הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה היום (שלישי) דיון נוסף בסדרת דיוניה על תקציב הביטחון. בדיון משתתפים שר הביטחון, ח"כ בני גנץ, הרמטכ"ל רב אלוף אביבי כוכבי, מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל, הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, והיועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף תקציבים במשרד הביטחון ד"ר גיל פנחס.
יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק: "קיימות סכנות לביטחון ישראל ותושביה – ואין להתעלם מהן. רק מדינת ישראל חזקה מסוגלת לספק למנהיגיה את תחושת הביטחון הנחוצה לקבלת החלטות קשות ולעיתים כואבות. מאחורי 'מדינת ישראל חזקה' עומדים מפקדי וחיילי צה״ל ואנשי מערכת הביטחון".
"גורלה של מדינת ישראל תלוי בהם. זאת אחריות שאין כבדה ממנה. דברים אלו נשא רה"מ ושר הביטחון לשעבר יצחק רבין, שרק אתמול ציינו 26 שנה להירצחו. צה"ל היה בבת עינו של יצחק רבין. וכולנו כאן, אנשי מערכת הביטחון, חברי הכנסת והשרים מחויבים למורשתו לשמור על צה״ל מעל לכל ויכוח או עניין פוליטי. אדוני הרמטכ״ל. אתה, יחד עם מפקדי צה״ל, מחזיקים בשרביט המלחמה שעובר כבמירוץ שליחים מאז הקמת המדינה, דור אחרי דור".
"מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים אזוריים מורכבים – מקרוב ומרחוק. מדינת ישראל מתמודדת עם קשת רחבה של איומים – מאירועים חבלניים צמודי גדר, סכינאות ברחובות ועד מאבק בלתי מתפשר למניעת התבססותה של איראן באזור, ובלימת המרוץ של איראן להשגת נשק גרעיני. קשת של איומים מסכין ועד גרעין. עם זאת, אנו נמצאים באחת מהתקופות השקטות ביותר שידעה מדינת ישראל. זאת הודות לפעולות יום יומיות לסיכול פעולות טרור ומאמצים חתרניים אלה ע״י צה״ל, השב״כ, המוסד, משטרת ישראל ושותפים מעבר לים".
"לשקט הזה יש מחיר. תר"ש תנופה שמוביל הרמטכ"ל כוכבי לא מתוקצבת באופן מלא כיוון שמזה 3 שנים מדינת ישראל התנהלה בחוסר אחריות ללא תקציב מסודר. אנחנו נדאג שתוכנית העבודה והתקציב יתנו מענה לכלל האתגרים מהמעגל השלישי ועד לשכר חיילי החובה. הממשלה הנוכחית שמה לה כמעשה ראשון במעלה לאשר תקציב למדינת ישראל ואנו פה כדי לבצע את המשימה".
"אי אפשר שבנוסף לחוסר הודאות במציאות האזורית נמשיך להתנהל בחוסר ודאות תקציבי. תקציב הביטחון חייב לשקף את הנחיות הדרג המדיני לתר״ש ולהיות מוטמעים בו. תפקידה של הועדה היא לפקח ולבקר את תוכניות צה״ל ומערכת הביטחון, ולוודא כי הנחיות הדרג המדיני הופכות לתוכניות עבודה רב שנתיות ברות ביצוע".
"שר הביטחון והרמטכ״ל מכירים את הגישה שלי כי הפיקוח יעשה תמיד מתוך כבוד לעוסקים במלאכה ומתוך דיאלוג והערכה של שני הצדדים בדיונים הללו. ככה ישיבות הועדה מתנהלות, במיוחד דיוני העומק בוועדות המשנה. בתקופה האחרונה אנו שומעים ביקורת הולכת וגוברת על תנאי השירות של משרתי הקבע".
"אומר זאת בקול ברור – לא אתן להכפיש את חיילי צה״ל ומשרתי הקבע. אני מתכוון לעמוד לצד משרתי הקבע וחיילי צה״ל. אנחנו נדאג לשפר את משכורת חיילי החובה ולשמר את התנאים של אנשי הקבע. אני מבקש מחבריי חברי הועדה לכבד את הדיון על מנת שנוכל לקיים דיון מקצועי ומעמיק".
שר הביטחון, ח"כ בני גנץ: "אני מבקש להגיד לכם תודה על העבודה היסודית והמתמשכת שלכם, פיקוח, התנהלות מערכת הביטחון בכלל ונושא התקציב בפרט, ועל היותכם שותפים מלאים בבניית התוכניות שלנו מתוך ראייה רחבה של צרכי ביטחון ישראל".
"ישראל מאותגרת מבחינה ביטחונית בזירות רבות, ולכן יש חשיבות רבה באישור תקציב הביטחון לאחר שנים ללא תקציב מוגדר, שפגעו במידה מסוימת ביכולת הפעולה ובמידה רבה ביכולת ההתקשרות היעילה ובבניית מרכיבי בניין הכוח בצורה האפקטיבית ביותר".
"מטרת העל ומה שעומד מאחורי התקציב הוא חיזוק מעמדה האסטרטגי של ישראל ושמירה על עליונותה הביטחונית באזור על בסיס שימור הכוח, תפעול צה"ל ומערכת הביטחון ובניית הכוח לטווח זמן רחוק".
"במימוש התקציב אותו אנו מביאים יש סדר עדיפויות ברור ברמה המבצעית: בראשו הטיפול באיום הקיומי הפוטנציאלי המרכזי על מדינת ישראל – הגרעין האיראני. אנו רואים שאיראן מתקדמת לעבר רמת העשרה שתאפשר לה, לו תחליט, להיות מדינת סף – ואנחנו עושים את כל המאמצים על מנת למנוע את זה".
"אנחנו נשקיע ביכולות ההתקפה וההגנה, נשפר את העליונות הטכנולוגית, ונאיץ את המאמצים בכדי לוודא שלמרות שאיראן היא קודם כל אתגר עולמי ואזורי, לישראל תמיד תהיה היכולת להגן על אזרחיה בכוחות עצמה. זה נכון לכל הגזרות וגם לזירה האיראנית".
"אנו נערכים גם למערכה הבאה – כולל ללחימה בשתי זירות במקביל, תוך הפעלת יכולות רב ממדיות, כושר תמרון וקטלניות גוברת".
"אנחנו מגבירים ומשפרים אימונים, צוברים מטרות ויעדים, ומפתחים יכולות מול חיזבאללה ומול החמאס, שיביאו להעצמת ההרתעה ויכולת ההכרעה של מדינת ישראל לו תידרש לכך. לצד זאת ברמת המדיניות הביטחונית פועלים לחיזוק הרשות הפלסטינית ולשיפור הקשר וחיזוק כלל הגורמים המייצבים באזור".
"במקביל לאישור התקציב, אנחנו נערכים כבר עכשיו לבניית תקציב רב שנתי בהתאם לתר"ש תנופה ולהצטיידות שהתעכבה שנים. אם ניתן ודאות משאבית נוכל לחסוך בעלויות, ולבצע רכש ארוך טווח שיבנה לנו יכולות ויתמוך בתעשיות כחול לבן".
"אנחנו גם משפרים את מוכנות העורף למצבי חירום. רק הבוקר חווינו במידה מסוימת רעידת אדמה, ואני יכול לבשר שבחודשים הקרובים בעבודה מאומצת של רח"ל, המכון הגאולוגי ופקע"ר, נחבר את מערכת ההתראה הלאומית גם להקשרי רעידת אדמה, באופן שיהיה אפשר להתריע לאזרחים גם באמצעות מערכות ההתרעה שקיימות היום בפיקוד העורף באמצעות הצופרים ומכשירים סלולאריים".
"זו הזדמנות להגיד תודה רבה לרמטכ"ל ומפקדי צה"ל על העבודה הטובה והחשובה שהם עושים לאורך כל השנים, לאנשי המשרד על תהליכי הרכש והמעטפת הביטחונית. אנחנו בהחלט חותרים לתת תשובה ביטחונית ראויה לכלל האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל. אבל התנאי לעמוד ביעדים שהצגתי, הוא האנשים. אנחנו צריכים את הלוחמים הטובים ביותר שמוכנים להסתער, את הטכנאים הטובים ביותר שיודעים לפתור תקלות, את אנשי המנהלה שידעו לגבות את כל המערכות שפועלות קדימה ואזרחים בעורף שיהיו חסונים ויתנו לנו גב".
"לכן, אנחנו משקיעים בקידום מעבר אמ"ן לנגב, בעיגון תוכנית ממדים ללימודים, במיגון הצפון שיחל לאחר שנים של עיכוב, בסיוע במאמץ הלאומי מול הקורונה וברפורמת 'נפש אחת' למען נכי צה"ל. לכן אני ושר האוצר ביחד עם הרמטכ"ל גם עובדים על תוכנית לתוספת עבור דמי הקיום של החיילים בימים אלו. זה הבסיס – האדם שבטנק, לפני הטנק".
"לצערי, יש כאלו שמנסים לתקוע טריז בין חיילי הסדיר ואנשי הקבע, על ידי הפצת שקרים ואני מבקש לנצל את הבמה כדי להגיד לכם ולציבור את האמת – אין שום תוספת בתקציב המוצע עבור פנסיות למשרתי צה״ל".
"האמת היא פשוטה, לאור דרישה משפטית, אנחנו מסדירים, בנפרד מתקציב המדינה, בחקיקה, הסדר שקיים משנות הששים וקיים בארגונים רבים במדינת ישראל. בהקשר לסכומים האמת היא שהורדנו ולא הוספנו. אנחנו מסדירים, מורידים וזאת תוך כדי שאנחנו שומרים על משרתי צה"ל ועל הבידול שבין לוחמים ושאינם לוחמים".
"אני בטוח שהעובדות והנתונים הוצגו ויוצגו גם לחברי הוועדה. לי חשוב מאוד שנשאיר את משרתי הקבע ואת משרתי צה"ל בכלל שעושים לילות כימים למען ביטחון המדינה מעל לשיח הפוליטי והפופוליסטי ונתייחס אליהם בכבוד גם כשאנו מביעים ביקורת. גם זה חלק מהחוסן של המשרתים ומהיכולת לספק בסופו של דבר ביטחון".
"בהקשר הזה, צריך להתייחס גם לאלו שאינם משרתים – אנו נמצאים במצב שבו רק מחצית מבני ה-18 מתגייסים. זה מצריך רפורמה גדולה בשירות שתהפוך את המגמה הזו. את עיקריה ככל שתתפתח וככל שאתבקש אשמח להציג לוועדה, כולל שירות אזרחי לכלל האוכלוסייה וכולל תגמול גבוה יותר למי שיבצע שירות ארוך, תובעני ומאתגר, ונדע לעשות את ההפרדות הנדרשות האלו. אנחנו נאבקים על תקציב ועל מה שהתקציב יכול לעשות למען ביטחון ישראל מזה כמה שנים".
