בקיץ 2005 (תשס"ה) יצאה לדרך 'תכנית ההתנתקות' מגוש קטיף, במהלכה פונו מבתיהם באופן חד צדדי קרוב ל-9,000 תושבי גוש קטיף ויישובי צפון השומרון שנחשבו כהתנחלויות מבודדות. זאת, במסגרת מבצע שיזם ראש המשלה דאז אריאל שרון.
15 שנה חלפו מאז נצבעה המדינה בכתום. תמונות עיקרית היהודים מבתיהם וחורבן בתי הכנסת אולי נשכחו בקרב ישראלים רבים, אך מובילי המאבק דאז לא ישכחו זאת לעולם. אחד מהם הוא ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שהתגורר ביישוב שאנור בצפון השומרון ופונה מביתו יחד עם חבריו במהלך התכנית אותה הוא מקפיד לכנות 'גירוש'.
בראיון מיוחד למוסף 'בחזית' משחזר דגן את רגעי הגירוש הבלתי נשכחים והמאבק על הבית. למרות היותו חבר מרכז ליכוד שנחשב עד לא מכבר למקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, מודה דגן כי נתניהו עשה עליו "סיבוב" ומותח ביקורת חסרת תקדים על ראש הממשלה נתניהו.
בן כמה היית כאשר גורשת מביתך והאם היית בתפקיד ציבורי כל שהוא?
כשהגירוש התרחש הייתי צעיר בן 25, חצי שנה לאחר החתונה. התגוררתי בשאנור כמעט 5 שנים, שם ריכזתי את גרעין המשפחות הצעירות שעברו להתגורר שם.
כל האזור של צפון השומרון היה אזור שבגלל שבהסכם וואי מסר נתניהו חלקים נרחבים מאוד לרשות הפלסטינית, היה לנו אתגר לבסס את האחיזה היהודית במקום. שאנור לדוגמה לא היה יישוב דתי. היה זה כפר אמנים שהוקם על ידי עולי ברית המועצות. הפרחנו את היישוב, הבאנו לשם משפחות צעירות, הגדלנו את הגרעין, פתחנו שם ישיבה וכוללים, וכשכבר עלינו על דרך המלך, הגיעו האחים שלנו ותקעו לנו סכין בגב.
"התנהל משא ומתן בין המפכ"ל קראדי, הרמטכ"ל חלוץ ויתר הפיקוד שהוזעק למקום, במהלכו דרשו המתבצרים להוריד את ספר התורה תוך שמירה על כבודו וקדושתו".
מה התמונה שתישאר צרובה בתודעתך לעד מימי הגירוש?
לא אשכח את היום בו התבצרנו על המצודה וראינו מלמעלה איך שחיילי צה"ל גוררים את החברים שלנו על הכביש, כאשר מהצד השני עומדים על הגבעה כ-150 ערבים שאחזו בידיהם דגלי אש"ף ופוצחים בשירת דרבוקות לצלילי מקצבים מזרחיים, כשהם מוחאים כפיים וצוהלים. לא ראיתי מחזה של חילול השם נורא מזה.
תתאר בפנינו את סיפור הפינוי האישי שלך
יישובי צפון השומרון חומש ושאנור היו היישובים האחרונים שפונו במהלך ההתנתקות. לאחר שנוכחנו עד כמה אכזרי ובלתי אנושי היה פינוי האנשים מביתם ביישובי הגוש, ולאחר שראינו את התנהלות חיילי צה"ל ומפקדיהם כלפי תושבים שביקשו לממש את זכות המחאה בתגובה לפינויים מביתם, ברור שנערכנו לרגע ש'הם' יבואו גם אלינו.
התבצרנו על גג 'המצודה' ביישוב. היינו שם אנוכי, הרב דב ליאור, חבר הכנסת לשעבר אריה אלדד, אליקים העצני ועוד הרבה אנשים. החזקנו ברשותנו ספר תורה.
משהתבקשנו לרדת וסירבנו, הם הביאו למקום משאיות כיבוי עם מכולות, על מנת להוריד אותנו משם בכוח.
התנהל משא ומתן בין המפכ"ל קראדי, הרמטכ"ל חלוץ ויתר הפיקוד שהוזעק למקום, במהלכו דרשו המתבצרים להוריד את ספר התורה תוך שמירה על כבודו וקדושתו.
הורידו אותנו בכוח על אף שלא התנגדנו אקטיבית. גררו אותנו לאוטובוסים למרות שלא התנגדו והרחיקו אותנו מהאזור. באותו רגע נשבעתי: ראשית, שאני יחזור למקום, ושנית, להקדיש את עצמי לזה שלא יהיה גירוש נוסף ולהגדיל את יישובי יו"ש באופן כזה שלא ניתן יהיה לעקור את היישובים הללו בעתיד.
הועליתם לאוטובוסים והובילו אתכם למתחם מגורים זמני חליפי?
ממש לא. זה גם כן היה מדהים. האוטובוס הוריד אותנו בצומת כפר הרואה. אתה מבין, פה הגירוש עצמו היה 'מסודר' ומתוקתק, עד לרגע שהוצאנו מהיישוב. במקום שהאוטובוס ייקח אותנו לישיבת כפר הרואה, הנהג הוריד אותנו בצומת, משם נאלצנו לצעוד ברגל במשך שעה ארוכה בחום הכבד עד לכפר הרואה, שם נתנו לנו לאכול ולשתות. אף אחד לא הסתכל לכיוון שלנו בכלל. הבעת סולידריות של המדינה שזה עתה פינתה אנשים מביתם והחריבה את עולמם? כלום. אדישות קורעת ופוצעת לבבות.
לאחר מכן שהינו 10 ימים במתחם האולפנה בבית אל, בהמשך הועברנו ליישוב שבי שומרון שם שהינו כמה חודשים. כעבור כמעט שנה המועצה האזורית שומרון בישרה לנו על הקמת אתר קרוואנים שם שילמנו שכירות. בקרוואן התגוררנו קרוב לעשור. גם כראש מועצה בתקופה הראשונה עדיין התגוררתי בקרוואן.
לאחר מכן עברנו לשכונה שהוקמה למפוני חומש ושאנור ותוך כדי שאנו מקיימים את הריאיון אני עומד ומביט מחלון ביתי וצופה לעבר היישוב חומש. רואים את ההר, העצים, חצרות הבתים שהוחרבו, הצמחייה שממשיכה ללבלב ונקרא הלב… התשתיות עומדות וקיימות, המדרכות עדיין צבועות אדום לבן.
בניגוד לגוש קטיף, צפון השומרון נותר בידי ישראל, שכן הוא שוכן בשטח C.
לאורך השנים שאלתי ותהיתי בפני חברי כנסת רבים מהשמאל, אם שטח C נותר מבחינה אסטרטגית בשליטה ביטחונית ישראלית ולא התכוונתם להעביר אותם לידי הפלסטינים, למה גירשתם אותנו? מעולם לא קיבלתי תשובה.
בשנים האחרונות עלו מספר יוזמות בחקיקה להחזרת יישובי צפון השומרון. מעבר לציפייה והתקווה, עד כמה ריאלי הדבר שזה אכן יתממש?
זה ריאלי מאוד. אחדש לך כי אני כראש מועצה יכול באופן תיאורטי להוציא היתרים לבנייה בשטח C. מה שנדרש הוא החלטת ממשלה בעניין.
בחומש פועלת ישיבה מזה 12 שנה מתוך 15 מאז התבצע הגירוש. נכון שצה"ל פינה אותם מאות פעמים, אבל תכל'ס הם תמיד חוזרים לשם. הישיבה קיימת והיא מתפתחת בראשות הרב אלישמע כהן.
דבר נוסף, בכל ממשלה מאז הגירוש הגשנו הצעת חוק לביטול חוק ההתנתקות ביישובי צפון השומרון. בתקופת ממשלת אולמרט הוגשה ההצעה על ידי חבר הכנסת יולי אדלשטיין וחה"כ לשעבר אריה אלדד, אלא שכצפוי אולמרט טרפד את זה. היום לצערנו נתניהו הוא שמטרפד את זה כל פעם.
לטעמנו 'חוק הגירוש' הוא אות קין על מצחה של ממשלת ישראל וצריך לבטל אותו. אכן פעם אחר פעם אנו מגישים את ההצעה, זו גם אמירה ערכית ואני מאמין שיבוא יום ואכן נצליח להעביר זאת ולבנות את היישובים האלה מחדש.
לדעתך בכנסת הנוכחית בעזרת הח"כים הנדל והאוזר ניתן להעביר את הצעת החוק?
אני סבור שניתן, אך נתניהו כמו שאמרתי, במשך שנות כהונתו הוא מטרפד את החוק פעם אחר פעם.
אנו מגישים את ההצעה והיא נופלת כך שוב ושוב, אבל בסוף, הקיר הוא שיישבר משום שאין החלטה צודקת מזו. המסר לדורות הבאים צריך להיות, טעינו ואנחנו מתקנים.
"כמנהיג המחנה הלאומי נתניהו נכשל"
התנגדתם לתכנית הסיפוח שהציג נתניהו עם חזרתו מארצות הברית, פעלתם והתבטאתם נגדה בשצף קצף והנה, נתניהו האזין, שמע והבין מארצות הברית שאכן לא זו העת והשעה, אז עכשיו אתם תוקפים אותו?
מדובר בעוד ספין עלוב של ראש הממשלה נתניהו. אנחנו דוחפים את תכנית הסיפוח להחלת הריבונות ביו"ש מזה שנים. ב-2018 העברנו במרכז הליכוד פה אחד החלטה להחיל את הריבונות ביו"ש.
נתניהו לא סתם אימץ את זה, מפני שהוא הבין שמדובר בדגל שיאחד את המחנה הלאומי סביבו.
מה שנתניהו עשה זה משהו שאינו מכובד בלשון המעטה. להגניב מעל גבי החלת הריבונות הסכמה להקמת מדינה פלסטינית בלב הארץ או להחיל ריבונות ולהשאיר את יישובי העומק, את היישובים החשובים כמו חברון, הר ברכה, הר עיבל, קבר יוסף, להשאיר אותם בחוץ. ברור שחובתנו הייתה להציף את הנושא.
ברור שאנחנו רוצים ריבונות, אבל אנחנו רוצים ריבונות לא רק בשטח שיוסי ביילין רוצה. להשאיר את לב השומרון ואת היישובים החשובים לעם היהודי החשובים ביטחונית, בהם מתגוררים תושבים פי 4 מגוש קטיף. את זה נפקיר, כאילו שזו ממשלת שמאל? בוודאי שהתנגדנו.
"כל האזור של צפון השומרון היה אזור שבגלל שבהסכם וואי מסר נתניהו חלקים נרחבים מאוד לרשות הפלסטינית, היה לנו אתגר לבסס את האחיזה היהודית במקום".
לפני הבחירות נתניהו השתמש בי להעברת המסר לחבריי והצהיר שתהיה ריבונות מלאה על כלל היישובים. ברור שלהביא ריבונות שהיא כמו תכנית של השמאל לא הסכמנו. ממשלת ימין מכילה ריבונות על כל היישובים שצמודים לקו הירוק. אמרנו לו "אתה לא תקים מדינה פלסטינית משום שהשמאל מעוניין במדינה פלסטינית והימין לא מוכן". דרשנו מנתניהו להתייצב בפני האמריקנים ולומר להם, "אני ראש ממשלה מהימין, זה מה שהעם שלי מבקש ואותם אני אמור לייצג".
כמנהיג המחנה הלאומי נתניהו נכשל, הוא לא עמד בלחץ בכלום. כשבגין החליט שהוא מחיל ריבונות על רמת הגולן הוא לא חיכה למפות מהבית הלבן, למרות שנשיא ארה"ב דאז איים עליו בביטול ההסכם הביטחוני האסטרטגי בין המדינות. המשפט הנודע "אנחנו לא רפובליקת בננות מיוחס לבגין בתגובה לנשיא רייגן לנוכח החלת הריבונות".
גם אשכול שהחיל ריבונות במזרח ירושלים ובן גוריון במערב ירושלים, אגב שכמעט כל המדינות בעולם לא מכירות בזה בכלל, נעשה בניגוד לעמדת האמריקנים, משום שהם היו מנהיגים. נתניהו נכשל בענק ועכשיו הוא מחפש לייצר ספינים ולזרוק על אחרים.
הרי סטטוס היישובים שאמורים על פי התכנית להישאר מחוץ לשטח לא אמור להיגרע, אלא להישאר בסטטוס הנוכחי, לא היה נכון להחיל ריבונות לפחות על 30% המוצעים כרגע? בעצם איבדתם הזדמנות
זה לא נכון ואסביר. זו הטעייה גדולה של הציבור. בסוף בסוף, כשמדברים על ריבונות מדברים על מפה ומצביעים עליה. אם במפה אתה עושה הפרדה ומצהיר שכל היישובים הקרובים לקו הירוק הם בסדר ויישובי העומק אינם במפה, הרי שבעצם שרטטת מפת נסיגה וויתרת על רוב השטח ביו"ש. זה חמור מאוד. ממשלת ימין לא מוותרת על 70% משטחי יו"ש.
הצגתם אלטרנטיבות?
בוודאי. הצעתי לראש הממשלה, להחיל ריבונות רק על היישובים שהם בעצם 12% בלבד, אפילו פחות, ואז כל היישובים בפנים. אבל לטענתו הוא לא יכול לעשות כלום לפני שהאמריקאים מאשרים לו, כאילו שהוא פקיד שלהם.
"קושנר תומך במפלגה הדמוקרטית, לכן טרפד את ההסכם"
תסכים איתי שבניגוד למנהיגים שציינת, נתניהו לא יכול להתעלם מממשל שהעביר את השגרירות לירושלים ונתן לה הכרה בינלאומית, לממשל שהכיר בריבונות ישראל ברמת הגולן ועוד כהנה וכהנה
אנחנו סבורים כי אם נתניהו היה קם ומחיל ריבונות כמו שבגין עשה, טראמפ היה 'מעביר' לו על זה. הנשיא עכשיו לפני בחירות, הוא חייב לצדו את האוונגליסטים שהם יותר ימין מימין ישראלי. האמריקאים לא היו עושים כלום. אם יש עיתוי מתאים להתעמת עם ארצות הברית, זה בדיוק עכשיו.
אנחנו מאוכזבים מנתניהו בצורה חסרת תקדים. פתאום אתה נזכר שנתניהו בעצם מסר את חברון, חתם על הסכם וואי שבעטייה נמסרו הכי הרבה שטחים ביו"ש, הצביע בעד ההתנתקות, שחרר הכי הרבה מחבלים, נשא את נאום בר-אילן, הקפיא את הבנייה במשך עשור ועוד. פתאום אתה נזכר בכל הפעמים שנתניהו עבד על המחנה הלאומי והשתמש בו כדי להגיע לשלטון ופעל בדיוק הפוך.
אני חושב שנושא הכניעה המבישה שלו לאמריקאים בנושא הריבונות זה צעד אחד יותר מדי. אם הוא לא יתקן את זה ויחיל את הריבונות, אני חושש שהאמון בו כל כך יירד, עד שזה עלול לסכן את המשך השלטון שלו.
אנחנו בהחלט חוששים מכך שבצל החקירות והמתקפות עליו בתקשורת הוא מבקש לנקוט בצעדים שיאתרגו אותו.
בעוד שבועיים שלושה הוא יתעורר מהאופוריה שהוא נמצא בו כרגע. מאמנון אברמוביץ שמהלל אותו, יריב אפנהיימר שהיה מזכ"ל 'שלום עכשיו' ומשבח אותו, ואנשי מרצ שמשבחים אותו. הם הרי ימשיכו לשנוא אותו, לא יעזור לו, וכשהוא יתפכח מזה, הוא יסתובב לאחור ויחפש את הבייס שלו, אני לא בטוח שהוא ימצא אותו שם.
יש גבול גם לציניות וגם לחוסר אמינות. על נתניהו לממש את הדבר שעליו הוא נבחר במשך 3 מערכות בחירות, משום שזה הדבר היחיד שאיחד את המחנה הלאומי סביבו. השמאל אמר שמי שמעליו 3 כתבי אישום לא ראוי להיות ראש ממשלה, מה אמר נתניהו בתגובה? אני אחיל את הריבונות. בבקשה.
נתניהו נכשל כישלון חרוץ ולא עמד בלחץ של ג'ארד קושנר. איזה שפל. חתנו של הנשיא בסך הכל.
משפחת קושנר היא משפחה שנמנית באופן מסורתי על מצביעי המפלגה הדמוקרטית, אם הוא לא היה נשוי לבת של טראמפ סביר להניח שהיה מצביע למפלגה הדמוקרטית. קושנר מחובר לאנשי שמאל והוא זה שטרפד את זה בצורה לא הגונה כלפי נתניהו. נתניהו מצדו היה צריך להשיב 'אני ראש הממשלה' ולשדר מנהיגות – והוא התקפל. הוא נכשל.
אתה אומר את זה מידיעה שקושנר מושפע מחברים במפלגה הדמוקרטית שיושבים לו על האוזן?
גם חברים ישראלים שיושבים לו על האוזן. אבל הטענה שלי היא לא לקושנר, אלא לנתניהו. הוא ראש הממשלה. לא בחרנו בקושנר, אלא בנתניהו.
אז בבחירות הבאות, ככל שיתקיימו במתכונת הנוכחית, תביע תמיכה בנפתלי בנט?
אני חבר ליכוד ואני נשאר בליכוד, אך מביע תקווה שנתניהו ישנה את הפארסה הזו ויתקן את הביזיון הזה, כי אני אומר לך שבליכוד יש זעם גדול עליו. אם נתניהו לא יתקן את זה, המחנה הלאומי יצטרך לעשות חשבון נפש בכל הקשור ליחסו כלפי בנימין נתניהו. שבענו ממנהיגים שהצהירו באופן אחד ופעלו באופן הפוך. יש גבול לחוסר אמינות.
