הן נפגשו בצומת רבי עקיבא –ירושלים, 4 חברות: אחת שאני מכירה, גרה בפתח תקווה ממש לידי, עם עוד שתי חברות מבני ברק וחברה שהגיע במיוחד מביתר. המפגש החגיגי הזה, כך מסתבר, לא נועד לצורך קניות משותפות או מופע חדש. לא. הן היו בדרך למיט-אפ. מיט-אפ? הן ידעו מה זה, אני לא הכרתי, והצטרפתי אליהן כדי לבדוק את המושג החדש ואיך זה נראה מבפנים.
הגענו לבניין 'אחים', שמוכר בתור 'ההוא של מכבי', גבוה ובולט בלב רחוב הקניות של בני ברק. הן נכנסו פנימה, ואני איתן, למעלית. עד לקומה 9. נכנסנו ל 'מרכז אחים ליזמות ועסקים' ביקרתי שם כבר כמה פעמים. חלל עבודה ברמה אחרת, בעיצוב וואו, ועם מרפסת חלומית מעל כל גוש דן. והיום, יש כאן את המיט-אפ החרדי הראשון בעברית.
נכנסנו. ומסתבר שאני הבורה היחידה באזור. בערך 100 נשים כבר שם, כולן הקדישו ערב כדי להגיע לכאן, והן, שלא כמוני, לא באו לבדוק מה זה, אלא ממש להשתתף.
אז ככה זה נראה: מתחם נטוורקינג ואוכל טוב, מתחם הרצאות, ובין מתח למתחם צוות קבלה שנתן לכל משתתפת שלום, ותג מזהה והיכרות. תפסתי אחת מהן, סוף סוף הייתי מוכרחה להבין מה זה: "מיט-אפ זה אירוע הייטק שכולל הרצאות איכותיות על חידושים ועדכונים בעולם הנדסת התוכנה, נטוורקינג והכרות עם עובדים וחברות בתחום, וכמובן – אוכל טוב. יש המון מיט-אפים בארץ, הרבה מאוד חברות שמארגנות, אבל פעם ראשונה שיש מיט-אפ חרדי, לנשים בלבד, בכשרות מתאימה ובאווירה איכותית, ובשעות שמתאימות לאמהות לילדים". היא הסבירה לי "זה יוזמה של חברת סיטיבוק, חברת מיקור החוץ הגדולה בישראל, שרוב העובדות בה הן נשים חרדיות, יחד עם מרכז אחים".
הבנתי כמעט. איתרתי את החברה הפתח תקוואית שלי, זו שאיתה הגעתי, הייתי חייבת לברר "זה באמת משתלם לצאת מהבית, להגיע מפתח תקווה, ואפילו מביתר, כדי להשתתף במיט-אפ? זה לא מופע של טלי אברהמי".
"ברור!" היא אמרה לי "זה הרבה יותר ממופע. זה גם חוויה, למי שבתחום ואוהבת את זה, כמוני, וגם מקדם אותך מקצועית. את יודעת כמה אירועים כאלה חסרים לי? בתכנות את צריכה כל הזמן להתעדכן ולשמוע כדי להישאר בעניינים, ואני כל הזמן שומעת על אירועים כאלה, אבל כאישה חרדית פחות מתאים לי להשתתף. כששמעתי על האירוע הזה, אמרתי 'זה מה שחסר לי' ונרשמתי בלי לחשוב פעמיים".
כדי לבדוק את זה לעומק נשארתי להרצאות, הן כללו הרבה מושגים שמי שלא מתכננת לא יכולה להבין, אבל גם מה שכן הבנתי היה מרתק: הערב עסק בתחום של בינה מלאכותית, אם פעם לימדו מכונות ותוכנות לעשות פעולות מסוימות כשנתנו להן פקודות ברורות מה לעשות, היום יותר ויותר מצפים ממכונות להבין לבד מה הן אמורות לעשות ולהגיב, וללמוד לבד איך לעשות את זה. בעתיד, ככה הבטיח המרצה, המכונות עצמן תמצאנה מכונות, ואולי לא יצטרכו מתכנתים בכלל. זה כנראה ייקח עוד זמן, כי המתכנות סביבי היו נראות סקרניות ונלהבות, לא היה נראה שמישהי מרגישה מאוימת מפיטורין קרובים.
עלי קשדן, מנכ"ל סיטיבוק ובוגר אוניברסיטת הרווארד, פתח בדברי ברכה למאות המשתתפות בכנס, והדגיש את מחויבות החברה לעמוד בחוד החנית מבחינה טכנולוגית, יחד עם חיבור עמוק לערכים הייחודיים של מתכנתת חרדית. "אנחנו עומדים למבחן מדי יום מחדש, ומשקיעים משאבים וחשיבה רבה כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבור לקוחותינו ולא פחות חשוב, עבור העובדות שלנו", הצהיר קשדן.
בהמשך התייחס להודעת גוגל על השקעה בתוכניות לשילוב חרדים בהיי טק ואמר: "ענקיות כמו גוגל ומייקרוסופט מצטרפות עכשיו למאמץ לשלב חרדים בהיי טק, וכחברה שעוסקת בזה יום יום אנחנו כמובן שמחים על כך ומברכים אותם ב'ברוכים הנמצאים'. אף אחד לא צריך להמציא את הגלגל אלא להצטרף לאלו שמניעים אותו יום יום ומשלבים בהצלחה מאות ואלפי עובדות חרדיות בתעשיית ההיי טק בישראל" דברי מנכ"ל סיטיבוק.
אחרי שהתייאשתי קצת מלנסות להבין, פזלתי לבר הקינוחים והלכתי לטעום ממנו, ועל הדרך תפסתי את גדעון קופרמן מנכ"ל 'בראשית ג'נסיס' וחבר הנהלת 'אחים'. "זה נשמע מהבנות שהבאתם כאן משהו חדש וחסר" אמרתי לו "איך עליתם על זה? מי הבריק את הרעיון? תספר לי על זה עוד קצת".
"אנחנו תמיד מחפשים את הדבר הבא שיסייע לפתח את תחום התעסוקה במגזר" הוא אמר לי "ככה הקמנו את מרכז אחים כאן בבני ברק, ואת ביזמקס בירושלים. אנחנו מאמינים שלעזור לאנשים להתפרנס בכבוד זו עזרה משמעותית שמשפיעה גם על הרבה מאוד תחומים נוספים, ובשביל זה אנחנו תמיד נחפש את השת"פ הבא. כאן במרכז אחים יש לנו חלל עבודה משותף לנשים, חלק מהעובדות של סיטיבוק מגיעות לשבת אצלנו, וגם מתכנתות מחברות אחרות, ובכלל, עובדות בתחומים שונים, כאלה שלא רוצות לעבוד מהבית בגלל האינטרנט או משיקולי נוחות, מעבר לזה יש לנו גם חדרי משרדים, להביא לכאן לקוח, ובכלל לעבוד כאן, זה אפקט אחר לגמרי של עבודה. ואנחנו כאן כל הזמן עם יד על הדופק בשביל לאתר את הדבר הבא ומלא את שחסר".
מפה לשם אני שומעת ממנו שמרכז אחים זה לגמרי לא רק פונקציה של מקום, שולחן, כסא, שירותי משרד וקפיטריה, אלא הם גם שמים דגש על פעילויות העשרה, קורסים, נטוורקינג, אפילו פעילות מנטורינג ובעיקר אווירה של קהילת עסקים משגשגת.
"ולמה להשקיע ככה? גם אם הייתם עושים משרדים חמודים ולא ברמת על, ובאירוע היום הייתם מביאים רוגלך ובורקסים הבנות היו מגיעות" אני תוהה בקול. גדעון מחייך ומסכם בקצרה: "מגיע להן. מגיע לנו". אממ, נכון. שאפו.
