"הם רוצים את הרב", נשמעו לחישות רמות בבית הכנסת.
היהודים שמילאו את בית הכנסת בבריסק מפה לפה, עמדו בעיצומו של יום הכיפורים והצביעו לעבר הפתח. קציני משטרה ניצבו שם וחיכו בסבלנות לרב היהודי שיצא אליהם.
מספר יהודים מכובדים יצאו אל הקצינים ושמעו מפיהם שהם רוצים לקחת את הרב לבית הכלא. אסיר יהודי נידון למוות והגיעה עת הוצאתו להורג. כנהוג, מביאים איש דת – בן דתו של הנידון למוות – שיתוודה איתו לפני הריגתו. כעת באו החיילים אל בית הכנסת הגדול בבריסק, שם עמד הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (ט' בתשרי יום פטירתו) בתפילה.
מאחר והרב עמד בעיצומה של תפילת שמונה עשרה, הסבירו היהודים לקציני המשטרה שאין באפשרותם כרגע להעביר את ההודעה. יחכו הקצינים מספר דקות, יסיים הרב את תפילתו ויבוא עמם.
אלא שלקצינים אצה הדרך. הם החליטו ללכת ולשוב בהזדמנות אחרת.
בינתיים סיים הגרי"ז סולובייצ'יק את תפילתו ולאוזניו הגיעה ההודעה שמבקשים לקחת אותו לומר וידוי אחרון עם אסיר יהודי שנידון למוות. "אולי ילך הרב עכשיו לבית המשטרה ויתלווה אל השוטרים", הציעו כמה מראשי הקהל.
להפתעת כולם, הרב – הצעיר מאוד, סך הכל בן עשרים ושלוש, שלא מכבר נתמנה לכהן על מקום אביו, הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק – סירב.
בעת ששבו קציני המשטרה לבית הכנסת, אחז הרב בתפילת מוסף. לפי הרחשים שהתגברו בסביבתו, הבין הגרי"ז שהקצינים שבו לקחתו עמם והוא המשיך לעמוד בתפילת שמונה עשרה ארוכה-ארוכה, בלא שהוא מראה רצון כלשהו לסיים אותה…
עתה התגברו הקולות הכעוסים בקרב הקהל. עם כל הכבוד לרב, מעשה כזה הוא התגרות בגויים והוא מסכן את כל בני הקהילה. מה הבעיה להתלוות לקציני המשטרה וללכת לומר וידוי עם יהודי?!
ניסו המתפללים להציע בפני הקצינים רבנים אחרים ששהו בבית הכנסת. אחד מהם ילך ויאמר וידוי עם האסיר.
אולם הקצינים הסבירו שהפקודה שבידם מיועדת לרב הרשמי בלבד.
הדקות נקפו וכנראה גם סבלנותם של הקצינים החלה לפקוע. הם קיבלו בהעלמת עין את הצהרתו של אחד מזקני המתפללים שזקנו ירד לו על פי מידותיו, שאף הוא רב רשמי בקהילה וכי הם יכולים לסמוך על הווידוי שהוא יגיד עם הנידון למוות.
יצא הזקן עם החיילים ותפילתו של הרב מבריסק הסתיימה "לפתע"…
לא טרח רבי יצחק זאב להתנצל על מעשיו בפני המתפללים. אולם כמה שעות עברו ובריסק כולה רעשה.
קציני משטרה אחרים שהופיעו בבית הכנסת, הגבירו את פעימות הלב של המתפללים. לבטח באים לקחת את הרב למאסר על שהֵתֵל בשוטרים.
להפתעת כולם הודיעו הקצינים שהם מקווים שהרב לא הספיק עדיין ללכת עם הקצינים הקודמים לבית הכלא, שכן התברר שחלה טעות בזיהוי וכי האסיר היהודי לא אמור להיות מוצא להורג.
היה זה מאוחר מדי…
או אז הסביר הגרי"ז מבריסק: "על פי הלכה אסור היה ללכת לומר וידוי עם היהודי, שכן כל עוד שלא נאמר איתו וידוי – הוא יישאר בחיים. מי שהלך לומר איתו וידוי – קירב את מיתתו בפועל. וכמו שראיתם לאחר מעשה – מתברר שהוא כלל לא היה צריך למות"…
