בעקבות הביקורות החריפה של יו"ר הכנסת יריב לוין ובכירים אחרים נגד הפסיקות השערוריתיות של בית המשפט העליון, הנשיאה השופטת אסתר חיות ניצלה הבוקר את כנס לשכת עורכי הדין לנסות לשקם את מעמד בג"ץ בציטוטים מהמקורות ובהשבת מתקפה על הביקורת.
"מי תיאר לעצמו בשנה שעברה – בעת שהיינו ספונים ומסוגרים בבתינו בימי החג ובימי החול בשל מגפת הקורונה שהתרגשה עלינו, מצווים בריחוק חברתי ובעטיית מסיכות בכל אשר נלך – כי לא ירחק היום ונוכל לשוב ולהתכנס בקהל גדול. למגפת הקורונה נוספו, למרבה הצער, אסונות קשים במירון ובגבעת זאב אשר גבו את חייהם של עשרות בני אדם, ובהם ילדים; ועל כל אלה בא סבב הלחימה ברצועת עזה שבמהלכו שיגר ארגון הטרור חמאס אלפי טילים לעבר ערינו בדרום ובמרכז, אשר גבה אף הוא קורבנות בנפש; ואם לא די בכל אלה, התפרצו ברחובותינו לצד אותו סבב לחימה מופעים קשים של בריונות, אלימות וגזענות, בעיקר בערים המעורבות".
"מאורעות אלה שאותם חווינו בשנה האחרונה התרחשו בעוד מדינת ישראל מצויה בעיצומו של משבר פוליטי חסר תקדים בהיקפו. אין ספק שתקופה רבת-תהפוכות זו מותירה את חותמה על הציבור הישראלי כולו. אך דומני כי עתה כשנגיף הקורונה מצוי בנסיגה בזכות מבצע החיסונים המוצלח, וכשאנו עושים מאמץ לחזור לשגרה בתום סבב הלחימה ולאחר האסונות שפקדו אותנו – עלינו לשאול את עצמנו מה למדנו עד עתה ואילו תובנות ראוי כי נאמץ לעתיד לבוא".
"אכן, התקופה האחרונה ובייחוד השנה החולפת העמידו ועדיין מעמידים במבחן את יכולתנו לשמר את הערכים המאגדים אותנו כחברה וכמדינה יהודית ודמוקרטית. בימים כתיקונם מקבל רוב רובו של הציבור את התקיימותם של ערכי יסוד אלה כדבר המובן מאליו, והמאבק למימושם הוא בעיקרו מאבקם של פרטים או קבוצות באוכלוסייה שחווים פגיעה בזכויותיהם ומבקשים סעד לתיקון עוולות שנגרמו להם".
"שנת הקורונה, לצד יתר האירועים מן התקופה האחרונה, הובילו לכך שכל אחת ואחד מאיתנו קיבל המחשה מאוד ברורה ומובהקת באשר לחשיבות ולמשמעות של אותם ערכים וזכויות יסוד בכל היבט בחיינו. כך, כאשר נצטווינו בשם המאבק בנגיף הקורונה להסתגר בבתינו ונאסר עלינו להיפגש אפילו עם בני משפחה שאינם מתגוררים עמנו, שלא לדבר על מפגש עם חברים או מכרים, למדנו להעריך את חופש התנועה וההתכנסות. כאשר גויס שירות הביטחון הכללי להפעיל כלים מיוחדים שברשותו המאפשרים לו לאתר היכן היינו והאם באנו במגע עם חולה בנגיף, למדנו להעריך את חשיבותה של הזכות לפרטיות. כאשר נסגר נמל התעופה בן-גוריון, קיבלנו תזכורת על משמעותה של הזכות להיכנס לישראל ולצאת ממנה".
"הדוגמאות באשר למגבלות שהוטלו ולזכויות נוספות שנפגעו הן רבות ומגוונות, ובהן: חופש העיסוק, הזכות לחינוך, הזכות להפגין ועוד ועוד. כל אלה הצריכו איזון עדין ומידתי בינן ובין הזכות לחיים והשמירה על בריאות הציבור".
"במציאות כזו ישנה חשיבות מיוחדת לכך שבתי המשפט יישארו נגישים לציבור על מנת להוות כתובת שאליה ניתן לפנות לקבלת סעד ועל מנת לוודא כי הפגיעה בזכויות יסוד – אשר בעתות משבר היא בבחינת הכרח בל-יגונה – תהא מידתית ומוצדקת. ואכן, דלתות בתי המשפט ובית המשפט העליון בראשם, נותרו פתוחות גם בתקופות השיא של התפרצות הנגיף, על מנת ליתן מענה לציבור".
"הרשות השופטת מהווה אי של יציבות בתקופה רבת-תהפוכות זו, אם כי למרבה הצער יש מי אשר שמו להם למטרה לפגוע בה ולהחלישה. מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במתקפות בוטות ושלוחות-רסן הגובלות לעתים בהסתה ממש והמופנות ברמה האישית כלפי שופטות ושופטים בכל הערכאות בשל החלטות אשר אינן לרוחם של אותם הגורמים. מתקפות אלה אינן רק נחלתם של אנשים פרטיים וצייצני רשתות חברתיות למיניהם. הן נשמעות לדאבוני גם מפי נבחרי ציבור. דומני כי כאשר נבחר ציבור כזה או אחר, מרשה לעצמו לתאר פסק דין של בית המשפט כ"אירוע מטורף" או כ"הפיכה", הדברים מלמדים יותר על אומרם מאשר על בית המשפט שנתן את פסק הדין. אני מצדי אשתדל שלא להיגרר לסגנון המביש הזה, אשר בינו ובין ממלכתיות, שבה אנו מצווים כסמלי שלטון, אין דבר וחצי דבר".
"ישנם נבחרי ציבור המגדילים לעשות ומרשים לעצמם לקרוא לאי-כיבוד ואי-ציות לפסקי דין שאינם לרוחם. בַּקריאות חסרות האחריות הללו טמונה סכנה גדולה אשר חשוב להתריע מפניה ולומר באופן הברור ביותר – החתירה תחת הלגיטימיות של בתי המשפט ושל פסקי הדין הניתנים על ידם, חותרת למעשה תחת עיקרון שלטון החוק ומכאן ועד אנרכיה וכאוס קצר המרחק. עולם שבו כל מי שהחלטה שיפוטית אינה נושאת חן בעיניו או אינה תואמת את השקפותיו ועמדותיו, יחליט כי אין חובה לקיימה – הוא עולם שבו איש הישר בעיניו יעשה, ובו נשמט הבסיס ליכולתנו להתקיים כאן כחברה מתוקנת".
"התקופה האחרונה על כל מַשבריה ומִשבריה ממחישה לנו שוב ושוב עד כמה שברירית היא הדמוקרטיה הישראלית. תקופה זו מעמידה במבחן שכמותו לא ידענו את המסד שעליו בנויים חיינו המשותפים בארץ הזו. אך אני מאמינה בכל לבי כי אף שאנחנו נתונים במשבר מתמשך – עלינו לעשות כל שניתן על מנת שהמשבר לא יהפוך לשבר שאינו ניתן לאיחוי".
"כל כך חשוב שנשמור על הערכים היהודיים והדמוקרטיים שעליהם קמה מדינת ישראל מלכתחילה, על שלטון החוק ועל זכויות האדם והאזרח. ובעיקר חשוב שעל אף השוני והמחלוקות בין הרבדים והמגזרים המרכיבים את החברה הישראלית – נעשה כל מאמץ על מנת לשמור על הביחד", דברי חיות.
ראש הלשכה אמר בנאומו: ״אני מבקש להקדיש את דבריי לא למגיפת הקורונה, אלא למגיפה אחרת שאינה תוקפת גוף אדם, אלא את גופו של שלטון החוק. הנגיף – דה לגיטימציה. הוא אינו פוסח על שום איבר בגופו של שלטון החוק, המתקפה היא רב מערכתית, כנגד המשטרה, הפרקליטות, שומרי הסף, בתי המשפט ובית המשפט העליון בראשם. מערכת ההפצה של הנגיף – המרשתת ובעיקר הרשתות החברתיות. ומי מפיץ את הנגיף? כל מי שחפץ בכך ויש לו מקלדת. אני שואל את נבחרי הציבור שלנו, חלקם שעוסקים בהפצת נגיף הדה לגיטימציה – איפה הדוגמה האישית?! איפה האחריות?".
"אנחנו בלשכת עורכי הדין נמשיך ונהיה ממלכתיים ועצמאיים, נמשיך ונעמוד איתנים אל מול כל ניסיון להחליש את מערכות אכיפת החוק, את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ואת מערכת בתי המשפט. לא ניתן יד להתלהמות, לא ניגרר לפופוליזם, לא נתפשר על עיקרון שלטון החוק, לא נוותר על הדמוקרטיה, נאיר בזרקור גם על הליקויים – נחתור ונפעל לתיקונים ולשיפורים הנדרשים, אך לא ניתן ידינו להרוס ולהחריב. נשמור על מערכת אכיפת חוק ומערכת בתי משפט חזקות, עצמאיות ובלתי תלויות", דברי חימי.
חה"כ ד"ר שלמה קרעי, הליכוד, בתגובה לנשיאת העליון חיות ואבי חימי: "חיות מבינה שלפיד-בנט-סער הולכים להשלים במשמרת שלה את המהפכה השלטונית שהתחיל מורה ורבה אהרון ברק, ומשחררת את חרצובות לשונה במתקפה פרועה על יו"ר הרשות המחוקקת. חימי בוחר להצטרף למקהלה. הוא יחזור בו רק כשהתקנות החדשות, שרומסות את עורכי הדין ושהוא נלחם בהן בעצמו, יחזרו אליו כבומרנג".
