שר הביטחון בני גנץ השתתף היום (חמישי) בטקס הזיכרון לחללי צה"ל שמקום קבורתם אינו נודע של משרד הביטחון, במעמד נשיא המדינה, ובהשתתפות ראש הממשלה, ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון, ראש ארגון יד לבנים וראש ארגון אלמנות ויתומי צה"ל.
גנץ אמר, כי גם בימים אלו מדינת ישראל מוסיפה לפעול להשבת כל החללים: "אנחנו לא מפסיקים לפעול, ולא מאבדים תקווה. כל אחד מהחללים נצור בליבנו ובזכרוננו".
בנוגע לחללי צה"ל הנמצאים בידי החמאס, אמר גנץ: "אנחנו לא מפסיקים לפעול בכדי להשיב הביתה את אורון שאול והדר גולדין ז"ל שאני חש אחריות אישית עליהם, כמי ששלח אותם לקרב. בלי שזה יקרה- עזה לא תוכל להתפתח. לא ננהג כמוהם, כמו החמאס, כחיות אדם- לא נמנע תרופות ומזון. אך לא נאפשר פיתוח אמיתי וארוך טווח ברצועה עד שישובו בנים לגבולם. ישראל בונה בימים אלו יחסים עם מדינות ערביות רבות, וגם אותן אנו רותמים כל העת למאמץ ההומניטארי הזה. אני, מערכת הביטחון והמערכת המדינית כולה, פועלים בסיוע מצרים, ומדינות נוספות להשבת חיילנו מרצועת עזה, ונמשיך להפוך כל אבן, על מנת לאתר כל נופל, בכל מקום שהוא".
גנץ התייחס לאיומי נסראללה האחרונים ואמר: "גם בימים אלו, ולמרות שישראל היא הכוח החזק ביותר במזרח התיכון, יש מי שמאיימים עלינו במחירי המלחמה או "ימי קרב". ואכן, אם יהיו ימי קרב בחזיתות השונות, הם יהיו קשים לעורף הישראלי, אך הם יהיו קשים ונוראיים קודם כל עבור אויבינו. הדבר נכון במיוחד לחיזבאללה וגם לחמאס, שפועלים לבניית יכולת התקפית מתוך אוכלוסייה אזרחית ומבצעים בכך פשע מלחמה. מול האיום הזה, צה"ל ערוך לכל הפעלת כוח שתידרש- אם נצטרך להגיע לימי קרב- לבנון תרעד, וחיזבאללה ייפגע אנושות".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס: "תודות לקשר האישי שלי עם הנשיא פוטין, הייתה לי הזכות הגדולה להחזיר את זכריה באומל הביתה, ואנחנו מודים לנשיא פוטין על המאמצים העקביים שהוא עושה בעניינים אלה, וגם על הסיכון שנטלו על עצמם לוחמים רוסיים בהבאת זכריה באומל אלינו. כולנו זוכרים את ההתרגשות ששטפה את המדינה, כשזכריה נטמן בהר הזה – בחיק אדמת המולדת".
"אחיו ואחותו, שמעון ואסנה, ברכו ואנחנו איתם: "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְמַן הַזֶה". הכאב קיים, היגון נוֹכַח, אבל המשפחה יכולה סוף-סוף להתרפק על קבר בנה. על ערך היסוד הזה התחנכנו אני וחבריי בשירותנו הצבאי: כלוחם וכמפקד בסיירת מטכ"ל, השתתפתי בעשרות פעולות ומבצעים מעבר לקווי האויב, נשאתי חברים פצועים בזרועותיי, איבדתי חברים קרובים, אחים לנשק".
"משפחות יקרות, השבתו של זכריה באומל לישראל הייתה חשובה מאוד כשלעצמה, ובד בבד היא נתנה חיזוק ועידוד לכל הגורמים שעושים לילות כימים לסגירת מעגלים נוספים. אנחנו משקיעים בנושא הנעדרים והשבויים מאמצים בלתי פוסקים. לעתים מדובר במאמצים חובקי עולם, פשוטו כמשמעו".
"מיטב האנשים בצה"ל ובמערכת הביטחון מגויסים למשימה – עם מיטב האמצעים, מירב האנשים ומיטב הטכנולוגיות. גם בימים אלה אנו ממשיכים לפעול מול ממשלות וגורמים. כל בדל מידע, כל קצה חוט נבדק, כל סיכוי ממשי להחזיר את הבנים ממוצה עד תום. ישנן מדינות בודדות בעולם שפועלות כך למען חייליהן, ארה"ב היא אחת מהן".
"רק אמש בשיחתי עם ידידי הנשיא ביידן, שוחחנו ארוכות על הרבה נושאים, עלתה המחויבות המוסרית שלנו לדאוג לחיילינו. אלה שמנסים להטיל דופי במוסריותם בהאשמות מופרכות, אבל הדאגה לחיילים, ללוחמים ששומרים עלינו, הייתה כ"כ ברורה וכ"כ אחידה".
"איננו מוותרים על אף אחד, לנעדרים לפני הקמת המדינה, כמו כ"ג יורדי הסירה, הצטרפו לוחמים עזי-נפש – במדים ושלא במדים – שנעדרים ממלחמת העצמאות ועד היום. בתוכם: אלי כהן, יהודה כץ וצבי פלדמן, רון ארד, אורון שאול והדר גולדין שנפלו במבצע 'צוק איתן'. כל הנעדרים חשובים, כולם בלבנו, ולא נרפה מן העיסוק בעניינם עד להשבתם הביתה".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא דברים והניח זר בטקס: "בכל שנה אנחנו מתכנסים כאן בהר הדמעות והגעגועים של ירושלים. זוכרים ומזכירים את חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע. בני המשפחות, האהובים שלנו, שלא זכינו להביאם אל קבר ישראל. בהיעדר קבר אנחנו מביאים את כאבנו לכאן. למרגלות גן הנעדרים," פתח הנשיא את דבריו בטקס ואמר: "השנה, לצערי, עקב מגבלות הקורונה, איננו יכולים לעשות זאת. איננו יכולים להיפגש כאן יחד. וקשה, קשה לקיים את הטקס הזה בלעדיכם. קשה שאיננו יכולים לעמוד לצידכם. קשה שאיננו יכולים לחבק אתכם. כאילו לרגע אנחנו, חשים על בשרנו, מעט מהקושי שאתם חשים כל שנה ואיננו מוצאים מנוח".
הנשיא הוסיף: "כאבה של משפחה שכולה – קשה מנשוא. הכאב שלכם, בני המשפחות של חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, קשה עוד יותר. לכם יש "כאב כפול". אצלכם, לגעגועים, ליגון, לאבל, לקריעת הלב והנפש על אהובכם שנפל, מתווספים גם אי הוודאות והלא נודע. זה 'כאב על כאב'. לכם, אין קבר לעלות אליו. אין אבן להניח עליה ראש. להתייחד ולבכות. משפחות אהובות, זהו טקס האזכרה האחרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם איננו נודע – בו אני מכהן כנשיא. השתתפתי באזכרות רבות. אבל האזכרה הזו, מדי שנה, ב – ז' באדר – היא שונה. כאן אנחנו מציינים נוסף על כאב החלל הנורא את הכאב של אי התרת הספקות".
הנשיא פנה למזכירו הצבאי תת-אלוף עלא אבו-רוכן ולאמו סמירה, מדליקת אבוקת הזיכרון, והדגיש: "סמירה היקרה, עלא היקר, אתם החוליה המקשרת בין גבורת העבר לגבורת ההווה. אתם כולכם משפחות יקרות, מזכירים לכולנו ,מאין באנו, לאן אנו הולכים, וכן, לפני מי אנו צריכים לתת דין וחשבון".
"המשימה לאיתור הנעדרים, בגבולות הארץ ומחוצה לה והשבתם לקבר ישראל היא משימה קדושה שאין בה הפוגות. אנחנו לא מרפים. לא הרפינו ולא נרפה," הוסיף הנשיא ואמר: חובתה של מדינת ישראל ושל העומדים בראשה לעשות כל שביכולתם למען חיילנו שלא שבו מן הקרב – חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע – עד שיחזור אחרון החיילים הביתה. חי או מת. זה החוזה הלא כתוב החתום בדם – בינינו לבין החיילים אשר יוצאים לקרב ובינינו לבינכן, המשפחות השכולות. אסור לנו להפר אותו בשום אופן. לנו אין חיילים אלמונים! מהלוחמים שלנו אנחנו תובעים מסירות, נחישות, אחריות, יצירתיות, רעות ודבקות במשימה. הם תובעים מאיתנו, ועלינו להבטיח להם ולקיים, כי נהיה ערבים ואחראים להם ונפעל להשיבם מכול מקום ובכול מצב באותה מסירות ובאותה דבקות שתבענו מהם – אל ארצם ואל אדמתם".
