בתום משא ומתן קואליציוני מורכב וממושך, הגיעו היום (שני) כלל המפלגות בגוש השינוי להסכמות על קווי היסוד של הממשלה. במקביל, ההסכמים הקואליציוניים בממשלת בנט-לפיד צפויים להיחתם בימים הקרובים, וכעת נחשפים חלק מפרטיהם.
ההסכמים הקואליציוניים ייחתמו בין המפלגות ימינה ויש עתיד, ובין שאר המפלגות למפלגת יש עתיד. ההסכם הקואליציוני בין ימינה ויש עתיד יהווה ״הסכם גג״ שיחייב את כלל סיעות הקואליציה, ויצורף כנספח לכל ההסכמים. ההסכמים שנחתמו בין יש עתיד למפלגות השונות, מחייבים את המפלגות החותמות.
צירוף סיעות נוספות לקואליציה לאחר הקמת הממשלה ייעשה בהסכמת ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי.
חוק יסוד: הכנסת – יתוקן כך שיורחב החוק הנורבווגי בהקצאה אחת נוספת לכל מדרג, כלומר: בסיעה המונה 6 ח"כים יוכלו להתפטר 3 מהם, בסיעה המונה 7-9 ח"כים יוכלו להתפטר 4 מהם ובסיעה המונה 9 ח"כים ומעלה יוכלו להתפטר 5 מהם. החוק יחול על שרים וסגני שרים.
מליאת הממשלה ובוועדות השרים יידונו נושאים שהעלאתם תיקבע בהסכמה ע"י ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החליפי, כאשר לשניהם תעמוד זכות וטו הדדית. כח ההצבעה במליאת הממשלה ובוועדות השרים יהיה שווה בין שני הגושים. לכל ראש ממשלה תהא אחריות מיניסטריאלית לשרי הגוש שלו.
בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) יכהנו 12 חברים שיחולקו שווה בשווה בין שני הגושים. ראש הממשלה המכהן יקבע את סדרי הדיון ונושאיו.
קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים 30 סעיפים, ובדברי ההקדמה להצגתם צוין כי "ממשלת האחדות שתקום תתמקד בפעולותיה בתחום האזרחי והכלכלי, וזאת על מנת לשפר את רווחתם של אזרחי ישראל המנויים על כלל הקבוצות והמגזרים, ותביא בתוך זמן קצר מיום כינונה לאישורו של תקציב המדינה לשנים הקרובות".
"ממשלת האחדות תתמקד בנושאים הרבים המשותפים לכלל אזרחי המדינה בתחום הביטחון, הבריאות והכלכלה. הממשלה תפעל לאיחוי השסעים בין רכיביה השונים של החברה הישראלית ולחיזוק יסודותיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וברוח מגילת העצמאות, ותוביל תוכניות שונות שתכליתן להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה, יחד עם שאר מדינות העולם".
פוליטי-משטרי
יוקם צוות היגוי בהשתתפות כל סיעות הקואליציה לבחינת שינויים בשיטת הבחירות: מעבר לשיטת בחירות אזורית, פריימריז ביום הבחירות והצבעת ישראלים בחו"ל. ייבחנו גם תיקוני חקיקה בחוק דרכי התעמולה.
הממשלה תקדם חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות או 8 שנים (הארוך מביניהם).
לא נמצא בהסכם: חוק שיאסור על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה או להתמודד על התפקיד.
כלכלה
הממשלה תאשר תקציב מדינה לשנים הקרובות בתוך זמן קצר מיום כינונה.
הממשלה תעודד צמיחה על בסיס עקרונות של כלכלה הוגנת המנתבת את ההשקעה התקציבית למעמד הביניים.
הפחתת רגולציה, הסרת חסמים ביורוקרטיים ודיגיטציה ממשלתית.
הממשלה תפעל לחיזוק המגזר הפרטי, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. בהסכם הקואליציוני נכתב כי הממשלה תעניק רשת ביטחון לעצמאים.
העלאת מספר העובדים בהייטק ל-15% מכלל העובדים במשק עד לשנת 2026.
סבסוד הכשרות והסבות מקצועיות.
בניית שני בתי חולים (בנגב ובגליל), שדה תעופה נוסף (בטיוטות קודמות צוין – שדה תעופה בנבטים, אך זה ירד בהסכם הסופי), בניית רכבת מטרו, רכבות קליע וקידום פריסת סיבים אופטיים בפריפריה ובמגזר הערבי.
הגדלת קצבת הבטחת הכנסה לקשישים, כך שהכנסתו של קשיש תהיה בגובה 70% משכר המינימום.
מדיני
בנייה בהיקפים משמעותיים בירושלים בירת ישראל.
"הממשלה תפעל לביצור הביטחון הלאומי של ישראל ולשמירת ביטחונם של כלל אזרחי ישראל, זאת לצד חתירה מתמדת לשלום". במסמך הסופי לא מופיעה הסכמה להימנע ממהלכים חד-צדדיים, על אף שהנושא הופיע בטיוטות המוקדמות.
הממשלה תפעל לחיזוק משרד החוץ "כגורם המתכלל את יחסי החוץ של מדינת ישראל".
יישום החלטת הממשלה והעברת כלל משרדי הממשלה ויחידותיה הארציות לירושלים.
דיור
שר השיכון יביא לממשלה תוכנית שיווק של 300 אלף יחידות דיור.
ביטחון הפנים
חיזוק המשטרה והוספת תקני כוח אדם.
הפעלת תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית שתכלול החמרת ענישה והקמת יחידות ייעודיות במשטרה למיגור הפשיעה במרחב הכפרי והחברה הערבית. מהנוסח הסופי ירד הסעיף המתייחס להחמרת ענישה על החזקת נשק בלתי חוקי באופן מפורש.
משפט
המפלגות הסכימו לקדם "הליך דה-פליליזציה" וכן רפורמה לחיזוק זכויות האזרח בחקירה ובמשפט.
תוקם ועדה בראשות שר המשפטים "מתוך מטרה לחוקק את 'חוק יסוד החקיקה'".
דת ומדינה
"הצדדים מסכימים, כי יש לפעול על מנת לקדם סוגיות בנושאי דת ומדינה לגביהן יש הסכמה ציבורית רחבה" (בנוסח הסופי ירדה כל התייחסות לנושא הגיור, מתווה הכותל, מערך הכשרות, הסדרה בהסכמה של תחבורה ציבורית בשבת, פתרון המעמד לזוגות ופתיחת מרכולים בשבת).
המפלגות התחייבו לתמוך בחקיקת "חוק גיוס" במתווה משרד הביטחון, כפי שקידם שר הביטחון לשעבר ליברמן ואושר בקריאה ראשונה בכנסת ה-20. תיקון החקיקה יכלול הוראת שעה לתקופת המעבר, כך שגיל הפטור מגיוס יעמוד על 21.
ראש הממשלה ושר הביטחון יבחנו מודל חדש בתחום השירות הלאומי-אזרחי ל"אוכלוסיות מסוימות". לצורך כך תוקם ועדה שתציג את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום.
חינוך
העברת האחריות על הגיל הרך למשרד החינוך.
הגדרת "יעד לאומי" בלימוד לימודי יסוד לכל התלמידים בישראל, "מתוך הכרה כי שילובם בשוק העבודה הכרחי לעתידה הכלכלי של מדינת ישראל". לפי קווי היסוד, סעיף זה יבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לפי החלטת משרד החינוך.
הגדלת תקציב למוסדות החינוך הבלתי פורמלי: תנועות הנוער והבוגרים, ארגוני הנוער, מתנדבי שנת השירות, תלמידי המכינות הצבאיות, מכלל הזרמים.
הקמה ותקצוב אוניברסיטה בגליל
הממשלה "תשאף" לאפשר תואר ראשון "בחינם" במקצועות נדרשים.
קידום לימודי ליבה ("לימודי יסוד") בקרב כלל תלמידי ישראל.
בריאות
יתוקן המקדם הדמוגרפי של סל הבריאות כך שישקף את הזדקנות האוכלוסייה.
תוספת שנתית קבועה בשיעור של 1.65% מעלות סל שירותי הבריאות לצורך הוספת תרופות, מכשור וטכנולוגיות רפואיות חדשות לסל שירותי הבריאות.
יעודכן מדד יוקר הבריאות כך שיכלול מדד מחיר יום אשפוז.
יקובעו התקנים שניתנו
"חוקים דיקטטוריים"
מהליכוד נמסר בתגובה: "בנט, שרימה את בוחריו והעביר קולות מימין לשמאל רק כדי למנות את עצמו לראש ממשלה עם 6 מנדטים, רוצה עכשיו לבטל את בחירתם של מיליוני אזרחים ולהיפטר מהמנהיג החזק של הימין באמצעות חוקים דיקטטוריים שנהוגים רק באיראן, סוריה וצפון קוריאה. בנט עשה הכול כדי להסתיר את ההסכם עם רע"מ – הסכם מזעזע ובו מכירת חיסול של הנגב לתנועה האיסלמית, וראשות ועדת הפנים בכנסת למנסור עבאס".
מהציונות הדתית נמסר: "נפתלי בנט באובדן עשתונות ערכי מוחלט, לא עוצר באדום בדרך להיות ראש ממשלה לא לגיטימי עם שישה מנדטים. ההסכמים חושפים מכירת חיסול של הנגב והגליל, פגיעה בזהות היהודית של המדינה ועיוות קשה של הדמוקרטיה ורצון העם. עוד לא מאוחר לעצור את זה. דרוש גיבור אחד עם מצפן ומצפון שיפתח עמוד שדרה ערכי ויודיע על התנגדותו, ואז במקום הקמת ממשלת שמאל הזוי ותומכי טרור תקום ממשלה לאומית".
