שוב פעם זה קרה לו. מול עיניו, ממש בשנייה וחצי, האוטובוס ברח לו. כעת יש לפניו מחצית השעה נסיעה בתחבורה ציבורית עד לעבודה, הבעיה שהאוטובוס הבא יגיע בעוד כעשר דקות, שוב הוא יאחר והבוס יכעס.
אין מה לומר. הוא במצב רע.
עוד הוא מהרהר במצב הבנק והארנק – האם לקחת מונית – עוצר לידו רכב בצפצוף קל. חברו מימי התיכון מחייך מאוזן לאוזן: "אהלן איש, לאן?!"
"לאזור התעשייה", הוא פולט בחיוך. הנהג מזמין אותו להיכנס. הנסיעה תארך כעת רק רבע שעה, והוא גם חסך את הרעש והבלגן באוטובוס, וגם יגיע חמש דקות לפני הזמן לעבודה. הבוס יהיה מרוצה.
אין מה לומר. מצב מעולה!
עכשיו, הבה נפליג מעט יותר על כנפי הדמיון: אם חלילה תקרה תאונה בדרך ושניהם יישלחו למיון; או להפך: החבר יתברר כמנכ"ל מפעל שמחפש עובד עם ניסיון בדיוק כמו שלו ומוכן להציע לו משכורת כפולה.
זה טוב או רע?
האמת היא שלעולם לא נדע. כי בכל סיטואציה, ניתן להתגלגל לסצנה הבאה ולהחליט: האוטובוס שברח היה טוב, כי הגיע טרמפ. אבל הוא היה רע, כי קרתה תאונה. בעצם, עדיף היה שהגיעו שניהם למיון, כי ככה גילו לו גידול מסוכן בגוף בדקה התשעים והוא ניצל…
הבנתם את העיקרון? אין טוב ורע מוחלט. וגם כל מקרה אינו לגופו. זוהי שרשרת ארוכה ורצופה שמגלגל לנו הבורא ברחמיו, והכל הכל בסופו של תהליך הוא לטובתנו.
וכך מפרש הבעל שם טוב הקדוש, את הפסוק בפרשתנו: "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא", גם כאשר הקב"ה עושה לנו טובות מטובות שונות, עדיין הוא מסתיר אותן בצורה שייראו חלילה לפעמים כרעות.
אנו במיעוט דעתנו, ובקוצר ראייתנו, מחליטים שדבר פלוני או אלמוני הם רעים עבורנו, ואנו מצרים על כך, אבל הקב"ה עומד מאחורי הדברים והוא 'מסתתר' מאחוריהם כדי לגלגל את הדברים לטובתנו הסופית.
• • •
לחדרו של הרה"ק רבי ברוך ממעז'בוז' (נכדו של הבעל שם טוב הקדוש) נכנס ילד בוכה מרה. "מה אירע לך?" שאלו רבי ברוך, הסב הגדול.
"שיחקתי מחבואים עם חבריי", השיב הילד בהגאים קטועים ודמעות על לחיו, "והתחבאתי מפניהם. אך עברה שעה ארוכה ואף אחד לא שם לב שאני חסר. אף אחד מהם לא חשב לחפש אותי"…
ניחם רבי ברוך את הילד בדברים רכים, ושלחו לסבתו שתיתן לו מיני מתיקה.
תכף כשיצא הילד מן החדר, החל הרה"ק ממעז'בוז' לבכות…
לתדהמת הנוכחים ששאלוהו לפשר בכיו, הסביר: הקב"ה כתב בתורה "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא".
לשם מה? איזו תועלת תצמח מכך? על מנת שכאשר יכאב ליהודי מן המכות שיבואו עליו כתוצאה מהסתר פניו של הבורא יתברך (שגם הן, כאמור, טובות שעושה ה' עבורנו ומסתירן בדמות מכות) יבוא היהודי 'לחפש' את הקב"ה שמתחבא ממנו.
אך אנחנו בוכים על המכות שבעצם הן טובות עבורנו, ושוכחים לבוא 'לחפש' את הקב"ה ולעשות תשובה אמיתית ו'למצוא' אותו.
