כשלוש שנים וחצי מאז אישור תקציב המדינה האחרון היום (ה') בשעה 10:00 יעלה לקריאה ראשונה תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנים 2021-2022, לאחר שהמדינה פועלת ללא תקציב מאושר מה-1 בינואר 2020.
הלחצים לשינוי פרטים בחוק ההסדרים נמשכו עד הרגע האחרון. עיקר הלחץ הופעל במטרה להוציא את הרפורמה לפתיחת ענף החקלאות לייבוא מתחרה והמתווה שקבע את העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 בהדרגה ב-11 שנים. שר האוצר, אביגדור ליברמן, הודיע כי לא יוותר על שתי הרפורמות.
לאחר שעות ארוכות מאוד של דיונים ומו"מ, הושג הסכם עקרוני על מתווה להעלאת גיל הפרישה לגבי המחלוקת בנושא רפורמת החקלאות הבוקר יעשה ניסיון עם יו"ר הקואליציה ושר החקלאות להגיע לסיכומים.
לפי הגורמים, במסגרת ההסכמות אושרה דרישת הבטחת הכנסה לפיה תהיה תוספת של 700 שקלים לכל אישה שזכאית לה. בנוסף, יינתן סיוע מיוחד לנשים שנפלטו מעל גיל 60 ולא זכאיות אבטלה, שיהיה שווה לכמה חודשי אבטלה, ודמי הקיום יוגדלו ל-4,000 שקלים.
כזכור, בבנק ישראל חששו שרפורמת גיל הפרישה תוצא מחר מחוק ההסדרים, ובכך תידחה הפעלתה עוד לאחר שנים של דחייה. זאת לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת ייעצה להוציא את הרפורמה הרחבה והחשובה מהחוק ולבצע בעניינה חקיקה נפרדת בכנסת.
רפורמות ומהלכים כלכליים נוספים השנויים במחלוקת עשויים להיתקל היום בהתנגדויות ובהצעות לשינויים, בעיקר חוק הרגולציה וההצעה להטיל מס על משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. המתנגדים העיקריים הם חברי כנסת חרדים וח"כים חברתיים המייצגים את השכבות החלשות.
בימים האחרונים כבר הסכים ליברמן להוצאת רפורמות חשובות מחוק ההסדרים וחקיקת חלקן בנפרד, בהם חוק המטרו שהיקפו 150 מיליארד שקל, החיוב לדווח לרשות המיסים על כל השכרת דירה, הטלת פיקוח על מחזיקי מטבעות וירטואליים שברשותם לפחות 200 אלף שקל במטבעות הללו, והטלת אגרה על חולה שקבע תור לרופא מקצועי ולא יגיע במועד שנקבע.
תקציב המדינה ל-2021 יגיע לכ-439 מיליארד שקל. התקציב ל-2022 יהיה כ-463 מיליארד שקל. תקציב נשיא המדינה יהיה כ-60 מיליון שקל בשנה, תקציב הכנסת יסתכם בכ-826 מיליון שקל, מתוך זה לחברי הכנסת יהיה כ-174 מיליון שקל. רק לשכרם יעמדו 80 מיליון שקל ולתנאיהם עוד 94 מיליון שקל.
