הפארסה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר עם הודעת ההתקפלות במינוי יו"ר כחול לבן בני גנץ לשר המשפטים הביא לכך שהדיון הדרמטי שהיה אמור להתקיים בשעות אחר הצהריים של יום רביעי בשבוע שעבר, תוך העברת הדיון בשידור חי, בוטל מאחר ולצד ההודעה על ההיענות לגנץ ומינויו לשר משפטים קבוע, הבהיר ראש הממשלה כי בכוונתו להביא לאישור מינוי 4 שרים חדשים בהתאם לעתירה שהוגשה גם בענין זה לבג"ץ ביום ראשון – כפי שאכן קרה, באיחור של יום.
בשיחה עם 'בחזית' מסביר עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון שהגישה את העתירות נגד ראש הממשלה בעניין מינוי השרים, כי מטרת התנועה בעתירותיה לבג"ץ הוא לוודא שהממשלה תתנהל באופן תקין ושראשיה לא יעשו פלסתר מהחוק.
"אנחנו לא באים ועותרים לפתע לבג"ץ ודורשים ממנו להשמיע את דברו ולהביע את עמדתו בעניינים הקשורים לניהול הממשלה. אנחנו קודם כל מתחילים עם 'מיצוי הליכים', אנו משגרים פניה לראש הממשלה ומעמידים אותו על הדברים שבעניינו נראים כדרושים תיקון או בלתי תקינים, כך גם יוזמים פניה ליועמ"ש, אנחנו למעשה פונים בדרכים המקובלות ומסבירים מדוע אנו חלוקים עליהם וחושבים שהם חורגים מהחוק, ואינם מתנהגים בצורה מנהלים ונכונה ולמה השלטון איך שאנחנו רואים אותו נגוע בשיקולים זרים או ניגוד עניינים ואנו דורשים או לחדול מהצעד שהממשלה נקטה או את התערבות היועמ"ש כדי שיבהיר את הדין שכן הוא הסמכות המשפטית בפני שרי הממשלה". לדברי עו"ד נגב, "המטרה שלנו הוא שהשלטון יהיה עם הפנים והשירות לאזרח ולא אינטרסנטי".
בתנועה לאיכות השלטון מבינים שישי מי שמנסה לצייר אותם בצבעים פוליטיים הקשורים לאופי עתירות שונות, אלא שלדברי עו"ד נגב, המקרה הנדון הוא מקרה קלאסי של זכויות אדם "שבגלל שהממשלה כביכול העלימה עין מהשלכות אי מינוי השר הממונה שבא לידי ביטוי בסיכון האסירים והשלכותיו הרי שנדרשה התערבותנו".
"ישנם עשרות חוקים הקשורים למינוי שר משפטים ומשעה שאין שר, אין שר שיחתום על מסמכים שבשגרה כגון הסגרת אסירים למדינה שלישית, הובלת אסירים מדי יום לבתי המשפט, שר המשפטים אחראי בין השאר לאכיפת הסדרי קורונה, ועדת שרים לענייני חקיקה ועוד כהנה וכהנה זה לא ענין פוליטי אלא דברים הנוגעים לכלל האזרחים".
בימים האחרונים נשמעו טענות מצד גורמים המזוהים עם הימין שטענו כי לבג"ץ אין סמכות לתחום את הממשלה בדד-ליין ולהורות לה כיצד להתנהל תוך הצבת אולטימטום כזה או אחר, לבית המשפט יכולת להורות לממשלה כיצד לנהוג, למתוח עליה ביקורת נוקב ככל שתהיה כאשר כל זה מסתיים בהצבת אולטימטום שמאחוריו אזהרה כי בידי ביהמ"ש הכח לקבל החלטות ככל שהמשלה תתעלם מההנחיה.
כצפוי, בתנועה לאיכות השלטון רואים את הדברים באופן שונה. "אנחנו לא מכירים טענה משפטית כזאת, מדובר ב'טענת אווירה', בסוף בית המשפט כשהוא מזהה פגם מנהלי או הליך המתנהל בניגוד לחוק או לדין, הרי שהוא מוכרח לקיים את הצדק ואת החוק, ולכן אם בית המשפט פירש את החוק בכך שהוא חייב להתקיים כאן ועכשיו, מבחינתי אולטימטום של 48 שעות היה גם הוא יותר מדי זמן, היה צריך למנות את השרים כבר אז".
"באופן כללי יש לדעת כי בית משפט עליון משתדל ככל יכולתו לשמר את הפרדת הרשויות ולצורך העניין לשמור על האיזון מול הרשות המבצעת ולא להגיד לה מה לעשות", טוען עו"ד נגב, "אלא שהממשלה תקיים את הדין בעצמה ללא צורך בהתערבות שיפוטית וזה גם מה שביהמ"ש ניסה לעשות הפעם וזו היתה המטרה ב- 48 השעות". לדברי עו"ד נגב, "בסוף, העתירה שלפנינו הוכיחה את עצמה שכן הממשלה בסוף כן מינתה את השרים".
"ממשלת שינוי" פריטטית
בשבוע האחרון גועשת המערכת הפוליטית לנוכח מה שמסתמן הקמת ממשלת שמאל בראשות יאיר לפיד ונפתלי בנט, הזוכה לשם המכובס "ממשלת השינוי", ועל פי הדיווחים עומדת לקום בדומה למודל 'הממשלה הפריטטית' בין נתניהו וגנץ. כאן המקום להזכיר כי בפני בג"ץ תלויה ועומדת עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון במקביל להקמת ממשלת נתניהו-גנץ נגד מושג 'הפריטטיות'. החלטה בעתירה זו טרם התקבלה…
אנו מנסים להבין האם בכוונת התנועה להאיץ בבג"ץ לקבל החלטה בהקדם עוד לפני שה'פריטטית' החדשה של "גוש השינוי" יקרום עור וגידים ויהפוך לעובדה מוגמרת: "עד כה היו שני דיונים בענין העתירה ואנו ממתינים לפסק דין. אין לנו יכולת לצפות מתי יפרסם בית המשפט את ההחלטה. העתירות שלנו בזמנו נגעו לא רק נגד ההסדר הפריטטי שהתרענו שזה הסדר שעלול לשתק את פעילות הממשלה ושעשו אותו באופן חפוז ומהיר כשנותרו בו לא מעט חורים כפי שאנו נוכחים בימים אלו, דווקא המקרה האחרון מוכיח כמה סוגית מינוי שר המשפטים ויחסי הכוחות בממשלה יכולים לגם לשיתוק על אף ההסכמים הקיימים".
"עם זאת היו לנו טענות נוספות כמו זה שההסדר נחקק תוך כדי תנועה, אזרחי ישראל הלכו לקלפי מבלי שיידעו שעלול להתרגש עליו הסדר שכזה כך שהוא שינה את כללי המשחק תוך כדי תנועה ומבחינתנו זה מצביע על חקיקה לא נכונה ואנו מקווים שבית המשפט יתן את דעתו בהחלטה גם על זה. היינו רוצים שבית המשפט יתן את עמדתו גם בנידון האמור על שינוי כללי המשחק בניסיון להתאים אותם למצב פוליטי נתון בגלל שיקולים זרים ופוליטיים וללא כל התייחסות למכלול הרחב שמדובר כאן בחוקי יסוד".
"לשם השוואה והבנת הענין, ארצות הברית שינתה את החוקה שלה 27 פעמים כאשר בישראל ב'חוק יסוד: הממשלה' נערכו בשנה האחרונה בלבד כ-14 שינויים, הזילות בחוקי היסוד מדברת בעד עצמה ונדרשת התערבות בית המשפט בענין", מסכם נגב.
