את קייטנות החופש הגדול עדיין מתלבטים אם לסגור, אם כי, מחנה הקיץ של הכנסת פועל במלוא העוצמה. הם די מקפידים שם על הכללים, מחולקים קבוצות קבוצות כדי לא להדבק חלילה, והתוכניות האיכותיות, ההצגות החגיגיות – הכל נשאר ברמה הגבוהה ביותר.
חלוקת הקבוצות בוצעה באופן הבא:
הקבוצה הראשונה והחשובה מכולם היא איך לא, משרד הבריאות. משרד שאך לפני כשנה בקושי הכרנו את שמו. ואם כן סביר להניח שהיה זה בטיפת חלב. כיום כל עיתון שמכבד את עצמו יצטט את דבריו של אחד הבכירים לפחות פעם ביום. יש גורמים שונים ואת חלקם הגדול אנו כבר מכירים בעל פה. גם את הפסימיים מנבאי נבואות הזעם השחורות וגם את האופטימיים יותר, מפזמי המנגינות המתונות. עמדת משרד הבריאות היא: הבריאות לפני הכל. שיקרוס הכל מסביב, העיקר שנשאר בריאים וחזקים.
הקבוצה השניה, קבוצה פופולרית שאת שמה שומעים לא פחות: משרד האוצר. הקבוצה עם ההילה היוקרתית. מידי פעם הם משגרים להמון העם מתנות קטנות בדמות מענקים, תקציבים לפה ושם. ובעיקר דואגים לכלכלה ולעתיד המדינה ביום שאחרי הקורונה. גם שם יש נביאי זעם שמזהירים חמורות מפני קריסה כלכלית של המשק והעסקים. העמדה שלהם היא: שימשיכו אנשים להדבק ולהדביק העיקר שנשאר עם כלכלה חזקה.
הקבוצה השלישית היא קבינט הקורונה. קבוצה חשובה במיוחד שנבחרה כדי לפעול ולסייע במשבר הנוכחי. הקבוצה מושפעת עד מאוד ממחאות והפגנות שמארגנים האזרחים. הם יכולים להחליט דבר אחד ויום לאחר מכן להצהיר דבר אחר. הם מוכנים לבטל כלאחר יד החלטות שהחליטו משרד הבריאות או האוצר – לשם כך הרי הקימו אותם. להתמודד עם משבר הקורונה. הם עושים זאת בצורה הטובה ביותר. העמדה שלהם: מי שצועק חזק יותר – נשמע אותו יותר.
קבוצה רביעית: האופוזיציה. החלק המעניין באמת בכל המחנה. אנשים קשוחים וקשי יום, עם המשכורות העלובות ביותר בכנסת. התפקיד שלהם זה לקרוא תגר. על כל מה שעושה אחת משלושת הקבוצות הראשונות תמיד יהיה להם מה לומר, וזה אף פעם לא יהיה משהו חיובי במיוחד. מידי פעם הם עורכים ביניהם ישיבות חפוזות ומחליטים במי להתמקד הפעם. בגדול, חוץ מלקרוא פה ושם למרד אזרחי ולהתפטרויות של אי מי אין להם שום תפקיד משמעותי. העמדה שלהם: אין כוחנו אלא בפינו.
קבוצה חמישית: יתר חברי הקואליציה שלא חברים באף אחת מן הקבוצות הקודמות. גם שם משתדל כל אחד לתרום את חלקו כפי יכולתו, אם בעצות או בדעות למיניהן, ואם בראיונות לציבור ושליחת מסרים לכלל האוכלוסייה. כל אחד מהם חש את הדאגה והאחריות לציבור ומנסה בדרכו הייחודית לעזור ולסייע. העמדה שלהם: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש.
קבוצה שישית – זהו בעצם מפעיל המחנה, אמן רב כשרון ובעל ניסיון וותק של שנים. הוא משמש בנוסף גם בתפקיד הלהטוטן, הקוסם, ושחקן ראשי בהצגות. הוא זה שכל אזרחי מדינת ישראל ממתינים בנשימה עצורה לנאומיו וחרדים למוצא פיו והגבלותיו. יש רבים שמתקנאים בו וקוראים תדיר להתפטרותו אך הוא רק מביט עליהם כמו על זבוב טורדני, מעיף אותם במחי יד, ובקור רוח ממשיך אל התוכנית הבאה. אכן רב כשרון כבר אמרנו, הרי לא לחינם הוא מצליח לנהל מחנה שכזה.
