ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, בראשות ח"כ מירב בן-ארי, קיימה היום דיון מהיר בנושא הזנחת ביטחונם של יישובי עוטף ירושלים, לבקשת חברי הכנסת משה טור-פז ויום טוב חי כלפון.
יו"ר הוועדה, מירב בן-ארי, פתחה את הדיון בציינה כי מטרתו להבין מדוע הנושא תקוע, שכן האירוע מתגלגל ממרץ 2002, אז הוחלט לאשר את תכנית עוטף ירושלים ועוד החלטה משנת 2006, כך שאירוע המתרחש בתחומים שעד הקו הוא תחת אחריות המשטרה, ואילו אירוע שמהקו לכיוון אותם אזורים שלא תחת שליטה ישראלית יהיה באחריות הצבא. בתקופה הזו ישנה הזנחה של ביטחון היישובים. הצורך הבסיסי הוא ביטחון לתושב. ברגע שיש פגיעה בביטחון הוועדה תתכנס ותשמע הן את הצבא והן את המשטרה במטרה להגיע לפתרון ולייצר שקט עבור התושבים.
ח"כ משה טור פז: "כשאני חושב על נושא הדיון אני נזכר במשפחת פוגל מאיתמר. אם לפני שבוע מה שהיה קורה בכפר אדומים לא היה גניבת רכב אלא כניסת מחבל לבית – היינו מתייחסים אחרת. הנושא הזה נופל בין הטיפות, וזהו לא עניין של ימין ושמאל, או אופוזיציה וקואליציה, זה עניין אבטחה שהוא בדמנו. אנו צריכים לחתור לביטחון. אם המשטרה יודעת לקחת אחריות – אז בסדר. כרגע אף אחד לא לוקח אחריות ואולי צריך להחזירה לצבא. אנו פה בשביל התוצאות".
ח"כ יום טוב חי כלפון: "אנו מנסים לטפל בבעיה יומיומית עבור אותם תושבים באזור עוטף ירושלים שנמצאים במצב ביטחוני קשה, בגלל רעיון שיכול להיות שהייתה לו כוונה טובה. רעיונית אני תומך בכך, כי זה סממן של ריבונות, אבל הביטחון הוא מעל לכל. אם המשטרה לא מצליחה לגרום לתושבים תחושת ביטחון אז צריך להעביר את זה לגוף היותר מיומן, לצה"ל. התפיסה של המשטרה היא של טיפול באירועים פליליים ופחות באירועים ביטחוניים. באזורים האלו יש טרור, ומי שיודע לטפל זה הצבא. אנו מכירים ביכולות מג"ב, אבל הוא מתאים יותר להפרות סדר ולא בטוח שידע לטפל בחדירת מחבלים ליישוב. הצירים באחריות הצבא ואילו היישובים באחריות המשטרה, ובאופן מובנה אין תקשורת ביניהם – שתי ממלכות המתקיימות במקביל. זה לא יכול להימשך כך".
ח"כ אורית סטרוק: "מדובר בבעיה ביטחונית, פשוטה כמשמעה, המחייבת טיפול. הדרישה הזו הגיעה גם לבג"ץ והממשלה צריכה להחליט בנושא. הפתרון צריך להיות העברת האחריות לצה"ל. במידה שיוחלט להשאיר האחריות בידי המשטרה צריך לדאוג לכך שתהיה כל המעטפת כמו כיתת כוננות, ציוד לחימה וכדומה. לא יכול להיות שישוב העובר מאחריות של צה"ל למשטרה המשמעות הינה התרתו ללא אמצעים מינימליים בסביבה עוינת".
סגן ראש מועצת בנימין, רפאל אנגל, התריע כי נכון לעכשיו מפקירים חיי אדם ביישובים האלו, ולכן לא ניתן להשלים עם כך. אנגל הוסיף כי בצבא יש פקודות ונהלים מסודרים, הוא רואה את התמונה הכוללת. משכך, בעת אירוע חדירה, בתוך חצי שעה מגיעים כלל הכוחות הרלוונטיים. לעומת זאת, לדבריו, לכוחות מג"ב לוקח יותר זמן להגיע, מה גם שהם פחות ערוכים לאופי האירוע. עוד ביקש שהמל"ל יחזור לדיון בנושא, יכריז כי הניסיון נכשל ויחזיר המצב לקדמותו. עד אז, הוסיף, המשטרה לא יכולה להפקיר את חיי התושבים.
ראש תחום חירום וביטחון במרכז השלטון האזורי, אלון ביטון, ציין כי היישובים סמוכי הגדר הוגדרו כיישובים ביטחוניים, אולם משרד הביטחון לא העביר את האחריות עליהם כמו שצריך. לדבריו, ישוב בטחוני שזכה לחליפת אבטחה הכוללת אימונים, גדר, תאורה, רבש"צים – העבירו אותו לאחריות המשרד לביטחון הפנים, אולם חלק מאותה חליפת הגנה לא עבר. עוד הוסיף נפגעו תקציבי שימור והתעצמות. "את המחירים הזה משלמים במזומן התושבים של היישובים בקו התפר", אמר.
עמוס הכהן ממרכז השלטון האזורי ציין, כי מבחינה ביטחונית לא ייתכן שגוף עוזב גזרה מבלי שגוף אחר תופס אותה. לא אמורים להיות פערים, אבל פה אנו מזהים ואקום, חידד. עוד הצביע על כך שבתחילת החודש צה"ל ביטל בגוש אדומים שתי עמדות אחרונות של שמירה. כמו כן התייחס לכך שבכפר אדומים אין גדר או כיתת כוננות. בנוסף, כשמג"ב לא חותם על תקן של רבש"צ זה אומר שאין סמכות לרבש"צ, ושהוא לא מוסמך לפעול באירוע. הרבש"צ הוא לב היישוב, ומוטלת עליו אחריות גדולה ביותר. הכהן הוסיף כי החלטת הממשלה משנת 2006 נשענה על כך שיהיה מכשול בדמות גדר ביטחונית, מה שיאפשר צמצום של מרכיבי הביטחון, אולם המכשול הזה לא הוקם.
ברק ערוסי, נציג משטרת ישראל בצה"ל הסתייג מהאמירות לפיהן המשטרה לא יודעת לספק מענה, והבהיר כי ישנם 52 יישובים שמטופלים באופן מלא ע"י מג"ב. עוד ציין כי במסגרת עבודת מטה אל מול צה"ל נקבע שההעברה בפועל תבוצע לאחר שיוקם מכשול באופן מלא וכן לאחר קבלת תקציבים. כיום יש חוסר של 84 ק"מ בגדר, וגם תקציבים לא הועברו. לכן, הבהיר, האחריות נותרה של צה"ל. האחריות הייתה אמורה לעבור אלינו אך בפועל לא הועברה. עוד הוסיף ערוסי כי יש צורך ביישור קו טרם העברת האחריות במלואה, לרבות קבלת תקציבים עבור גדרות, מצלמות וימי מילואים לכיתות הכוננות.
ראש זירת עורף בצה"ל, סגן אלוף אבירם מלכה, אמר כי אכן עבודות המטה ביחס להעברה מתמשכות לאורך זמן. לדבריו, לאורך כל התקופה המשטרה לא לקחה אחריות על היישובים הללו וצה"ל המשיך להגן עליהם. מלכה ציין כי בשנתיים האחרונות צה"ל השקיע 11 מיליון שקלים כדי להחזיק יישובים שאינם בתחום אחריותו. כך למשל, עמדות האזרוח מוחזקות מתקציבי צה"ל ביישובים שכבר לא אמורים להיות באחריות צה"ל. מלכה הוסיף, כי בשבוע הקרוב אמור להתקיים סיור משותף בשטח, בהשתתפות נציגי הצבא והמשטרה, על מנת להסדיר את הנושא. כמו-כן, מבחינת הצבא, הרי שבפן המבצעי המשימה בשלמותה היא תחת אחריות וסמכות המשטרה.
נציג המל"ל, אמיר ענבר, הכיר בכך שקיימת בעיה, שנובעת מחילוקי דעות בין המשטרה והצבא, והתעצמה על רקע אי העברת תקציב המדינה ואי מינוי המפכ"ל. ענבר הסביר כי האחריות הועברה למשטרה ומג"ב, לא כפיילוט, וכי מדובר בצעד נכון. עוד הוסיף כי הוא מכיר ביכולות של מג"ב, אבל מג"ב זקוק לכלים על מנת לממן את האבטחה ומערך ההגנה. עוד הסביר כי הצבא מעניק סיווג צה"לי לכל יישוב, על פי ניתוח מודיעיני, איומים בגזרה וכדומה. על בסיס סיווג זה, הוסיף, נקבע מה יקבל הישוב, לרבות כיתת כוננות, גדר וכו'. ענבר הביע את תקוותו כי הסיור המשותף בעוטף יביא לקידום העניינים בזמן הקרוב.
נציג המשרד לביטחון פנים, עמית שפייזמן, התייחס לעניין התקציב, וסיפר כי אנשי התקציבים של הצבא אינן מגיעים לדיונים של המל"ל בנושא. לגישתו, יחד עם העברת האחריות, צריך היה לעבור גם תקציב, וכעת המשרד לביטחון פנים עובד על כך ומייחס חשיבות רבה לנושא. שפייזמן אמר כי השאיפה היא להגיע להסכמות תוך חודשים ספורים, בשיתוף פעולה עם המל"ל ואגף תקציבים במשרד האוצר.
ח"כ כלפון התייחס לדברים שנאמרו והעיר: "אני יוצא מוטרד מהדיון הזה, שני גופים של המדינה שרבים וחיי האדם פה באמצע, לא אכפת לתושב שיושב פה מי יביא הביטחון העיקר שלילדים יהיה ביטחון". בתוך כך, אמר ח"כ טור-פז: "הצבא העביר מקל, המקל לא עבר, הצבא אחראי, ועליו לשאת בתוצאות. להבנתי, הגזרה לא עברה, ולכן האחריות ברגע זה ועד להשלמת העבודה היא של הצבא".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן-ארי, הבהירה כי תפנה באופן אישי לשר הביטחון לגבי התנהלות הצבא בעניין כה קריטי, שכן לא ייתכן שהצבא שולח נציג אחד בלבד לדיון שכזה. בן-ארי הוסיפה כי היא סומכת על כך שהמל"ל ידע לתכלל את האירוע הזה, וקראה למל"ל לפנות לראש הממשלה ולצבא על מנת לתת פתרונות בשטח. עוד הוסיפה כי הוועדה לא תוותר על הסוגיה הזו, וכי יתקיים דיון המשך בו יידרש הצבא להתייחס לאירוע ברצינות הראויה ולספק הסברים לוועדה. לבסוף, עמדה על החובה להפעיל בכל יישוב כיתת כוננות, שתצויד בנשקים, תוך מתן ימי מילואים וביטוח הפעילות. "זהו דיון מטריד, בעת שאנו יושבים ומדברים בוועדה אנו מפקירים את התושבים לעצמם", סיכמה בן-ארי.
