פרויקטור הקורונה רוני גמזו הודה היום במהלך סיור שקיים בשכונות ירושלים כי הוא התנגד בקבינט הקורונה על החלת סגר מלא בחודש החגים.
במערכת הבריאות יש מי שתולים את הסגר המחמיר בכך שזו הייתה הדרך היחידה שאפשרה לפוליטיקאים לסגור את בתי הכנסת ולהגביל את קיום ההפגנות בתואנה כי מדובר בסגר מוחלט.
"המלצתי להדק את הסגר ולא לסגור את המדינה, אבל הממשלה החליטה אחרת ואני מכבד את זה", אמר גמזו לעיתונאים. עם זאת, הוא הבהיר כי "זה מסר לציבור. אם הממשלה הגיעה למצב שהיא סוגרת סגירה כל כך הרמטית של כל המסחר ושל כל הכלכלה כנראה שהתחלואה באמת בהיקף רחב" .
גמזו הוסיף וציין, כי "ברור שכשסוגרים יותר זה עוצר יותר את התחלואה". למרות זאת, הוא נימק את התנגדותו במחיר הכלכלי של סגר שכזה, שלדבריו הוא עצום. "זו סמכותה של הממשלה לקבל החלטה שכזאת. היא קיבלה את זה בכובד ראש ואם החליטו לסגור יותר, אז בסדר. נלך עם זה. זה יעזור לעצירת התחלואה".
"אני לא אגיד שהתחלואה לא מדאיגה, היא מאוד מאוד מדאיגה", הוסיף גמזו. אך לדבריו, "היה אפשר אולי לסגור פחות אבל זה בסדר שהממשלה מקבלת החלטה שכזו".
גמזו הוא לא היחיד שהתנגד לתקנות שאושרו. גם שר האוצר ישראל כ"ץ התנגד להן ואף הצביע נגדן. בישיבת הממשלה אמר כ"ץ, כי "היה אפשר לקדם צעדים לבלימת המגפה בלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים על הוראות משרד הבריאות ", תוך שהוא מנסה להבהיר לשרים את ההשלכות החמורות למשק – אך לשווא.
כאמור, החל ממחר בשעה 14:00 בצהריים ייכנס לתוקפו הסגר המלא, שיתמשך עד למוצאי שמחת התורה. במהלך הסגר יצומצם שוק העבודה משמעותית, פרט לעובדים חיוניים. תפילות והפגנות יתקיימו בקפסולות של עד 20 בני אדם, במרחק של עד קילומטר מבתיהם. התפילות ביום הכיפורים יתאפשרו בתוך בתי הכנסת תחת הגבלות.
בהחלטתה אמש, השאירה לעצמה את הזכות להכריז על מצב חירום לאומי, שכולל סעיף המגביל את ההפגנות למרחק היציאה המותר מהבית. טרם הוחלט לגבי הצעדים הבאים שיינקטו בתום תקופת הסגר – מוצאי שמחת תורה – והאם להרחיבה.
