בכתבה הקודמת בסדרה: כך התפוררה אט אט המדינה הכי מתוחה באזור
אם לרגע חשבנו שהנה העניינים יתחילו לחזור למסלול, מתברר שבלבנון לעולם לא משעמם. בשנת 2018 החל גל מחודש של מהומות שקיבל את הכינוי 'מהפכת האשפה', וזאת כמחאה על אוזלת היד של הממשלה בפינוי מפגעי אשפה, משום שרמת המשבר הביאה לתוצאות איומות הן סביבתיות והן בריאותיות.
ב-2019 שוב פרצו המהומות הכל כך מוכרות, אולם הפעם בהיקף נרחב יותר שאף זכה לכינוי הרשמי 'אינתיפאדת המס' עקב העלאת מיסים שונים, ביניהם הטלת 'מס וואטסאפ' על עצם השימוש בתוכנת המסרים הידועה. אלפי בני אדם הפגינו באלימות כשהם מבעירים צמיגים ופחי אשפה. המשטרה הגיבה בגז מדמיע ואף ירתה לעבר מפגינים שהתגודדו סביב רכבו של סגן שר החינוך.
בסופו של דבר התקפלה הממשלה וביטלה את המס, אך צעד זה לא הרגיע את המפגינים ועצר את המהומות, ובהמשך המחאה המפגינים השתלטו על שדה התעופה בביירות, חסמו בתים של פוליטיקאים והממשלה הכריזה על מצב חירום.
ראש הממשלה אל-חרירי, שניסה בכל כוחו להרגיע את הציבור הלבנוני הזועם, הכריז על שורה של רפורמות נוספות ולפיהן צמצום התקציב יתבצע מהממשלה עצמה, על ידי צמצום שכר נבחרי ציבור ב-50%, מיסוי מיוחד על הבנקים, ביטול משרד ההסברה והקמת רשות לאומית למאבק בשחיתות.
למרות כל זאת, ההפגנות והמחאות לא עצרו. אולם כאן גם התרחשו אירועים מעניינים, כאשר בחלק מהאירועים היו עימותים אלימים בין כוחות חיזבאללה למפגינים. בסופו של דבר כאשר נוכח לדעת כי לא הצליח להרגיע את המפגינים וכל הצעדים שביצע לא הועילו – הודיע ראש הממשלה אל-חרירי על התפטרותו, והדבר רק הלך והחמיר את המשבר במדינה.
גורם בכיר בארגון החיזבאללה העביר את האיום לשופט ביטאר באמצעות איש קשר שהשופט הכיר וסמך עליו. המסר שהועבר לשופט היה מאוד ברור: "הגעת לנו עד כאן. אם זה לא ילך, אנחנו ניקח את התפקיד ממך". בדיוק כמו קודמו, הוא סומן על ידי מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שדרש שופט "ישר ושקוף"
רעידת אדמה מזרח תיכונית
יום שלישי, י"ד אב תש"פ, ה-04/09/2020 סביבות השעה 18:00 נמל בירות. מה שמוגדר לב ליבה של התעשייה הלבנונית. את שעתיד להתרחש בדקות הבאות אף אחד לא חלם. אך מסתבר שלבנון ומזל לא הולכים יחד. לבנון נתונה במשבר מהגרועים בתולדותיה, ולא נגזים אם נאמר שהוא משבר קיומי – לא פחות – שכלל מחסור בחשמל, מוצרי יסוד ודלק. שיעור האבטלה במדינה המוכה נע בין 30-50 אחוז וערך המטבע צנח בסביבות 80 אחוז במהלך החודשים הקודמים. המצב עד כדי כך חמור שראש ארגון הרופאים בטריפולי הזהיר מפני קריסה מוחלטת של שירותי הבריאות במדינה באם לא יוזרם סיוע כספי מיידי למדינה.
המערכת הפוליטית בלבנון מתוחה עקב התפטרות שר החוץ וההפגנות ההמוניות הקוראות לביעור נגע השחיתות במדינה, ועוד לא הזכרנו את ההשלכות של מגיפת הקורונה העולמית שהשתוללה במדינה. נמל ביירות היה מאז ומעולם שער עיקרי לכלכלה הלבנונית עקב היותו נמל הכניסה העיקרי לסחורות בלבנון, ודרכו עברו כ־70% מהסחורות שנכנסו למדינה. רק בכדי לשבר את האוזן, ב־2018 נכנסו דרך הנמל 7.05 מיליון טון סחורות ויצאו כמיליון טון. הכנסותיו באותה שנה היו כ-313 מיליון דולר, אך ב־2019 הן ירדו ל־200 מיליון דולר.
אך כאמור, הכל מתגמד אל מול מה שאמור להתרחש. בשעה 18:00 אחה"צ לערך החל לעלות באש מחסן זיקוקים והחלו בו סדרת פיצוצים. עד מהרה הוזעקו כבאים למקום ובמהלך עבודתם התפשטה האש להאנגר מס' 12 בנמל, שבו הוחזק אמוניום חנקתי שנפרק בנמל עוד בשנת 2013.
ואז זה קרה: פיצוץ אדיר נשמע הנושא עמו גל הדף רחב מימדים זעזע את כל המרחב בטווח של 24 קילומטרים מנמל ביירות, כולל בסוריה ובישראל. הדי הפיצוץ, שהובילו להרמת גבה בקרב רבבות תושבי הסביבה, הובילו לחשיפת פטריית העשן האדומה-לבנה האימתנית שהגיעה לגובה של מאות מטרים.
הפיצוץ היה עד כדי כך משמעותי, שרעידת האדמה שנגרם כתוצאה מהפיצוץ הורגשה גם בקפריסין השוכנת כ־200 ק"מ ממערב לביירות. חלק מתושבי האי אף שמעו את הפיצוץ. בדיעבד הוברר כי הפיצוץ שהיה דו־שלבי והתרחש במחסן הכיל 2,750 טון אמוניום חנקתי, שהוחרם בשנת 2014 מספינה שנאלצה לעגון בנמל – ומשם והילך נותרו לא מעט שאלות פתוחות.
כ-190 בני אדם נהרגו, בהם ככל הנראה כבאים שניסו לכבות את השרפה באיבה, ו־4,000 נפצעו. נזק כבד מאוד נגרם למבני הנמל, לכלי רכב ורכוש. בתים רבים סביב הנמל נפגעו, בהם משרדים ממשלתיים, משרדי חברת החשמל הלבנונית שנהרסו כליל וכן בית החולים סנט ג'ורג' שמצוי כ־2 ק"מ מהנמל. עוד נפגעו: מבנה הפרלמנט הלבנוני, ארמון הנשיאות בבעבדא ובית ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, הסמוכים לנמל, כאשר הוא עצמו לא נפגע כלל. ואם כל זה לא הספיק, הרי שהפיצוץ החריב את הממגורה המרכזית של המדינה, מה שאומר שכל החיטה שאוחסנה שם והיוותה כ-85% ממאגר הדגנים של לבנון הפכה ללא ראויה לשימוש.
בישראל השכנה עד מהרה מיהרו לפרסם בשם "גורם מדיני" כי אין לה שום קשר לפיצוץ, וכשלושה ימים לאחר מכן טען מזכ"ל חיזבאללה נסראללה כי ארגונו לא החזיק בנמל שום נשק שבעקבותיו נגרם הפיצוץ. אולם למרות הצהרותיו, עד מהרה פרסם היומון הגרמני 'די ולט' כי לפי שירותי ביטחון מערביים החומר שהוחזק בנמל נרכש כבר בשנת 2013 מטהרן על ידי חיזבאללה. על פי אותו דיווח, בשנת 2013 שלחו משמרות המהפכה לחזבאללה את המשלוח הראשון של החומר, שכלל 270 טונות והועבר בשתי פעימות שונות ביולי ובאוקטובר והארגון שילם תמורתו מאות אלפי יורו.
על רקע ידיעות שנפוצו כאילו מתכונן השופט להוציא בקרוב דו"ח בעניין החלו הפגנות בלבנון – הפעם על ידי חיזבאללה. לפחות שישה מחבלים נהרגו ועשרות אחרים נפצעו על ידי כוחות הביטחון הלבנונים. אין ספק כי גם בישראל מביטים בדאגה אל הנעשה מעבר לגבול, שכן בסופו של דבר, די במחבל אחד בודד להצית גזרה שלמה.
ועדת הטיוח
מיד לאחר הפיצוץ הודיעו הרשויות בלבנון על תחילתה של חקירה, כשבמהלכה נעצרו מנהל הנמל יחד עם 15 מעובדיו. וכמו מנטרה חוזרת בלבנון מוכת האסונות, עד מהרה שבו ההמונים לרחובות, התעמתו עם שוטרים במרכז הבירה, וכן ניסו לפרוץ לבניין הפרלמנט בדרישה ללקיחת אחריות על המצב תוך כדי קריאות "תיתלו או שתתפטרו". כאילו לשם המחשה לרצינות כוונתם הציבו ההמונים עמודי תליה ברחובות. המפגינים קראו למדינות העולם להשתלט על ארצם בטענה כי "אין שום אימון בממשלה". כמה ממתנגדי הממשלה אכן התפטרו מיד מתפקידם, כשלאחריהם התפטרה גם שרת ההסברה, וכאילו בתגובת שרשרת התפטרו גם שרים נוספים בממשלה, עד שלבסוף הוכרז על התפטרות הממשלה כולה.
הקריאות לחקירת האסון לא פסקו ועד מהרה קמה לה ועדת חקירה בראשות שופט על מנת שיבדוק את שהתרחש. בראש ועדת החקירה עמד השופט פאדי סוואן, וכצפוי, דרכו בחקירה לא הייתה סוגא בשושנים – וליתר דיוק סוגא באיומים.
השופט האשים מספר בכירים במערכת הלבנונית, ביניהם את שר האוצר לשעבר ושרים נוספים לשעבר ב"הזנחה פושעת". השרים וראש הממשלה הזמני סירבו כמובן להתייצב בפני השופט, יתירה מזאת, חלקם אף תבעו את סוואן לדין, בעוד שאחרים הודיעו שמדובר בצעד אנטי-חוקתי. כתוצאה מחילופי הדברים ואיומים שנשמעו לעברו, בפברואר 2021 הוא הודח על ידי בית משפט המקורב לארגון חזבאללה, ובמקומו מונה השופט טארק ביטאר.
אך גם טארק ביטאר, השופט החדש שמונה במקום סוואן, דרש להסיר את החסינות הפרלמנטרית ממספר שרים וחברי הפרלמנט שנחשדו במעורבות במה שארע בנמל ביירות. חוסר שיתוך הפעולה של הגורמים הרשמיים זעק עד לב השמיים. אפילו שר הפנים דחה את בקשתו של השופט לחקור מספר אנשי צבא בכירים בפרשה.
עד מהרה הבין גם השופט השני כי גם הוא נתקל בקשיים גדולים לזמן אישים בכירים לחקירה ובעקבות חוסר שיתוף הפעולה עצר השופט המוביל את חקירת הפיצוץ בנמל בפעם השנייה בתוך כמה שבועות, זמן קצר לאחר שהוציא צו מעצר נגד שר לשעבר.
אין זה סוד כאמור שחיזבאללה מעורב עד לב שמים בנעשה במדינה ואף בוחש בקדירה. על פי דיווחים ערביים, לחיזבאללה אשר שולט בנמל בפועל, יש אכן מה להסתיר. לפני כחודש פרסם אתר החדשות CNN כי חיזבאללה איים על טארק ביטאר, השופט הלבנוני החוקר את הפיצוץ אדיר המימדים בנמל ביירות בשנה שעברה. לפי גורם המעורה בפרטים, שסיפר את הפרטים לאתר, גורם בכיר בארגון העביר את האיום באמצעות איש קשר שהשופט הכיר וסמך עליו. המסר שהועבר לשופט היה מאוד ברור: "הגעת לנו עד כאן. אם זה לא ילך, אנחנו ניקח את התפקיד ממך".
בדיוק כמו קודמו, טארק ביטאר, סומן אף הוא על ידי אישים בולטים בלבנון, כאשר הבולט בהם הוא מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שדרש שופט "ישר ושקוף" במקום ביטאר, שאותו האשים כגורם מוטה בעל שאיפות פוליטיות.
בסוף השבוע האחרון, על רקע ידיעות שנפוצו כאילו מתכונן השופט להוציא בקרוב, ויש הטוענים כבר מחר (ג'), דו"ח בעניין ובו צפוי להאשים את חיזבאללה באסון, החלו הפגנות בלבנון – הפעם על ידי חיזבאללה. במהלך ההפגנות, לפחות שישה מחבלים נהרגו ועשרות אחרים נפצעו על ידי כוחות הביטחון הלבנונים, בעקבות יריות שנורו בהפגנה במחאה נגד השופט.
כרגע המצב במדינת הארזים מתוח מאוד. מחד נראה כי השופט לא הולך לוותר והוא אכן הולך למלא את תקוות העם הלבנוני יחד עם משפחות ההרוגים והפצועים לתת דו"ח הוגן, אך מאידך גם חיזבאללה עדיין לא אמר את מילתו האחרונה בנושא, וחיזבאללה המעורב במדינה עד צוואר – הן בכוחו הצבאי והן בכוחו הפוליטי – בהחלט יכול להוביל את המדינה למלחמת אזרחים נוספת.
אין ספק כי גם בישראל מביטים בדאגה אל הנעשה מעבר לגבול, שכן בסופו של דבר, די במחבל אחד בודד להצית גזרה שלמה.
בכתבה הבאה בסדרה: נסראללה מאיים במאבק של מאה אלף לוחמים
