37 שנים לאחר שפעל למען ישראל, יונתן פולארד, מי ששימש בשנות ה־80 מרגל ישראלי בלב מערך המודיעין האמריקני, מספר לראשונה בראיון ל'ישראל היום' את סיפורו המלא כאדם חופשי. בסדרת מפגשים בביתו בירושלים, גולל פולארד לפרטי־פרטים את החלטתו למסור לישראל מידע חיוני לביטחונה, את השיחות שניהל עם רפי איתן, ראש הלשכה לקשרי מידע (לק"מ) שהיה אחראי להפעלתו, את רגעי הוצאתו ממתחם השגרירות הישראלית בוושינגטון, את עשרות שנות המאסר הקשות בארה"ב ואת חייו החדשים בישראל.
"התקשרתי אל אן, אשתי דאז, התנצלתי שלא אוכל להגיע לארוחה, ואמרתי לה את מילות הקוד שהמצאנו רק כמה ימים קודם לכן: 'צריך להשקות את הקקטוס'. המשמעות היתה: 'צאי מהעיר, נתפסתי'. היא התחמקה מהמעקב של האף.בי.אי, והגיעה אל סלע. והוא יצא מהמדינה. מובן שהוא השאיר אותה מאחור, אבל זה סיפור אחר. היא הייתה אמורה להיות מועברת אל מחוץ למדינה".
פולארד אומר כי: "האנשים בשכונה נהדרים. כשצריך, אני הולך למכולת בפינת הרחוב, ולפעמים אנחנו הולכים ביחד לסופרמרקט. קצת קשה לי ללכת, בגלל כאבי הגב וכאבי הרגליים. קשה לי לתאר לכם את הפלא של טיול עם אסתר ברחוב. הכל כל כך נפלא. השמיים כחולים ויפים. אנשים מדברים איתנו, ומהשיחות אני מרגיש שהם יודעים שמישהו היה מוכן למסור את חייו עבורם".
פולארד אומר בצחוק גדול: "אבל דבר אחד אני לא מבין, למה מבקשים סלפי? מה זה השטויות האלה?! כשנכנסתי לכלא לא היה סמארטפון ולא היה סלפי. גם אסתר וגם אני אנשים מאוד פרטיים, וחשובה לנו מאוד הפרטיות".
פולארד, שנחשף ונעצר בסתיו 1985, חושף בראיון כי הוא ואשתו לשעבר, אן פולארד, הם שהצילו את מפעילו, אל"מ אביאם סלע, מליפול לזרועות האף.בי.אי : "האף.בי.אי עצרו אותי מחוץ למשרד. ביקשתי להתקשר לאשתי אן, משום שאביאם ואשתו חיכו לנו במסעדה בעיר לארוחת ערב. הדאגה העיקרית שלי באותו רגע היתה להוציא אותו מהמדינה, כי לא היתה לו חסינות דיפלומטית. את עצמי ראיתי בתור מישהו שאפשר לוותר עליו. הוא היה גיבור מדינה, נכס בעל ערך עבור ישראל. אני הייתי חייל, זה הכל".
פולארד מתאר את הימים והשעות הדרמטיים שקדמו לתפיסתו בידי הרשויות האמריקניות ואת חילופי הדברים בינו לבין המאבטח שהוציא אותו מהשגרירות: "איש הביטחון אמר לי: 'אני מצטער, מירושלים אומרים שאתה צריך לצאת ולהיכנס מהשער הראשי'. אמרתי לו: 'אני לא אספיק להגיע לשער הראשי. 20 סוכנים של האף.בי.אי מחכים בחוץ. אתה יודע מה הם יעשו לי?' והוא אומר: 'מצטער, אתה חייב לעזוב'".
פולארד מטיל בראיון על רפי איתן ז"ל, ועל מפעיליו הישראלים האחרים, את האחריות ללכידתו. הוא מספר כי "לא הוכשרתי כסוכן, לא היתה תוכנית מילוט. כאשר הבעתי חששות, רפי איתן זלזל בזה".
נוסף על כך, פולארד מתייחס בראיון לטענות רבות שהופצו נגדו במשך השנים. הוא הדגיש כי המניע היחיד למעשה שעשה היה הרצון לעזור לישראל. לדבריו: "היה על ישראל אמברגו מודיעיני. האמריקנים תקעו לישראל סכין בגב ולא העבירו את המידע שהיו חייבים להעביר לפי ההסכמים. זו לא היתה רק הסתרת מידע אלא גם שקרים שסופרו לישראלים. נכחתי בפגישות שבהן הדברים קרו. אני יודע שחציתי את הקו, אבל לא היתה לי ברירה. האיומים על ישראל היו חמורים וקשים. כאשר מדינה ערבית מפתחת נשק כימי להשמדה המונית, וארה"ב מסתירה זאת מישראל, כל יהודי צריך לשאול את עצמו מה משמעות המילים 'לעולם לא עוד'".
