דפוס של עמלות: עד כמה שזה נשמע אירוני, דווקא ישראל, מעצמת הטכנולוגיה, המדינה הקטנה ששמה מתגלגל בפיות אנשי ההייטק הבכירים בעולם, הקרם-דה-לקרם של הקידמה הטכנולוגית, נותרה מאחור בכמה וכמה נושאים שנשארו תקועים אי שם לפני כמה עשורים.
לא מדובר בפיתוח מורכב במיוחד שהשגתו אפשרית לכלכלות הגדולות בעולם, אלא בטכנולוגיה שהשתלבה זה מכבר במדינות הרבה פחות מתקדמות, כמו למשל מלזיה, ניגריה ואפילו… ברשות הפלסטינית. הלא הוא הארנק הדיגיטלי.
בעוד בני דודינו המתגוררים מעבר לקו הירוק נהנים משירותי הארנק הדיגיטליים היישר מהטלפון החכם, ובכך הם חוסכים את סחיבת הארנק, השימוש בשטרות פיזיים והכי חשוב – עמלות רבות, נראה כי טרם הגיע העת שאזרחי ישראל ייהנו אף הם מהקידמה.
מי ששולט כיום בשוק הארנקים הדיגיטליים, כצפוי, הן ענקיות הטכנולוגיה והאינטרנט, כמו למשל יצרנית האייפון אפל שבבעלותה הארנק 'אפל פיי', ענקית האינטרנט גוגל המספקת את שירותי 'גוגל פיי', ענקית הקמעונאות המקוונת הסינית 'עלי פיי' וענקית האינטרנט הסינית ווי צ'ט. לצידם, קיימים ברשת ארנקים דיגיטליים רבים נוספים המוכרים פחות.
המכנה המשותף לכולם הוא כידוע, שאף אחד מהם אינו פועל בישראל. למרות שיתופי פעולה אסטרטגיים חובקי יבשות שנחתמו בשנים האחרונות בין הארנקים לחברות האשראי והבנקאות בישראל, חדירתם לארץ נבלמה.
כך למעשה, בעוד במדינות אירופה וארה"ב תוכלו 'לגהץ' את הטלפון החכם בקופה של הסופר, ביציאה מהספר השכונתי, או בכלל בנסיעה באוטובוס, בישראל תצטרכו להישאר כמה צעדים אחורה.
אם חשבתם לרגע שהרגולטור מנע ממכם מוצר טכנולוגי מחשש לפרצות אבטחה והונאות כספיות, קבלו תיקון. הסיבה לכך מסתכמת במילה אחת, שהיא, כמה צפוי… כסף.
הסיבה לכך שאותם שירותים אינם זמינים בישראל, הן אותן עמלות שהציבור משלם לבנק על כל 'גיהוץ' או משיכה מהכספומט.
40% מהעסקאות שמתבצעות בארצנו הקטנטונת, קורות באופן שבו השתמשו לפני המצאת המנורה, הברז והרכב הראשון, המזומן.
אלא שלא רק בשיטת תשלום הזאת נותרנו מאחור, אלא גם בכרטיסי האשראי. אם תיכנסו לחנות ותרצו לשלם בכרטיס האשראי, תידרשו בקרוב לשים את הכרטיס פיזית בתוך המסוף ולהקיש את הקוד הסודי. זאת, בעוד בעוד שידידנו במדינות מתקדמות הרבה פחות מאיתנו אינם נצרכים לכך, אלא פשוט מצמידים את המכשיר החכם שלהם לחיישן קבוע שסורק את הקוד המופיע. ו… הופ – התבצעה הקנייה.
חבר הכנסת דוד ביטן, שהבטיח לפני כשלוש שנים להוביל רפורמה בכנסת להוריד את העמלות, אמר השבוע כי "התקיימו פעמיים דיונים בוועדת הכלכלה וסיכמו דברים, אך לא זז כלום".
לפני תקופה ארוכה ניסתה חברת הכנסת (לשעבר) רחל עזריה לקדם את חוק 'הארנק הדיגיטלי', אך לאכזבתה הניסיון לא צלח והחוק נדחה מאחר והלוביסטים של הבנקים בישראל הכריזו מלחמת חורמה נגד ההצעה, שמו מקלות בגלגלים והפילו את החוק – מכיוון שהדבר פותח את השוק החופשי לתחרות בין לאומית, והבנקים הישראלים, כידוע, מעדיפים שלא תהיה שום תחרות.
הסיבה הטכנית העומדת מאחורי אי קיום שיטת התשלום בישראל, היא הסיבה ששיטה זו מצריכה חיבור ל EMV – תקן אבטחה שמגן על הקניה, בעוד שבמדינות שצוינו לעיל כולל הרשות הפלסטינית התקן קיים כבר מ-2012.
ע"פ גורמים בכירים בממשלה, העניין צפוי להסתדר בקרוב. כמה קרוב? מי יודע.
