בשבועות האחרונים צף ועלה לדיון שאלת חיסוני הילדים מפני נגיף הקורונה, כאשר לאור נתוני התחלואה הגבוהים בקרב האוכלוסייה הצעירה, ביקשנו לבדוק האם אכן בהתפרצות הנוכחית והשלישית במספר, מספר הילדים שנדבקו בנגיף גבוה בהשוואה לשני ההתפרצויות הקודמות ועד כמה מסוכן הנגיף ועלול לגרום לסיכון בחיי אדם כשמדובר בילדים בהשוואה לאוכלוסייה הבוגרת יותר ועד כמה קשור הדבר למוטציה הבריטית שהגיעה לישראל.
"אנחנו לא יודעים להגיד חד משמעית ממה נובעת ההידבקות, אם כי אנחנו כן יודעים לומר שכמות הילדים שנדבקים בתקופה זו היא הכי גבוהה באופן יחסי. הוי אומר, כי שיעור הילדים הנדבקים הוא גדול יותר ולכן אנחנו רואים הידבקות רחבה יותר בקרב ילדים שכן כמות ההדבקה בכללותה רחבה יותר", אומר ל'בחזית' ד"ר אורי בלה מנהל מיון ילדים בבית החולים 'קפלן'.
"קודם כל חשוב להבהיר, כי הווירוס הנוכחי לכשעצמו אינו מהווה מחלה קשה כשהיא מופיעה אצל ילדים, אבל בחלק קטן מהילדים רואים בבירור מחלה קשה. אם בגלים הקודמים כמעט לא היו ילדים מאושפזים, בסבב הנוכחי בכל נקודת זמן יש בין 2 ל-5 ילדים המאושפזים בבתי החולים, כשחלקם מאושפזים בטיפול נמרץ ודורשים הנשמה, אמנם לא פולשנית אבל הנשמה".
"אם בגל הקודם הבודדים שהיו מאושפזים היו ילדים עם מחלות רקע וכדו' הרי שבגל הזה מדובר בילדים עם רקע בריא שמתאשפזים בגלל קורונה".
תסמונת הילדים פורצת גם היא
לפני כשנה זמן קצר לאחר שהקורונה פרצה אל חיינו, דווח על תופעת ה"פימס", תסמונות דלקתית רב מערכתית נדירה הפוגעת בילדים לאחר שכבר החלימו מהקורונה. בתחילה דווח על מקרים בודדים שכאלו בחו"ל ובהמשך נרשמו מספר תופעות בקרב ילדים גם בישראל, מדובר בתופעות לוואי שעלול חלילה לפגוע באברים חיוניים בגוף, ולהשפיע על דרכי הנשימה, הפרעה בתפקודי כבד או הקרישה של הדם.
לדברי ד"ר בלה, בסבב התחלואה הנוכחי בו כאמור מאושפזים ילדים רבים בבתי החולים, ניכרת תופעת הלוואי המדוברת והנדירה בקרב לא מעט ילדים. חשוב לציין כי להופעת התופעה אין כל קשר לשאלה אם הבן אדם חווה את המחלה בקלות או לא, "אפשר לעבור את המחלה בצורה קלה ואפילו כלל לא לדעת שחלית והתסמונת הדלקתית הזו שמופיעה אחרי ההחלמה יכולה לפתע להופיע".
ד"ר בלה מנהל 'מיון ילדים' מוסיף כי מתחילת הקורונה טופלו בבית החולים כ-20 ילדים שהופיעו אצלם תסמיני התופעה. "אנחנו אחד המרכזים שהיו בו הכי הרבה מטופלים שלקו בתסמין המדובר, מדובר בטיפול ממושך למי שלוקה בזה ואנחנו יודעים היטב כיצד לטפל בדבר הנדיר הזה".
כיצד ניתן לזהות את התופעה בשלב מקדמי?
"ילד שהחלים מקורונה וכעבור ימים אחדים יש לו חום או שמתחיל כעבור שלושה או ארבעה ימים להרגיש לא טוב בנוסף לחום, ואז הדבר העיקרי שאנחנו רואים מיד בהתחלה שינויים בממדים, בהשוואה לאלו שהיו במהלך התחלואה. אנו מזהים זאת באמצעות השוואה של בדיקות הדם במעבדה".
יש מאפיין לגילאים בהם הסיכון ללקות בתופעה גדולה יותר?
"לרוב עד גיל 16-17 זאת למרות שכבר נרשמו דיווחים על אנשים שלקו ב'פימס' גם בגילאי העשרים המאוחרים, אם כי באחוזים מאוד מאוד נמוכים".
יש מכנה משותף המאפיין את כלל הילדים שנדבקו בנגיף?
"התשובה היא לא. ילדים שהתאשפזו לאחר שחלו בנגיף יש מכל המגזרים, והאוכלוסיות, כולם ללא יוצא מהכלל נדבקים".
חורף ללא שפעת
בעיצומם של חודשי הקיץ הביעה מערכת הבריאות חשש מפני אלפי מתים מקורונה במהלך החורף זאת לאחר שהערכתם המוקדמת הייתה, כי יהיה מאוד קשה להבדיל בין תסמיני הקורונה לאלו של ה'שפעת' השנתית אליה הורגלנו שכן תסמיני השיעול והחום הם אותם סימנים.
אלא שבפועל בתי החולים כמעט ואינם מדווחים על חולים בשפעת ובוודאי לא כאלו שנאלצו להתאשפז בשל כך, כאשר הסיבות לכך אינן ברורות וחד משמעיות ומלוות בשלל ספקולציות.
ד"ר בלה מסביר כי "לא רק שאין השנה אשפוזים בגלל שפעת אלא גם כאשר אנחנו מבצעים בדיקות אנחנו בקושי נתקלים בזה ואנחנו יודעים כי גם ברמה הארצית התחלואה בשפעת עומדת השנה על 2% בלבד לעומת שנים קודמות".
לשאלתנו בדבר האפשרות לתחלואה סמויה בשפעת כפי שאנחנו נוכחים שקיים בקורונה, "אומר זאת כך, חוץ מזה שאנחנו רואים שבבתי החולים אין כמעט חולים בשפעת, אנחנו בקשר טוב עם מרפאות הקהילה באזור ואנחנו מקבלים מהם משוב שלפיו הם אינם נתקלים בילדים שחלו בשפעת".
מה ההסבר לזה להערכתך?
"פשוט מאוד, ההסבר הוא כנראה הריחוק החברתי, עטיית המסכות, רחיצת הידיים, סגירת מערכת החינוך שכן שפעת מדבקת מאוד בקרב ילדים קטנים ופעוטות והמסגרות הללו סגורות וכנראה ששפעת לעומת קורונה מדבקת הרבה פחות".
"מקדם ההדבקה של שפעת הרבה יותר נמוכה מזה של הקורונה, ובעזרת אמצעים פשוטים מונעים את המחלה".
אנחנו מדברים על מוטציות?
"שפעת עושה שינויים משנה לשנה, כל שנה נמצאים זנים חדשים של שפעת וכאשר יש שינוי גדול בניהם אנחנו רואים התפרצויות גדולות מאוד כמו זה שמצינו לדוגמה בשנה שעברה, אם כי חשוב לציין, שהיא היתה קצרה מאוד".
זה משהו שניתן בכלל להיערך אליו ולחזות מראש?
"לגבי השפעת באופן ספציפי, אני חייב לומר שלפי מחקרים וממה שנבדק בחצי הכדור הדרומי שכידוע עונת החורף שלהם היא בהפוך מאצלנו (כשאצלנו קיץ אצלם חורף), הרי שבקיץ שלנו ראינו שאין שם כמעט הדבקות בשפעת".
אתה ממליץ לחסן ילדים? ומה המסר שלך להורים שחוששים לחסן את ילדיהם?
"החיסונים הראו יעילות ובטיחות מאוד גבוהים ואם בהתחלה עוד היו חששות מפני השלכות ארוכות טווח, הרי שכעת המחקר הראה שב"ה לא עלולים להיוותר השלכות שעלולים להשפיע על תהליכים שונים בחיים, מעל לכל ספק כך שאין כל בעיה להתחסן".
"ככל שחולף הזמן ומתחסנים מיליונים ברחבי העולם, אנחנו נחשפים ליותר ויותר מידע על החיסון והתופעות שלו. ואנחנו יודעים זה מאוד יעיל ומציל חיים, אתה מבין שהתשלום קטן והרווח הוא גדול אז אין סיבה לא לעשות את זה".
"לגבי ילדים, אנחנו מחסנים כרגע רק ילדים מעל גיל 16 – אנחנו גם מחסנים בנוסף ילדים מעל גיל 12, כאלו שש להם מחלות רקע מורכבות וזאת בכפוף להמלצת הרופא המטפל של כל אחד ואחד".
"נעשה כעת מחקר גם לגבי ילדים ואנחנו מעריכים שבחודשים הקרובים נתחיל לחסן גם ילדים אף מוקדם מדי להגדיר מאיזה קבוצות אוכלוסייה בדיוק".
אם נחזור לרגע לתחילת השיחה בה ציינת את התחלואה חסרת התקדים בקרב ילדים, מדוע אם כן הילדים לא זוכים איפה לתעדוף בקבלת חיסונים, הם הרי נמצאים כרגע לכאורה בקבוצת סיכון להידבקות?
"הבעיה היא שאין כרגע די מחקר ופרופיל בטיחות. זהו נוהג המקובל בכל תהליכי האישורים לתרופות, לפני הכל מאשרים למבוגרים ולשאר האוכלוסיות כמו גם ילדים בסיכון, מאשרים בהמשך".
כיצד לדעתך ניתן להסביר את העובדה שכאשר מקדם ההדבקה במגזר החרדי גבוה הרי שהוא גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה וכשהמקדם נמוך, אנחנו רואים שהוא גם נמוך ביחס לשאר האוכלוסייה?
"כשהוא גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה ברור שניתן להבין, שכן תנאי המגורים של האוכלוסייה החרדית והצפיפות, יש לזה משקל. ברוך השם שיש משפחות ברוכות ילדים וזה מביא שמחה לעם ישראל אבל זה מקשה מבחינת הדבקה שכן יש יותר מגע וכדומה. אני מניח שכשהוא מתחיל לרדת הוא גם יורד בצורה מהירה…"
המונח 'חסינות עדר' זה משהו תיאורטי או קיים במציאות?
"זה מונח תיאורטי, תהיה לנו חסינות עדר כאשר נחסן מספיק. להשיג חסינות עדר מהדבקות זה יכול לקחת שנים, ולא נוכל לעמוד בזה עם ההמתנה רבת השנים".
