשרים לבקר. הנתונים מתפרסמים מדי יום. אפשר לבקר במתקן יהלום, רק צריך לתאם מראש. ח"כ אבתיסאם מראענה הייתה שם ובעצמה סירבה לאשנים שבאו עם זהות בדויה, או שבעבר שהו כאן שלא כחוק. יש אנשים שמנצלים את המצב. כרגע כמות התיירים מצטמצמת. תפקידה של מדינת ישראל לקלוט עליה. אתמול נתתי תעודות זהות לעולים מרוסיה, מבלורוסיה. זה פרוייקט גדול. עד תחילת השבוע הבא אנו צפויים לקלוט 10,000 עולים".
תומר מוסקוביץ, מנכ"ל רשות האוכלוסין: "כרגע קרובי משפחה של ישראלים יוכלו להמשיך להיכנס. עדיין יש לנו בנוסף עוד אלף מקומות במכסה של מי שאין לו קרובים בישראל. מתוך 9,000 שהגיעו עד כה 4000 הם ללא קרובי משפחה, ו-5000 עם קרובי משפחה. יש שאומרים להכניס את כולם, יש שאומרים לא להכניס בכלל מי שלא זכאי חוק השבות. בסוף צריך לבחור מספר. בתחילה דיברו על אלפיים. כרגע חיים עם המספר 5000".
ח"כ שלמה קרעי: "ה-5000 שנכנסו כקרובי משפחה, על איזו דרגת קירבה מדובר?"
מוסקוביץ: "שלושה רבעים מהם הם דרגה ראשונה, ועוד רבע דרגה שניה. המענה לבקשת אישור כניסה מראש ניתן תוך 24 שעות. בנינו בסיוע ענק של משרד החוץ טופס מקוון".
ח"כ מיכל רוזין: "מאד קשה למלא אותו". מוסקוביץ: "גם ישראלי יכול לעזור למלא. העסק עובד טוב יחסית. האנשים האלה אינם פליטים. הם יכולים לגור בכל מדינה באירופה. אנשים הגיעו מבריסל. היה יום אחד לא מוצלח, כשהגיעו למעלה מאלף איש ביום אחד. כבר באותו לילה השרה החליטה להעביר את הבאים לטרמינל 1, שם יש משחקים, אוכל, מזון לתינוקות וגם לבעלי חיים. זה מקום ששוהים בו כמה שעות. התמונות שראיתם לא קיימות היום. מחלקים אלפי סנדוויצ'ים. השרה קיבלה החלטה לנהוג באחריות ולמנוע כניסה לא מבוקרת. המנגנון עובד טוב. המדיניות אינה קשיחה, היא גמישה ודינמית".
ח"כ גבי לסקי, מיוזמי הדיון: "חלק קטן מאד מהפליטים מנסה להגיע לישראל. פולין קלטה מעל מיליון. אני כתבתי משם לשרת הפנים ולשר החוץ. המלצתי לבטל את הערבויות. אלה פליטים שעזבו הכל והיו צריכים לתת ערבויות. המלצתי שיעבירו אותם למלונות, שיבדקו את זכאי חוק השבות עוד בחו"ל. שרת הפנים קיבלה חלק מההמלצות. זה לקח יותר מדי ימים. היינו יכולים לחסוך מבוכה גדולה".
"מלבד הדברים הטובים שנעשו, מדובר באנשים שברחו מתופת, ללא רכוש כמעט. חייבים לתת להם מענה ראשוני. אנו עם של פליטים שברחו מהתופת. המדינה קמה על יסודות רדיפה וגזענות. אמנת הפליטים נכתבה בתמיכת קהילות יהודיות. יש לנו אחריות מוסרית ומשפטית לקבל פליטים".
