ועדת החוקה לא אישרה היום (שני) את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת היציאה מישראל) (תיקון מס' 7), התשפ"א-2021 ואישרה רק את תיקון מס' 6 שכלל את הוספת המדינות ספרד וקירגיזסטן לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי שהיציאה אליהן נאסרה. הוועדה דחתה כאמור את הצבעתה על התיקון שנועד להוסיף ארבע מדינות- גיאורגיה, טורקיה, קפריסין ובריטניה, החל מה-30.7.21 לרשימה זו
התקנות שאושרו, מאריכות בנוסף את תוקף התקנות הקיימות, לפיהן אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים (למעט חריגים אשר אושרו על-ידי וועדת חריגים) למדינות ברמת סיכון מרבי, ובנוסף, כלל הנכנסים לישראל (מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים) ממדינות אלו, מחויבים בבידוד על-פי נהלי משרד הבריאות בעת כניסתם ארצה. התקנות יהיו בתוקף עד ל-5.8.21 והרשימה הנוכחית כוללת את המדינות: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו, רוסיה, ספרד וקירגיזסטן.
בהתאם ל'חוק הקורונה הגדול', תקנות שהותקנו לפי החוק יוגשו לוועדה של הכנסת והכנסת תהיה רשאית לאשר את התקנות כולן או חלקן, או לא לאשרן או לשנות את תקופת תוקפן בתוך 24 שעות.
ככל שלא התקבלה החלטה בפרק הזמן הזה – יתפרסמו התקנות וייכנסו לתוקף עם פרסומן (בתום 24 שעות ממועד קבלת ההחלטה), והוועדה בכנסת תקיים דיון בתקנות ותחליט אם לאשרן כאמור, בתוך 7 ימים – בנוגע להגבלות החלות על המרחב הפרטי והציבורי, או בתוך 14 ימים – בנוגע להגבלות על פעילותם של עסקים ומקומות הפתוחים לציבור.
במקרה שהוועדה לא הכריעה בתום תקופות הזמן הללו, ההכרעה עוברת למליאת הכנסת כעבור עוד מספר ימים, ואם גם המליאה לא מכריעה בהן, התקנות מתבטלות.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "אין הפעלה של מלוניות, של אמצעי פיקוח טכנולוגיים, האכיפה לוקה בחסר, על רקע כל זאת, עולה השאלה אם אפשר להצדיק חוקתית את האיסור הגורף ליציאה מהארץ לשורה ארוכה של מדינות, כשלא נעשה שימוש באמצעים שפגיעתם פחותה, שאתם מחויבים לבחון לפי החוק".
אילנה גנס, ראש מטה שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות: "כל המדינות ללא יוצא מן הכלל כולל מי שאין אליהן תעבורה מוערכות לפי אותה סקאלה, הערכת תחלואה וכולם מייצרים שקלול של חלוקת המדינות, אזהרת מסע חמורה רגילה כזאת או אחרת. במדינות שהתעבורה אליהן גבוהה כמו יוון וארה"ב, המספרים הגדולים יחסית של חולים החוזרים משם משקפים את היקף התחלואה אך לא במדינת המקור ולכן אלו שיקולים למה חלק מהמדינות לא נמצאות. כל שבוע מבצעים הערכה כדי להתרשם מהמגמות, כולל תחלואה נכנסת וזה מאפשר לקבל תמונת מצב על כלל המדינות מבחינת התחלואה. ועדת החריגים פועלת ואנחנו מקבלים ממנה דיווחים אמיתיים ומה היקף האישורים הניתנים. הוועדה נתנה 1942 אישורים, על רוסיה יש הכי הרבה פניות של תקשורת".
ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו): "הצגת נתון מדהים שמתוך 6000 בקשות לוועדת החריגים אישרתם רק 20%. אנחנו מופגזים בפניות של אנשים שקיבלו תשובה שלילית תוך חצי שעה מפנייתם. אבקש שתכללו רופא דובר רוסית לוועדת החריגים, שיהיה מוסמך לבחון את המקרה. למה לא לקבוע ברירת מחדל שניתן יהיה לבקר אב או אם מעל גיל 80? רוסיה היא מדינה ענקית יש הבדלים של 8000 ק"מ בתוכה. צריך לבדוק האם אפשר לחלק מדינות גדולות לאזורים כדי להתייחס לכל אזור בנפרד, ולא להתייחס לרוסיה כמקשה אחת כי היא גדולה מאוד".
ענת סרגוסטי, מארגון העיתונאים: "התקנות מחריגות קטגוריות שונות, ספורטאים, בעלי דין שנוסעים, שליחי מדינה או רשויות אחרות כדי לקדם נושאים שקשורים לביטחון המדינה ונוספים. אבקש להחריג מראש גם את קבוצת העיתונאים, כדי שלא יצטרכו לעבור את ועדת החריגים. חשוב לאפשר להם להיות מוחרגים מראש, בקרוב חגי תשרי ואני מזכירה לכם שבשנה שעברה היה סיפור שלם שהיה סיקור עיתונאי סביב אנשים שנתקעו באומן".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ההחלטות שמתקבלות לא מקצועיות אלא פוליטיות. הציבור הערבי פוקד את טורקיה בחג ואין שום הסבר מקצועי ורפואי להוצאתה והשארתה של יוון, מיוון חזרו 22 מאומתים ומטורקיה 24. מה ההבדל בניהם? בנוסף לכך יש 250 סטודנטים אזרחי המדינה שכבר שנה לא מורשים לצאת לרוסיה להמשך לימודיהם והאוניברסיטה כבר מאיימת עליהם.
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "שר החוץ של יוון הגיע לכאן ונפגש עם שר החוץ שלנו וביקש להחריג את יוון. ואיזה פלא ממשלת ישראל נענתה לבקשתו, כשהממשלה משאירה את גאורגיה, טורקיה ונפגעים רק התיירים לטורקיה ש-95% מהם ערבים. מה שטוב ליוון טוב גם לתיירים לטורקיה. האזרחים נפגעים בגלל שיקולים מדיניים פוליטיים.
