אחרי 475 מבחנים בש"ס ובשו"ע, מעל 38 שנות האדרת תורה ואלפי נבחנים שדבקים במסגרות 'מפעל הש"ס – הסודות של הבוחנים והנבחנים ב'מפעל הש"ס' נחשפים לראשונה • כמה שאלות יש בכל בחינה, ומדוע סדר ההדפסה הוא שבכל עמוד יש חמש שאלות בלבד? • כמה בודקים עמלים על כל בחינה? • מי מנסח את המבחנים, והאם יש שאלות שכעבור עשרות שנות מבחנים – חוזרות על עצמן? • וגם: ה'טענה' של האברך ממגמת חו"מ ותשובתו המפתיעה של הגר"נ נוסבוים שליט"א
את המכתב הזה לא ישכחו במשרדי 'מפעל הש"ס' עוד זמן רב. זה קרה בעת האחרונה, בשלהי החורף. אחד מן הנבחנים במגמת חושן-משפט העלה תמיהה רבתי, כיצד מופיעה בחלק מן השאלות המילה 'ומדוע' – בעוד שלמיטב ידיעתו השולחן ערוך והפוסקים המודפסים סביבו אינם דנים בטעם הדבר.
לפני כן, נקדים ונסביר כיצד מתקיימות הבחינות ב'מפעל הש"ס': צוות בוחנים מכין בכל חודש שאלות מחדש, למרות המאגר האדיר של השאלות שכבר נמצאות בידי 'מפעל הש"ס', על כל חלקי הש"ס והשו"ע. אך למרות זאת, כל מבחן – נערך מחדש. גם ב'חזרות' המתקיימות מדי חודש רביעי, שאלות המבחן ינוסחו מחדש.
ואל תהי קלה בעיניכם: המבחנים דורשים מהנבחנים סדר לימוד שיטתי, הכולל הבנה, עמקות, שינון, סיכום וחזרה מרובה. הציון מגיע אל הנבחן בסוף החודש, כאשר הוא מזכה את הנבחן במלגה מכובדת שנכנסת לחשבונו. אגב, לקראת חודש ניסן יש אף קמחא דפסחא כתוספת למלגה הקבועה, כדי שיתאפשר לנבחן להגות בתורה גם בחודש שההוצאות בו מרובות, בשלוות נפש וברוגע.
השאלות מקיפות בדרך כלל את כל החומר הנלמד. ולא, לא מדובר בשאלות 'טעימה' בלבד. המבחן מהווה חזרה בעל פה על כלל החומר הנלמד במשך החודש.
כל מבחן מורכב מעשרים וחמש שאלות הפרושות על פני חמישה עמודים. למעשה בשאלון המורכב מ-25 שאלות כאמור, פרטי הפרטים שעל הנבחן להציג הם לרוב מעל 200 (!). הפרישה הזו – על פני חמישה עמודים – הינה מכוונת: כדי שכל עמוד יינתן לבודק אחר, שלמד היטב קודם לבדיקתו את השאלות.
כך, מרוויחים עמלי התורה של 'מפעל הש"ס' פעמיים. מצד אחד, כאמור, הבודק בקי בכל פרט שעליו לדעת במענה לשאלות שניתנו לו לבדיקה, וכל מילה שירשמו תילקח אצלו בחשבון כמי שמצביעה על ידיעת התשובה על חלקיה; מאידך, גם בודק אחד נחשב למחמיר מעט, הרי שבסך הכולל של המבחן, שנבדק על ידי חמישה תלמידי חכמים שונים, הרי שהציון יושפע מעט מאוד מכך.
כמובן שאף אחד מן הבודקים אינו יודע את מבחנו של מי הוא בודק עתה. רק המספר הסידורי שבראש כל עמוד, מוזן למחשבי 'מפעל הש"ס' ויוצר בסופו של דבר את התמונה המלאה על ציונו של הנבחן.
מדוע הדבר כך?
באסיפת צוות הבוחנים בהשתתפות כ"ק האדמו"ר בעל ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל, מקים ומייסד 'מפעל הש"ס', פנה אליהם הרבי הרחום, וביקש מעורכי הבחינות והבודקים: את השאלות תערכו ב'דין', כדי שאלה יהיו אכן מקיפות ומיטיבות לסכם עבור הלומד את כלל הפרטים שרכש בחודש הלימוד שעבר עליו. אולם, הדגיש הרבי, את הבדיקה לעומת זאת, מבקש אני מכם שתערכו ב'רחמים'. יען, הבהיר, אצל חלק גדול מהאברכים המלגה מהווה חלק בלתי נפרד ממקור מחייתם.
תשע פעמים מתחת ל-90
ובחזרה לאותו נבחן שטענתו 'מדוע' בחלק מהשאלות מופיעה המילה 'ומדוע', כאשר לא תמיד הוא מוצא את הסיבה מדוע נפסקה כך ההלכה, או מה טעם הדבר – בשולחן ערוך. הגיעה התמיהה ועלתה עד לעורך השאלות על חלק חושן-משפט בשולחן ערוך, הלא הוא הגאון הגדול רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, חבר מועצת גדולי התורה וחבר נשיאות 'מפעל הש"ס'.
"אכן", השיב הגאון רבי נפתלי נוסבוים שליט"א, "לא תמיד הסיבה מופיעה בשו"ע עצמו. לעיתים רק נושאי הכלים עוסקים בה. אך כדי להבין היטב את הסוגיה, חושבני כי מן הראוי שהנבחנים יעמיקו גם בנושאי הכלים היטב, וממילא", הוסיף הגר"נ נוסבוים, "אי כתיבת הסיבה 'מדוע', בדרך כלל אינה גורעת מהציון".
האברך שמע, סבר וקיבל, אך בהיותו מעמיק בתלמודו, בדק ומצא, כי אכן, בכל מקום ונושא שאודותיו צוינה המילה 'ומדוע', אכן דנים נושאי הכלים והפוסקים האחרונים בהבנת הנושא ובטעמו.
נציין כי תוך כדי שיחה עם אנשי משרדי 'מפעל הש"ס' הם מעלים לנגד עיניהם את כרטיס הנבחן של האברך שהתלונן. נאלמנו דום. הם הסתירו את המסך מפנינו כדי שלא ניחשף לשמו, אך זאת נוכל לציין: מדובר באחד ממצטייני 'מפעל הש"ס'. הוא נבחן מזה 410 חודשים (מעל 30 שנה!) במגמות שונות בש"ס ובשולחן ערוך. בכל שלשת העשורים האחרונים, ומעל ארבע מאות הבחינות שהשתתף בהן, רק 9 פעמים עמד הציון שלו על פחות מ-90 אחוזים…
נדהמנו. אין לנו את הכלים למדוד את עמל התורה וערך ההשקעה של האברך משנים כה רבות בלימוד. מאות חודשים. והרי מדובר בגאון מהלך, ספר תורה חי. וברגע הבא עצרנו כהלומי רעם: הנה, כמותו, ישנם עוד מאות נבחנים – מבין האלפים הלומדים ומשתתפים בבחינות במסגרת מפעל הש"ס העולמי – שנמצאים בדרגה גבוהה כזו של השגת התורה.
יש בין הנבחנים שהחלו ב-20 דף לחודש, חלקם אף קיבל תחילה ציון בינוני. אך לאחר מכן, כשטעמו את הסיפוק הרב, אימצו את שיטת הלימוד, ההבנה, החזרה והזכירה, עמלו על סיכומי הסוגיה – חלקם עברו ל-30 דף וכבר מזה שנים ארוכות נבחנים הם בהצלחה מרובה ושולטים בסדרים שלמים בש"ס.
אגב, מדי פעם, כשאברכים שסיימו חלק בשו"ע, באו להיבחן לפני הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל, התבטא רבי ניסים כי "מורגש על האברך שלמד באופן מסוכם ומסודר במפעל הש"ס. הוא עונה על ראשון-ראשון ועל אחרון-אחרון. בהבנה ברורה, בעומק, ביסודיות", ציין לשבח את לומדי 'מפעל הש"ס'.
חיים עד סיום הש"ס
במשך השנים רומם מפעל הש"ס דורות של אברכים שיודעים ש"ס ופוסקים, אלפי ת"ח אמיתיים, שעל כל אחד ואחד מהם כיוון הרבי זיע"א.
סיפור מופלא ומדהים שמענו השבוע במשרדי 'מפעל הש"ס'. אחד מן הנבחנים היה אברך, שכיום הינו משמש בקודש כראש ישיבה בכותל המזרח של יהדות ספרד. הוא התגורר בבני ברק ונסע מדי יום לתל אביב, על מנת ללמוד בבית כנסת שבו התקיים כולל אברכים שסדר הלימוד בו הותאם לאחת ממסגרות 'מפעל הש"ס'.
כשגדלה משפחתו, הפך הדבר קשה יותר ויותר, והוא החליט לחפש כולל בבני ברק, ובכך לחסוך את השעות בבוקר ובערב שהתנייד בהן באוטובוסים. אולם, בהיכל בית הכנסת בתל אביב שבו למד, נודע לאחד מהמתפללים שהוא רוצה לעבור למסגרת מפעל הש"ס בבני ברק.
פנה אליו היהודי ותחינה בפיו: כבוד הרב, הרי אתה מאיר פנים לכל אדם שנכנס בשערי בית הכנסת, המתפללים שבאים למנחה וערבית נהנים ממעלת כבודו עצה ותושיה, שמע לי אפוא: אני נותן לך מלגה כפולה, לפי מה שתקבל 'מפעל הש"ס'– מכספי, ובלבד שתמשיך לקבוע את מקום תלמודך הקבוע פה, עמנו.
האברך הסכים, והיהודי עמד במילתו, והעניק לו שקל מול כל שקל של מלגה שאותה קיבל מ'מפעל הש"ס'.
וראו זה פלא: באותו חודש שהאברך סיים את הש"ס, נלקח לבית עולמו אותו תורם יקר.
איננו יודעים חשבונות שמים, אך אחד מן הרבנים שבא לנחם את האבלים אמר: "איננו יודעים לומר בוודאות מי החזיק את מי, האם האברך את התורם, או התורם את האברך; אך בכך אין ספק: לימודו של אותו אברך הוא שהעניק לו חיות"!
הסכם יששכר וזבולון
עד עצם היום הזה המלגות ניתנות לאברכים הנבחנים מנדבת ליבם של יהודים, והסכמי יששכר וזבולון נחתמים על ידי רבים – בכל סוגי המסגרות. יש, אגב, יהודים חשובים, שיש להם מספר הסכמים, עם אברכים הנבחנים בכמה מסגרות. אותם לומדים מזכירים את שמם בכל יום, לפני תחילת לימוד התורה כדי שזו תעמוד לזכותם.
ללא ספק, בערב חג השבועות וקבלת התורה, כשציבור לומדי תורה כה אדיר נתמך באמצעות 'מפעל הש"ס', מי שיקבל על עצמו לתרום למפעל הכבירים של כ"ק ה'שפע חיים' מצאנז, ימצא את עצמו מקושר ומחובר יותר לתורה, כשזכות 'קבלת התורה' שתתחדש אצלו בכל יום ויום, תגן עליו בכל ימות השנה.
זכות החזקת עמלי תורה הלומדים מתוך הדחק, רצויה היא עד למאוד. וכה אמר פעם ה'שפע חיים' מצאנז זי"ע: "לדעתי, התורה היא ה'עני' הגדול ביותר בדורנו". וכתורף הדברים הללו אמר פעם אודות לומדי 'מפעל הש"ס'– מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל: "הסיוע ללומדי תורה, צריך לעמוד בראש סולם העדיפויות של מי שמבקש לעשות מצוות בממונו".
וברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת.
