"המרד שהחלו בו בוני הארץ הזאת הוא מרד מסוכן. כי הוא רוחבי והוא ממשיך לכל מלאכות החיים. וגם אם יש ימים שהוא בשלום עם התורה, זה שלום זמני לביסוס המרד. וכל מי שמפריע או מסכן את המרד, יש כלים קבועים שבנו אותם, צבא גדול לזרים המערערים את שלטון המרד או מסכנים אותו, וצבא פנימי של שלוחי המרד מתוך הארץ, רודפים אנשים שלא חטאו ולא פשעו ומביאים אותם עד שערי מות, כי הם בגדר סכנה למרד": כך במילים אלו מתאר הרב יאשיהו פינטו את ההתנהלות הכאובה של מערכות השלטון והמשפט, ומציג מראה למציאות הכאובה, והחובה של כל אדם בימים אלו.
הדברים נכתבו באגרת מיוחדת שנשלחה במהלך מסעו המקיף של האדמו"ר לארה"ב, שם הוא שוהה בימים אלו בסדרת שיעורי תורה, בדבריו כתב הרב פינטו: "העליה האחרונה ובנית המדינה בארץ הקודש, הביאה את העולם היהודי לבעיה מורכבת. מצד אחד רובו של עם ישראל יושב בציון. מצד שני, זרעו חורבן של מרידה בהרבה מבתי ישראל וקהילות ישראל, שלאט לאט האמינו שזה פעמי משיח. אבל משיח לא בא בכת של מרדנים נגד התורה, נגד המצות, והכל באיצטלה של עזרה, חסד, חוק וסדר".
"המטרה שלהם היא אחת, לעשות את עם ישראל ככל העמים. ועם הימים והזמנים, מים שקטים חודרים וההרס והחורבן הולך ואותם פועלי אבן בכל דור ודור צריכים כמה יהודים כיוסף משיתא, שיתן להם כח והיתר בפני עם ישראל, לכלות מתוך עם ישראל את כל יסודות התורה".
"וכך מדורי דורות מעמידים פרנס על הצבור, שיודעים שהוא עוכר ישראל, רשע, אוכל נבילות וטריפות כל חייו, מחלל יום הכיפורים, גוזל כספי דורות על דורות נחלת אבותם, והוא נהנה לשלטון רשע מטעם והוא העלה תאנה להחריב את עם ישראל".
"ולכן על כל יהודי להתחזק בספר דברים. וגם אם יש זמנים שעוכרי ישראל עומדים ומכלים כרם השם צבאות, ספר דברים מוליך אותנו בדרך נכונה, למען לא יעלה בדעת כת המזיקים להרע ולהזיק לישראל".
הרב פינטו הוסיף.: "נחנו בדור של מרד, מהמרד הקשה שהיה מימות עולם, וגדול וחזק ממרד בר כוכבא. כי רוב המרד הזה בנוי על המישור שמסמן את היהודי החדש, המודרני, הגלותי, המתרחק מירושלים שהיא בירת המוסר והיושר והתורה, והמתמקד על כוחי ועוצם ידי וכח הטכנולוגיה. ומי ששקוע במרד, אינו יכול לשנות את המרד רק לדבר אחד מושלם, מרד זה מרד. על הכל, על התורה, על העבודה, על גמילות חסדים".
"ומכת יפי הנפש שמדברים על עולם חדש והמרד ממצמץ בליבם, מרד החוק, מרד המשפט, אלו אנשים שאיבדו ומרדו במלכותו של עולם. ודאי שדינא דמלכותא דינא, אבל שהמלכות היא נהיית דינא ולא שהמלכות מוציאה דין לתיקון העולם, אלא המלכות היא נהיית דין, לשמור על הקוים שקבעו".
"והחברים ששומרים והשלטון שרוצים על היראים לדבר השם, צריכים לקום ולצעוק בליבותם ״מי להשם אלי״ וזה מעקב ודיבור חרישי בלב כל עובד השם וביד כל לומד ספר דברים, והתורות של ״שובה ישראל״, זו תורה מפוארת שהיא מורדת במלכות. המרידה ונטירה על דברי רבותינו שעמדו איתן ויסוד נגד הרומאים, החשמונאים, היונים ובכול דוד ודור. זו תורה לא למכירה, ״אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּבָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ״".
"כמה שאדם יותר ידבוק בתורה הקדושה הזאת וימרוד במלכות הרשעה, יעלה ויתעלה וישיג השגות נשגבות.
כל חיי ידענו את היסודות של רבנו יואל זצוק״ל, אבל כאשר הרגשנו מה העומק של הטומאה והרדיפה לכל דבר של קדושה, ידע האדם שכל מה ששומע מהמלכויות בחזקת שקר, והכל להביא את האדם להכנעת הדעת ולקבל את מלכותם, שהיא מלכות הרשע ומרידה בהקב״ה".
"וכמה שהדבר נעשה יותר בשקט, יותר בכבוד, ומראים לאדם שאין רוצים אלא בתיקונו של עולם ולהכניס את האדם למעגל החיים. אך אותו מעגל החיים, הוא מעגל החיים של הכפירה בהקב״ה".
"והנה ברבות הימים עובדי השם נכנסו למצב קשה ביותר. מצד אחד אוי לי מיוצרי, מצד שני אוי לי מיצרי. דברים של עשרות שנים שהורגלו טובים ושלמים בעם ישראל ללכת בהיתרים מרובים ובפרצות, שהעולם בדורות הקודמים היה מקים קול זעקה של יהרג ואל יעבור".
"אך הנה הכל מותר והכל שריר וקיים. וכך עמלנו אלו הילדים, רוצים להידמות לדורות הקודמים ומאבדים צעד צעד את כל היסודות שאבותינו נשבעו עליהם יהרג ואל יעבור".
"המרידה שקמה בעשרות שנים בשיבה לארץ הקודש, מרדה בכל העבר. וגם שיבתם היתה למישור ולשפלה ולחוף וכל מהותם להתרחק מארץ התורה והמוסר, ארץ ירושלים אשר הרים סביב לה והשם סביב לעמו".
"ואת הארץ בנו על הים, על ימים יסדה. להיות ככל העמים, נוסעים חוזרים בונים עם חדש. שיוצר ובונה רחוק מההיסטוריה שלו, שומר כמה דברים בסיסיים, ברית מילה ואולי כיפור אך המהות שלו מרד. וכל המורדים יודעים, שמרד הוא דבר כללי ואם מורדים בדבר, בסוף מורדים בהכל. מרד אשר התחיל ומתחיל על דבר אחד, הוא לא עוצר שם, הוא ממשיך בכל מדורי החיים".
"המרד שהחלו בו בוני הארץ הזאת הוא מרד מסוכן. כי הוא רוחבי והוא ממשיך לכל מלאכות החיים. וגם אם יש ימים שהוא בשלום עם התורה, זה שלום זמני לביסוס המרד. וכל מי שמפריע או מסכן את המרד, יש כלים קבועים שבנו אותם, צבא גדול לזרים המערערים את שלטון המרד או מסכנים אותו, וצבא פנימי של שלוחי המרד מתוך הארץ, רודפים אנשים שלא חטאו ולא פשעו ומביאים אותם עד שערי מות, כי הם בגדר סכנה למרד".
"המורדים העבירו לבניהם ולתלמידיהם את המסורת של המרד ואת הכללים, כל עוד להיות מבינים ומסתדרים עם האחר, בגדר ״מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ״ ובתוך נחלת השם מסתובבים יהודים שאין להם מושג על המרד של המורדים מלפני כאב שנה שהגיע בסופו לבנית המדינה, וטובים ושלמים בתמימות מסרו את נפשם על קידוש השם".
"הנה ספר דברים הוא ספר לנפש של היהודי. חוזר על כל המרידות שמרדנו כעם, פעמים במחשבה שזה מה שטוב לאלוקים, ואז נהיינו מביני אלוקים, טובים מאלוקים, פעמים בעצת הגוים להדמות להם".
"וכך כל דור והמלחמה והנסיון שלו. אך לימוד ספר דברים מזכך את הנפש ומסיר הקליפות, מיישר את הדעות הכוזבות ומקרב את היהודי עד אבינו שבשמים".
"עלינו לדעת שכל פסוק הוא בעל משמעות נשגבה וטמונים בו סודות עצומים וכל פסוק משחרר את השער בדרכו ממך לשמים. גם אם יש מחסום, השער הזה משתחרר. ולכן הלימוד בספר דברים הוא מהסגולות הנשגבות של הדור וקרוב הוא לכל קוראיו באמת".
"מה שאפשר להשיג בדור הזה על ידי ספר דברים, מעטים הדברים שעוד נשאר כח בדור להשיג על ידם. וזכינו ביום ז׳ באדר להתחיל את המלאכה, להפיץ ולהגדיל ולהאיר לעולם בספר הקדוש הזה. ״זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי״ וחפץ השם בידנו יצלח שלימוד זה יהיה לא רק לאלפים ולרבבות, אלא יודעים בעצמנו כשכלל ישראל ילמד בספר הזה, יתקרב ויבא קץ הימים".
