הפורום המשפטי למען ארץ ישראל עתר אמש במסגרת עתירה בהולה לבג"ץ, בדרישה להורות כי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא יהיה חלק מהוועדה לאיתור פרקליט המדינה, שכרגע הוא עומד בראשה, בשל התיק הפלילי נגדו שטרם נסגר בעילת חוסר אשמה.
בעתירה מבקשים העותרים מבג"ץ להורות על אי כינוס הוועדה לאיתור פרקליט המדינה בשלב זה, וכן לאסור על מנדלבליט לעסוק בכל מינוי הקשור לתפקיד במערכות אכיפת החוק עד להחלטת בית המשפט בעתירה.
בעתירה מובאים דבריו של נציב תלונות הציבור השופט דוד רוזן שכתב במענה לעתירה אחרת בענין, כי מנדלבליט אכן נמצא בניגוד עניינים בסוגיית פינוי פרקליט המדינה הבא, זאת בשל התיק הפתוח נגדו, אך קבע כי אין מניעה שמנדלבליט ימשיך לעמוד בראשות הוועדה זאת לאחר שהתחייב כי לא יפנה לפרקליט המדינה שייבחר בבקשה לפעול לסגירת התיק הפתוח נגדו.
בהתייחס לעמדת רוזן, נכתב בעתירה, כי "מדובר בטענה בעייתית ביותר שמהווה מדרון חלקלק, טענה אשר משמעותה דה פקטו היא הכשרתם של ניגודי עניינים על סמך הבטחה של האדם אשר נמצא בניגוד העניינים כי אינו יינקט בהם, היא נותנת פתח לשחיתות והיא אף עומדת בניגוד לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של ראש הממשלה".
בפורום מציינים כי בחוות הדעת של מנדלבליט אשר פורסמה בתחילת החודש בנוגע לניגודי העניינים של נתניהו בשל כתב האישום שהוגש נגדו, נכתב, כי על נתניהו להימנע מכל מינוי ברשויות אכיפת החוק ביחס לבעלי תפקידים אשר ייתכן ותהיה להם נגיעה בהליך הפלילי נגדו, מנדלבליט הוסיף וקבע כי ההסדר לא חל על ראש הממשלה בלבד, אלא "נוכח עוצמת העניין האישי הכרוכה בהליך הפלילי, מחויבים גם נושאי משרות אמון בלשכתך וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה" להימנע מלטפל בכל נושא אשר תיתכן לו נגיעה בהליך הפלילי של נתניהו.
בנוסף, לחוות דעתו של מנדלבליט, צורפה חוות דעת של המשנה ליועמ"ש דינה זילבר, שהרחיבה את האיסור על נתניהו אף יותר – למינוי שופטים, כי במידה ונתניהו יורשע הוא עלול להופיע בפני אחד מהשופטים שימונו על ידי הוועדה. זילבר הדגישה כי "החשש לניגוד עניינים נבחן באמות מידה אובייקטיביות ולא על פי חששותיו הסובייקטיבים של צד זה או אחר".
בפורום לקחו את נימוקי מנדלבליט-זילבר על נתניהו ללמוד מכך על הסיטואציה הדומה בה נמצא כרגע היועמ"ש בעצמו, "אלו דברים ברורים, היועץ המשפטי לממשלה קובע גבולות מחמירים ביותר אף ביחס לחששות רחוקים לניגודי עניינים של ראש הממשלה, עומד על כך בפני בג"ץ, אך אינו מחיל אותם על עצמו".
"בהחלטת הנציב נקבע בצורה מפורשת כי קיים ניגוד עניינים אובייקטיבי בעצם ישיבתו של היועץ המשפטי לממשלה בוועדת האיתור, החלטת הנציב לאפשר את ניגוד העניינים היא סובייקטיבית לפיכך בהתאם לדברי היועץ המשפטי עצמו בעניינו של ראש הממשלה אסור לו לשבת בוועדת איתור למינוי שבו קיים לו ניגוד עניינים".
עוד נטען, כי גם אם לא נפל דופי במעשי היועץ המשפטי לממשלה, "הרי שאין בכך לשנות מהעובדה כי לכל הפחות לשם מראית עין ותקינות מנהלית והסדרים ראויים של מבנה משרתי הציבור, שעה שפתוח תיק נגד אדם אשר הגדיר תיק זה כהחזקתו בגרון, אינם מאפשרים את המשך ישיבתו בוועדות האיתור של אדם אשר אמור להכריע בעניין זה – הדבר מהווה פגיעה ממשית באמון הציבור במערכת אכיפת החוק במדינת ישראל".
עו"ד יותם אייל מנכ"ל הפורום המשפטי מסר: "לא ייתכן כי אדם שיש נגדו תיק פתוח ישב בוועדה שממנה את האדם היחידי שיכול לסגור לו את התיק, מדובר בניגוד עניינים מובהק. תמוה איך היועץ המשפטי לממשלה שרק לאחרונה קבע כי לראש הממשלה אסור להתעסק אפילו במינויים אשר רחוקים מהאישומים נגדו ואף הגיש לבג"ץ חוות דעת בנידון, לא מחיל את אותם סטנדרטים כלפי עצמו אף שבעניינו מדובר במקרה הרבה יותר ברור. אנו מקווים כי בג"צ ינהג בעתירה באותה מידה כפי שנוהג בעתירות דומות של ארגונים משמאל".
