ועדת החוקה אישרה היום (חמישי) את תקנות המתווה החדש שנכנס לתוקף ב-9.11, במסגרתו יורשו קבוצות תיירים המחוסנים בשני חיסונים להיכנס לישראל גם אם חלפו יותר מ-6 חודשים מיום קבלת החיסון, אם יעמדו בתנאים הבאים:
- התקבל אישור כניסה ממשרד התיירות טרם ההגעה לישראל.
- כל חברי הקבוצה חוסנו בחיסונים המאושרים על ידי ארגון הבריאות העולמי – גם אם חלפו יותר מ-6 חודשים מקבלת החיסון.
- חברי הקבוצה מגיעים ממדינות "ירוקות" ו-"צהובות" על פי סיווג משרד הבריאות.
- הקבוצה תתנהל כקפסולה, עם הגבלות על הסתובבות במקומות עם סיכון מוגבר להדבקה.
- הקבוצות ימנו 5 עד 40 תיירים.
- במהלך 7 הימים הראשונים לשהייתם, התיירים הלא מוגנים בקבוצה יחזיקו בכל עת אישור על תוצאה שלילית בבדיקת PCR שבוצעה במהלך 72 השעות האחרונות או תוצאה שלילית בבדיקת אנטיגן שבוצעה במהלך 24 השעות האחרונות.
- מוביל הקבוצה ידווח למשרד התיירות על ביצוע הבדיקות כנדרש וכן ינהל רישום לגבי התנהלות הקבוצה, מגעים, מקומות ושעות ביקור, וימסור אותו לחוקר אפידימיולוגי במידה ויתגלה חולה בקבוצה.
הוועדה אישרה בנוסף את התקנות להקלות על מגבלות ההתקהלות במקומות פתוחים וביטול התו הירוק במקומות בסיכון נמוך, שייכנסו לתוקפן הלילה בחצות:
- במקום פתוח ניתן יהיה לקיים אירועי תרבות, ספורט ותפילה, עד 1,000 משתתפים ובישיבה, ללא חובת תו ירוק.
- במקום סגור, ניתן יהיה לקיים אירועי תרבות, ספורט ותפילה עד 100 משתתפים ובישיבה, ללא חובת תו ירוק.
- התפוסה המרבית באולמות אירועים במקום סגור תעלה מ-400 ל-600 משתתפים, תחת כללי התו הירוק. גני אירועים יורשו לקיים אירועים בשטח הפתוח בלבד ללא מגבלת תפוסה, בכללי התו הירוק.
יו"ר הוועדה: "אני מברך על המתווה שיש לו השלכה על עשרות אלפי משפחות ישראליות, בענף שכרגע סובל כמעט יותר מכל אחר. יש שאלה עד כמה המתווה הזה יכול לתת מענה מהיר וישים למצוקת הענף והאם אין צורך לבצע התאמות במתווה שמתכתבות יותר טוב עם המציאות. מנגד, כרגע יוצרים מצב בו אזרחי ישראל עם אותו מצב אפידמיולוגי נשלחים לשבוע בידוד בעוד שתיירים מסתובבים עם מעט מאוד הגבלות. זו מציאות לא קלה משפטית שמעוררת קושי. אני לא בטוח שלאורך זמן אפשר לחיות עם ההבחנה הזו בין אזרח ישראלי שישהה בבידוד בין 4 קירות ודווקא תייר יתהלך לאורכה ולרוחבה של הארץ".
בהתייחסו למצב ענף התיירות אמר: "ראוי לאפשר עד שיהיה בוסטר במדינות העולם מענקים לענף מיוחד שנמצא במשבר. האם מבחינת בריאות הציבור לא נכון היה לומר שבונים תכנית סיוע לעסקי התיירות לחודשיים שלושה הקרובים במקום להכניס תיירים דווקא עם תחילת גל רביעי בעולם? אם נראה מגמות החרפת תחלואה בעולם, חוזרים שוב למצב בו מנתב"ג יכולה להיפתח הרעה, כאיום המרכזי לבריאות הציבור לצד ההצלחה של הבוסטר".
עוד אמר כי "בשבועיים הקרובים יש לעסוק בסוגיית קבוצות קטנות מחמישה. זו סוגיה מהותית עבור התיירות היהודית שמגיעה לישראל. אפשר להטיל את המתווה על אדם המלווה את הקבוצות. אני לא מקבל את האמירה ששלושה אנשים מתערבבים בקהל יותר משבעה. לגבי סוגית המדינות הכתומות והצהובות, גם כאן, בהינתן משטר קפדני של בדיקות, ייתכן ויש לבצע הבחנה לגבי מדינות כתומות שיש בהן היקפי התחסנות גדולים. השאלה של מה קורה לתיירים לאחר שהייה של שבוע בבידוד עם PCR, למה לא להשוות עם ישראלים ולהשאירם בקפסולה? אם נראה שהמתווה מכניס 500 תיירים כשהמדינה מוכנה ל-2000 יומית, מה הועלנו? אבוא בדברים עם ועדת הכלכלה והאוצר לגבי תכנית סיוע לענף וכן, שאלת האזרח הישראלי תצטרך להיבחן בכובד ראש. האם ייתכן שיש אותה מדיניות בידוד לאדם שעבר שני חיסונים לבין אדם שלא התחסן כלל?"
בהתייחסו לנוהל הכניסה לישראל אמר: "בחוק הקורונה המחוקק עמד על כך שכניסת אנשים על רקע הקורונה זה דבר הדורש התקנת תקנות. על בסיס איזה עיקרון משפטי הממשלה מפעילה את אופן הכניסה לישראל ללא פיקוח פרלמנטרי ואישור ועדות והאם ועדת החריגים פועלת מכוח החוק. מה ההצדקה המשפטית להתחמקות מחוק הקורונה כאשר עוסקים בהגבלות על כניסה לישראל לא מחמת מדיניות הגירה או בקשות על בסיס הומניטרי אלא בסוגית קורונה מובהקת. מה פשר המעקף הזה? נבחן את השאלה הזו לעומק בתיקון חוק הקורונה הגדול. אני מבקש לקבל את הנוהל על פיו מתנהל נושא הכניסה של מי שאינם אזרחים או תושבים אך יש להם זיקה לישראלים. כרגע קבוצה יהודית שיש לה זיקה לישראל תוכל להיכנס לקניון אבל לא לחתונה של המשפחה".
עו"ד טל פוקס ממשרד הבריאות: "כשנכתב החוק בתחילה, ההנחה הייתה שהכניסה תמשיך להיות מוסדרת דרך חוק הכניסה לישראל. בתקופה מסוימת של עלייה גדולה בתחלואה וחשש מווריאנטים התבקשה סמכות להגביל כניסה של ישראלים לישראל. זו סמכות שלרשות האוכלוסין וההגירה אין ברגיל וחוק הקורונה איפשר אותה. הוא נכתב בצורה המתייחסת גם לזרים, מתוך מחשבה שכשיש תקנות המגבילות כניסה לישראלים, לא ייתכן שתיווצר הקלה לזרים לעומת ישראלים".
ח"כ סימון דוידסון (יש עתיד): "העלינו פעם אחר פעם את נושא נתב"ג וביקשתי לבחון יסודית את הכניסה מנתב"ג. הצעתי שולחן עגול עם כל הגורמים הרלוונטיים. אם מדובר על קבוצות של חמישה, למה לא שניים שלושה או אחד עם מדריך? הרי אנחנו רוצים שכמה שיותר יחזרו לעבודה".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "אנחנו מבינים את כל הסיכונים ובמצב הנוכחי יש לתת לענף הזה סיוע. זה חמור מאוד שהם לא קיבלו שקל אחד בתקופה הזו".
מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי: "התיירות הכפילה עצמה בשנים האחרונות ולאחר שנתיים של עצירה מוחלטת יש לנו עניין גדול להחזיר כמה שיותר תנועה תיירותית. הגענו להבנה על מכסה יומית של 2000 ומקווים להכפיל זאת מהר. כמעט אין מדינות שנהגו כמו ישראל וזה יצר נזק גדול, כולל סוכני תיירות שהחלו למכור מדינות אחרות במקום את ישראל".
פרופ' חגי לוין יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "יש לחשוב על הכמות המאוד גדולה של מדינות כתומות. הצענו להקים יחידה אפידמיולוגית קבועה בנתב"ג שתוכל לתת מענה מקצועי לכל הקשור. ניטור הבדיקות צריך לכול גם ניטור מולקולרי כי יכול להיות שנראה וריאנטים חדשים ויש להקים חמ"ל שיהיה ברור לכלל גורמי התיירות שהם יכולים לפנות אליו".
עו"ד סתיו קבלו מהלשכה המשפטית של משרד התיירות: "יש לנו מערכת טרום הגעה של התיירים לארץ, לשם הסוכן מגיש את הבקשה ועובדי המשרד מעבירים המלצתם לרשות האוכלוסין וההגירה. יש מערכת זיהוי נוספת אליה הסוכן נכנס עם קוד ועליו לסמן את ביצוע ה-PCR או אנטיגן לחברי הקבוצה ואת התוצאות. אם ביצעו PCR מונפק אישור קבוצתי לסוכן והדבר השני הוא שהמערכת סופרת לאחור ושולחת התראות כל כמה שעות לעדכן את הדיווח. המערכת השלישית היא מערכת של דיווח על תייר שסירב לבצע בדיקה או קיבל תשובה חיובית. ברגע שזה מתעדכן בחמ"ל שלנו שפועל 24/7, מנחים את הסוכן בפעולות שעליו לנקוט".
עו"ד נינא כהן קרן ממשרד הבריאות: "התיירים נכנסים עם תנאי שהייה מיוחדים. הם עלולים לטעות בתום לב ולכן ראינו חשיבות לקבוע את ההוראות כלפי מי שמלווים אותם ולא להפליל כל הוראה אלא ררק את הדברים שבליבת ההסדר".
הקלות התו הירוק ומגבלות ההתקהלות
אילנה גנס, ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות פירטה את המלצות המשרד לתכנית יציאה מהגל הרביעי: "בשלב הראשון רואים אפשרות להקלות בשטחים פתוחים מבחינת התקהלויות ומסיכות וכמובן בתו ירוק במקומות פתוחים. בשלב השני ככל שנמשיך לראות תחלואה בירידה שהמגמה קצת נעצרה בממוצע שבועי נע בשבוע וחצי האחרונים בעקבות כמה אירועי הדבקה שראינו, אך ככל שנתייצב על מספרים קטנים נוכל לעבור להקלות בחללים סגורים בהתקהלויות ותו ירוק. יחד עם זאת, קו מנחה שחשוב להטמיע הוא תפיסה של חיים לצד קורונה שאומרת שגם כשנגיע לירידה משמעותית נשמור על אלמנטים מסוימים של תו ירוק ומסיכות בחללים סגורים כדי להמשיך לשמור על הרמות הנמוכות בעיקר בחורף. לא יהיה נכון להסיר אותן גם כשנתייצב על עשרות בודדות של חולים ביום".
לשאלת ח"כ סימון דוידסון לגבי מועד תחילת השלב השני אמרה: "לא הגדרנו פרמטרים מדויקים של ממוצע יומי להמשך ההקלות אך מגמת הירידה חייבת להישמר. זה יושפע גם ממתווה התיירות שאנחנו מכניסים אך יש גבולות גזרה מאוד ברורים למתווה שלא יאפשר התלקחות תחלואה. אנחנו רואים עדיין מספר לא קטן של התפרצויות במערכת החינוך או כמו בצפון אירוע של עובדים זרים. אנחנו מעריכים שבטווח של שבועות נוכל להתקדם להקלות נוספות".
פרופ' חגי לוין: "אנחנו תומכים בגישת משרד הבריאות של חיים לצד הקורונה עם מגבלות כלשהן. אנחנו בעד הקלות אך מבקשים לקיים דיון מסודר בשינוי ההנחיות לאור מצב התחלואה המשתנה ולאור העובדה שיאושרו חיסוני 11-5. הילדים בני 5-3 נותרו באזור דמדומים ואנחנו מציעים להעלות את גיל הפטור ל-5 גילים אלו דומים אפידמיולוגית לגיל הצעיר יותר. יו"ר הצט"ם אמר שהתו הירוק לא נדון אצלו ואני יודע שדגם לא נדון בקבינט המומחים. חשוב לשמוע באיזה פורום מקצועי ההחלטות המקצועיות הללו שצריכות לאזן בין השיקולים השונים נדונות. בנוסף, יש פער עדיין בתו הירוק בין מוזיאונים שנמצאים במצב מוחמר לבין קניון או סופרמרקט שם מתהלכים חופשי, כאשר במוזיאון אנשים לא צועקים ולא אוכלים. המזון התרבותי חשוב לא פחות".
