בשורה של ממש בעולם הרפואה: במאמר שפורסם בכתב העת Applied Polymer Materials , חוקרים מאוניברסיטת לידס ואימפריאל קולג 'בלונדון הודיעו שהם הצליחו לפתח חומר חדש המדמה סחוס אנושי – מערכת ספיגת הזעזועים והגוף של הגוף, והיא עשויה לבשר על התפתחות דור חדש בעולם האורטופדיה.
סחוס הוא רקמה סיבית רכה הנמצאת סביב המפרקים המספקת הגנה מפני עומס הדחיסה הנוצר על ידי הליכה, ריצה או הרמה. הוא גם מספק שכבת מגן ומשחה המאפשרת לעצמות לעבור זו על זו בצורה ללא חיכוך. במשך שנים מנסים מדענים ליצור חומר סינטטי בעל תכונות של סחוס, אך עד היום היו להם תוצאות מעורבות.
צוות המחקר מאמין שלחומר דמוי סחוס יהיה מגוון רחב של שימושים בהנדסה הרפואית.
הסחוס הוא נקבובי, נוזל הסינוביאלי מתנקז בסופו של דבר, וכמו שהוא מסייע בפיזור כוחות האנרגיה הנעים בגוף, ומגן על המפרקים מפני בלאי ופגיעות.
ד"ר סיאבש סולנתנאמדי, עמית מחקר, שהוביל את המחקר, אמר: "מדענים ומהנדסים מנסים כבר שנים לפתח חומר שיש לו את המאפיינים המדהימים של הסחוס האנושי. כעת פיתחנו חומר עבור יישומים הנדסיים המדמים כמה מהתכונות החשובות ביותר שנמצאות בסחוס, וזה היה אפשרי רק מכיוון שמצאנו דרך לחקות את האופן בו הטבע עושה זאת.
"ישנם יישומים רבים בהנדסה לחומר סינטטי שהוא רך אך יכול לעמוד בעומס כבד במינימום בלאי, כמו למשל במיסבים, בניסיונות הקודמים לפתח מערכת סחוסים סינתטיים התמקדו בשימוש בהידרוגלים, חומרים הסופגים מים. הידרוג'לים טובים בהפחתת חיכוך אך מתפקדים בצורה גרועה כאשר הם נמצאים תחת כוח דחיסה אחת הבעיות היא שלוקח זמן להידרוג'ל לחזור לצורתו הרגילה לאחר דחיסתו".
החוקרים התגברו על בעיה זו על ידי יצירת חומר נקבובי סינתטי העשוי מהידרוג'ל המוחזק במטריקס של פולידימתילסילוקסאן או PDMS – פולימר על בסיס סיליקון. המטריצה שומרת על צורת ההידרוג'ל.
במאמר מדווחים המדענים כי התנהגות העומס של ההידרוג'ל המוחזק במטריקס PDMS הייתה גדולה פי 14 עד 19 מההידרוג'ל בפני עצמו. המודול האלסטי של שיווי המשקל של המורכב היה בטווח של 10% -30% , קרוב לערכים שדווחו עבור מודל הסחוס שנבדק.
ההידרוג'ל גם סיפק שכבת סיכה.
