הבוקר זה קרה רשמית. מבצע החיסונים "לתת כתף" יצא לדרך, המשפיענים, הפוליטיקאים והצוותים הרפואיים התחסנו בזה אחר זה, וכעת הגיע תורם של קבוצת הגיל המבוגרת.
אלא שיחד עם הבשורה שבדבר, צצו לא מעט שאלות סביב החיסון של פייזר שהחל להינתן הבוקר בישראל. הפעם לא מדובר במתנגדי חיסונים, אלא בציבור הרחב שמבקש לדעת האם יתמודדו עם תופעות לוואי ואלרגיות כתוצאה מקבלת החיסון, ועד כמה זה ישפיע על סדר היום שלהם.
בפרויקט המיוחד "מתחסנים", עושה 'בחזית' לראשונה סדר עבור הציבור החרדי, ומביא את טובי המומחים ואנשי המקצוע הרפואיים לשפוך אור על החיסון החדש שנחת ארצה.
ייתכן שקבוצה ספציפית של אנשים תגיב לאחד מהמרכיבים שנמצאים בחיסון". לדבריו, "החיסון הזה יחסית בטוח מהבחינה הזאת, יש פה מעט מרכיבים. יש מרכיב אחד שנקרא 'פוליאתילן גליקול' שאנחנו חושבים שהוא יצר תגובה קלה או קצת יותר מקלה אצל חלק מהאנשים. זו המחשבה של הרופאים שמתעסקים עם זה בעולם
פרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון
נתחיל בנתוני פייזר, יצרנית החיסון, שדיווחה כזכור על 95% הצלחה לחיסון. אם לשפוט לפי מחקרי החברה המתבססים על קבוצות הניסוי בחיסון, אין ספק שאפשר להיות רגועים.
קבוצות הנסיינים, שהתאפיינו בטווח גילאים רחב במיוחד, כולל מבוגרים ובעלי מחלות רקע, כמעט ולא גילו תסמינים של אלרגיות חריפות או תופעות לוואי.
תופעות הלוואי הנפוצות ביותר היו כאבים באתר ההזרקה, עייפות, כאבי ראש, כאבי שרירים, צמרמורות, כאבי מפרקים וחום. תופעות מקומיות כמו כאב באתר ההזרקה, אודם או נפיחות מקומית היו דומים בכל קבוצות הגיל, והשתנו מעט בין המנה הראשונה והשנייה. תופעות סיסטמיות כמו חום, עייפות וכאבי שרירים היו שכיחות יותר בקרב נדבקים צעירים מ-55 לעומת מבוגרים מעל גיל 55.
נלחצתם? אל דאגה. אחוז התופעות שהוגדרו חמורות היה 0.6% מבין אלה שחוסנו לעומת 0.5% מבין אלה שקיבלו פלצבו (חיסון דמה). נתון שמצביע על תופעות לוואי בקרב 0.1% בלבד מהמתחסנים.
רוב האירועים אגב, דווחו בתוך יומיים ממועד החיסון ונמשכו יממה, ויותר אנשים חוו תופעות לוואי לאחר המנה השנייה מאשר לאחר המנה הראשונה.
אם יש קהל יעד אחד שהיקף תופעות הלוואי אצלו טרם ידוע – אלה הילדים. הסיבה לכך נעוצה שקבוצת הגיל הצעיר לא השתתפה בניסויים לחיסון ורק כעת החלו הניסויים בחיסון לגילאי 12-18. אם כי זה לא מה שאמור להדאיג אותנו, שכן מהסיבה הזו החיסונים לא ניתנים בשלב זה לילדים.
אלא שלמרות הכל, ידועה האימרה ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו", ובדיוק לשם כך יצאנו לבדוק מה אומרים אנשי המקצוע. בראיון ל'בחזית' אומר הפרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון ולשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה, כי הוא "יודע ממה זה מורכב וסומך על המידע הרפואי שניתן בעניינו".
לדברי הפרופ' קסל, דווקא על קבוצות הסיכון לצאת ולהתחסן. "אני ממליץ להתחסן ובעיקר לקבוצות הסיכון שהוגדרו על ידי משרד הבריאות", הוא מבהיר.
חקירת ה-FDA שהלחיצה את ההמונים
פרופ' קסל מנפץ למעשה את החששות מתופעות הלוואי, ומסביר כי "כל חיסון בעולם יכול לייצר תגובה. במרבית החיסונים מדובר באחת עד שתי תגובות קשות למיליון מנות שנותנים לאוכלוסיה בכלל".
לדבריו, העובדה שלחיסון הקורונה של פייזר יש רכיבים מעטים מאוד, מביאה לכך שהסיכוי לפיתוח אלרגיות ותופעות לוואי נמוכה. "החיסון הזה לא שונה מחיסונים אחרים שנותנים, כמו למש בשפעת", הוא מסביר.
עם זאת, "ייתכן שקבוצה ספציפית של אנשים תגיב לאחד מהמרכיבים שנמצאים בחיסון". לדבריו, "החיסון הזה יחסית בטוח מהבחינה הזאת, יש פה מעט מרכיבים. יש מרכיב אחד שנקרא 'פוליאתילן גליקול' שאנחנו חושבים שהוא יצר תגובה קלה או קצת יותר מקלה אצל חלק מהאנשים. זו המחשבה של הרופאים שמתעסקים עם זה בעולם".
התייחסותו של פרופ' אהרון קסל לרכיב ה'פוליאתילן גליקול' חשובה במיוחד, שכן החל מהלילה הרכיב הזה הפך רשמית למושא חקירה חדשה של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).
לפי הודעת הרשות הממשלתית האמריקאית, שרק לפני שבוע אישרה סופית את החיסון לשימוש, החקירה נפתחה בעקבות חמישה מקרים של אלרגיות קשות לחיסון בארה"ב – שבכולם היו המתחסנים רגישים לרכיב ה'גליקול'. "ייתכן שהרגישות לרכיב הזה נפוצה משחשבנו", אמר הד"ר פיטר מרקס שהופקד על החקירה.
ולמרות זאת, מבקש הפרופ' קסל להרגיע. "אני רק רוצה להגיד שאף אחד לא מת מהחיסון", הוא מדגיש בשיחה עם 'בחזית'.
נלחצתם? אל דאגה. אחוז התופעות שהוגדרו חמורות היה 0.6% מבין אלה שחוסנו לעומת 0.5% מבין אלה שקיבלו פלצבו (חיסון דמה). נתון שמצביע על תופעות לוואי בקרב 0.1% בלבד מהמתחסנים. רוב האירועים אגב, דווחו בתוך יומיים ממועד החיסון ונמשכו יממה
פרופ' קסל מנפץ גם את טענות מתנגדי החיסונים על כך שלפי הודעת פייזר החיסון יעיל רק בתשעים וחמישה אחוזים. "קודם כל, אני מקווה שכל חיסון בעולם שיוצא, ישפיע ברמה של 95%. שגם בענייננו – החמישה אחוזים הנותרים במחקר, חלו במחלה יותר קלה מהקורונה. אם מישהו ספיציפי מערכת החיסון שלו לא מגיבה מספיק טוב לחיסון, אז היעילות קצת יורדת. ועדיין, בקרב אלו שהחיסון לא יצר תגובה, המחלה היתה יותר קלה. הרבה יותר בטוח לקחת את החיסון מאשר לחלות בקורונה".
ולשאלת השאלות, מה ההבדלים בין החיסונים של חברות התרופות מודרנה, פייזר ואסטרהזניקה, משיב קסל כי "אין הבדלים מהותיים בין החיסון של פייזר לחיסון שמפתחת מודרנה. הטכנולוגיה היא מאוד דומה. אם כי בכל הקשור לחברת אסטרהזניקה, היעילות היתה נמוכה יותר".
"לסיום", אומר הפרופ' קסל, "אני קורא לציבור, במיוחד לשכבת גילאי קבוצת הסיכון שזה גיל 60 ומעלה, החיסון הרבה יותר בטוח מכל קורונה בכל גיל, כדאי להתחסן. גם אין צורך להתרגש או לחשוש מתופעות לוואי שכן תופעות שכאלו יכולות לצוץ גם אחרי חיסון לשפעת או כל דבר אחר. חשוב לשעת שהמערכת בנויה לטפל בכל תגובה שהיא".
לדבריו, זה נכון שעדיין מדובר במשהו חדש שמטבע הדברים אי הוודאות לגביו קיים, אבל "גם כשהמציאו את המכונית אמרו שזה מסוכן, ומקרים דומים היו כשהמציאו את המטוס. אנחנו כל הזמן מתקדמים, אין מה לעשות".
