"התחלואה ממשיכה בהיקפים גבוהים מאוד וייתכן שאף מתחילה עלייה מחודשת בה" – כך עולה מדוח מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. "שיעור החיוביים ממשיך להיות גבוה מאוד ולמעשה לא ירד לאורך כל תקופת הסגר, כמו גם העומס על בתי החולים, אם כי נצפית ירידה מסוימת ביממות האחרונות. התחלואה הגבוהה ממשיכה לאחר שבחודש ינואר 2021 נפטרו במדינת ישראל למעלה מ-1,400 אנשים ממחלת הקורונה".
"סימנים לשינוי תמהיל הגילאים של החולים הקשים – ישנה ירידה בשיעור המאומתים ובתחלואה הקשה בקרב המבוגרים בני 60 ,+ככל הנראה בהשפעת מבצע החיסונים. בשלב זה, בשל היקף התחלואה הנרחב, שינוי תמהיל החולים אינו מביא לבלימה בתחלואה הקשה".
"זן הנגיף המוטנטי הבריטי – תפוצתו הנרחבת בישראל ומאפייניו המסתמנים תורמים כנראה להאטת ההתמתנות בתחלואה. לאור זאת, נדרשת הקפדה יתרה על כללי הריחוק ובפרט על עטיית מסכות תקניות – בעדיפות רפואיות, תוך תשומת לב להגנה גם על אוכלוסיית הילדים. זן הנגיף המוטנטי הדרום אפריקאי – עד כה זוהו בארץ מעל 80 מקרים, מתוכם מספר מקרים שאותרו באקראי בקהילה".
"התמודדות מול וריאנטים של הנגיף – עד שתבורר מידת הסיכון הנשקפת מהזנים המוטנטים (הבריטי, הדרום אפריקאי והברזילאי), יש לנקוט צעדי מנע חריפים על מנת למנוע את התפשטותם – להאיץ את מבצע החיסון ולהימנע מפתיחה לא מבוקרת של הסגר. במקביל, יש להמשיך למנוע הכנסת וריאנטים זרים, בעיקר דרך נתב"ג".
"לתת כתף – ישראל ממשיכה להוביל בעולם במספר החיסונים לנפש והשלימה יותר מ-4.9 מיליון מנות חיסון, מתוכן כ-1.8 מיליון במנה השנייה. עם זאת, השלמת חיסון האוכלוסייה המבוגרת (בני 60 ומעלה) שהנה חיונית לצמצום התחלואה הקשה, כמעט שאינה מתקדמת עוד; נותרו למעלה מ-15.% מאוכלוסיה זו שטרם חוסנו בחיסון ראשון או החלימו מהמחלה; נותרו פערים גדולים יותר באחוזי ההתחסנות בגילאי 60-69. גם לאחר חיסון בני ה-60 ומעלה יוותר סיכון לא זניח לתחלואה קשה באוכלוסיה, עד להתחסנות רחבת היקף גם בקרב קבוצות הגיל של 59-40".
"בעולם – לאור התחלואה הגבוהה, קצב התחסנות איטי ונוכחות וריאנט מדבק, מדינות רבות באירופה (גרמניה, אנגליה, שוויץ ועוד) מאריכות את הסגרים שהוטלו בתקופה האחרונה ומיישמות הגבלות נוספות כגון סגירת מערכות החינוך והמסחר. הקשר זה, בימים האחרונים נרשמת התפרצות חריגה
בהיקפה בפורטוגל, אשר בעטיה הוגבר הסגר, תוך סגירת הגבולות ומוסדות החינוך".
"על רקע אירועי הימים האחרונים, נדגיש שוב כי הספרות המדעית מעלה כי התקהלויות רבות משתתפים, בייחוד בתנאי צפיפות ובמוקדי תחלואה, מהוות זרז משמעותי להתפרצויות של נגיף הקורונה. אלו עלולות להאיץ דרמטית את התחלואה בארץ ולעלות בחיי אדם רבים", לשון המסמך.
מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה הינו גוף שהוקם על ידי אגף המודיעין בצה"ל על מנת לסייע למשרד הבריאות במחקר מערכתי ורפואי על אודות התפשטות מחלת נגיף קורונה (COVID-19) בארץ ובעולם. כיום פועל המרכז תחת מעטפת מרכז השליטה שהוקם במשרד הבריאות ומספק למשרד, למועצה לביטחון לאומי ולשאר משרדי הממשלה מידע, ניתוח נתונים, תובנות והמלצות, שנועדו לגיבוש מדיניות לאומית במשרדי הממשלה להמשך המאבק בקורונה. מטרתו העיקרית של המרכז היא לבצע מחקרי עומק על התפשטות מגפת קורונה לשם זיהוי סיכונים והזדמנויות..
